בעולם הלוחמה המבוססת טכנולוגיה, ישנה האצה של יכולות שימוש בנשק (שאינו נראה כמו נשק), ומימדי השימוש, אופני התקיפה, דרכי הפעולה והגיוס של לוחמים, יכולות האיתור, אפשרויות המיסוך וההצפנה, ניתוק מגבלות המיקום והתנועה על-ידי ניידות מוגברת ואף וירטואלית, מעבר בין תדרים וערוצים בהרף-עין, זמינות משאבים "לגיטימיים" ויכולת הנעת כוחות וירטואליים בחשאי – כל אלה ועוד הם ממרכיביה של הלוחמה החדשה, והם חלקים מועטים בלבד מתוך סל המורכבויות המצפות לנו מעבר לפינה.
זו מציאות שבה קלישאות כמו "האויב מאזין" עדיין רלוונטיות, אך מאזן המשחק השתנה כאשר האויב הפך לווירטואלי, פעולתו עשויה לתקוף באופן ויראלי (ממש כמו לוחמה ביולוגית), והשפעתו בשדה הקרב המשולב של "יבשה-ים-אוויר-חלל-עורף-סייבר" מסויגת רק על-ידי הדמיון.
נסקור מעט מן המורכבויות שמציגה מולנו הלוחמה המשולבת החדשה הזו לאורה של ה"טכנולוגיה":
1. סכנה מופחתת לצד גידול באופציות: הסכנה שביציאה לקרב "קלאסי" (בחזית, תוך שימוש בנשק בליסטי, ביולוגי, כימי, אטומי), הוחלפה ביכולת סיכון מופחתת כאשר מרכיבים מסוימים של הקרב מתנהלים בנוחות יחסית, וכל שנדרש כציוד הוא מעבד מחשב המחובר לרשת האינטרנט. האופציות לתקיפה רבות ומגוונות יותר, והנוכחות בחזית מתבצעת באופן וירטואלי ומוגן. הלוחם/טרוריסט מסתכן פחות ומשפיע יותר.
2. זהות ואנונימיות: הרשת מספקת מגוון רחב של יכולות הסתרת זהות, יצירת זהות בדויה, החלפת זהויות ושיכפול, שיבוט ומכפילי זהויות, אשר משנים לחלוטין את מאזן המספרים והאיכות של הלוחמים. בעוד שבעבר נהגנו לחשב עוצמה באמצעות מספרים ששיקפו חיילים, נשק, טנקים, מטוסים, צוללות, שטח מוגן ומרחבי חזית, כל אלה הפכו משניים בעידן שבו המספר אינו משקף נכון את היכולת, וכל קפטן-האקר הוא יחידה צבאית היכולה להיות שווה לאוגדה. ולכך יש להוסיף את בעיית האיתור, הזיהוי והכימות בעידן של זהויות אנונימיות.
3. מיקום וניידות: מיקומם של כוחות החזית הוא עדיין מרכיב במשוואה הכוללת, אך קו הגבול כבר אינו עובר בחזית, ותקיפה עברה לעורף הרגיש של הציבור. בעולם הסייבר אין גבולות בין מדינות, הגדר היא וירטואלית, ואינה ממפה את שטח ה"מולדת" ושטח ה"אויב". ניידות ומיקום האויב נזילים יותר, משתנים בקלות רבה יותר, והם בעיקר וירטואליים. בעוד שבקרב על טריטוריה ההתקדמות אל היעד נחשבת להישג, בקרב הווירטואלי היא אינה שווה מאום עד רגע הלכידה של ההאקר (בהחלט יכול להיות שכוחות השטח מתקדמים לעבר חדר שבו אין האקר אלא עמדת מחשב המשקפת האקר וירטואלי).
