לשאלה בפני מי יתנהל משפט
הולילנד, יש משמעויות החורגות בהרבה מנושאים טכניים, שגם הם רבי-חשיבות. לא לחינם ביקשה המדינה לקבוע הרכב של שלושה שופטים, ולא לחינם כמעט כל הנאשמים התנגדו. הדבר מלמד בצורה ברורה, מהי דעתם של שני הצדדים על המותב העדיף להם. לכן