4. קידוד והצפנה: יכולות ההצפנה בעולם הטכנולוגיה החדשה רבות יותר, וחלקן אף אינן ניתנו לפיצוח משום שאינן נגישות כלל. מהומות לונדון היו אבן-דרך בתובנה שמכשיר הבלאקברי של חברת RIM היה פתרון מעולה לתאגידים שרצו להגן על התקשורת התאגידית ועל זרימת המידע בתוך התאגיד, אך יכולת ההצפנה של RIM הפכה את הבלאקברי לכלי נשק מעולה (וחסוי מפני השלטונות) בידיהם של מארגני המהומות.
5. תדרים וערוצים: יכולת החלפת התדרים וניהול תקשורת מורכבת ומוצפנת בערוצים מרובים ומקבילים, הופכת את המגוון העצום של דרכי התקשרות ליתרון מכריע בידיהם של לוחמים/טרוריסטים. שיחת תיאום יכולה להתנהל במקביל וברצף קבוע או מקוטע גם בטלפון וברשת GSM, גם באמצעות אפליקציות תקשורת על גבי טלפונים חכמים (ובמיוחד באפליקציות "פרטיות" ו-"מקודדות/מוצפנות"), וגם במגוון עצום של ממסרי-רשת, דרך שרתים מוסווים, וירטואליים, עם כתובות IP משתנות או "פיקטיביות".
6. עלויות נמוכות: פיתוח כלי הנשק הטכנולוגיים הוא מבצע בעלות נמוכה עד שולית, כאשר רוב החומרה זמינה בעלויות שוליות מזעריות, ויכולת ההסבה של מעבד מחשב לכלי נשק היא פעולה זולה וקלה. כל טלפון חכם יכול להפוך בקלות לעמדת שידור, הפצה, הפעלה, קליטה, הקלטה, הערבה, שיתוף, הברחה, החדרה, תקיפה...
7. חומרה לגיטימית: להבדיל מחומר נפץ או מתכות יקרות וקשות להשגה, מבצעים של העשרת אורניום או פיתוח נשק ביולוגי, כלי הנשק החדשים אינם קשים להשגה, הם נמכרים בכל חנות ברחוב הראשי של כל עיר, ולא מתנהל בהם "שוק שחור". כל ילד יכול לקנות טלפון חכם ולהסב אותו על-פי הוראות שניתן להשיג באינטרנט, או להריץ עליו קובץ שישנה את ייעודו/יכולותיו.
8. זמינות משאבים: תאי טרור שבעבר נזקקו למאמצי גיוס ופעולה בעורף "האויב", לצד אחסנת אמל"ח ותפעול רשתות תקשורת, כבר אינם נזקקים לשיטה הישנה. המשאבים ניתנים ליצירה בקלות על-ידי גיוס (למשל באמצעות "פייסבוק"), או באמצעות יצירת "חיילים וירטואליים", והנשק הנדרש להם זמין להורדה מהרשת בכל עת. אפילו העברת כספים למימון פעולות הפך קל יותר.
9. תשתית דיפלומטית: בהיעדר בידול "קלאסי" של "חזית" מול "עורף", האויב יכול לתקוף רק את העורף מבלי להסתכן כלל במשמעויות המקיפות של ניהול מלחמה, והמערכת הדיפלומטית בניהול יחסי מדינות אינה ערוכה כלל למצב של תוקפנות "סייבר" וירטואלית. סין למשל תקפה את הרשת העולמית לפני כשנה, וגם את לווייני הריגול של ארה"ב, ואפילו תקרית דיפלומטית לא עשתה כותרות.
10. עיתוי והפתעה: בעוד שהזזת כוחות בחזית יכולה להילכד על-ידי זרועות המודיעים ונתפשת כאירוע מהווה-איום, הזזת כוחות וירטואליים אינה יכולה להילכד ברשת המודיעין ואינה מהווה עילה מוכחת למתקפת התגוננות או למלחמה כוללת. הכנת תשתית תקיפה והפתעה (מלחמת יום הכיפורים כמשל) באמצעות תשתית טכנולוגיה ואינטרנט יכולה להכריע מלחמה עוד בטרם נפתחה (והפעם מתקפת חיל האוויר של מלחמת ששת-הימים כמשל).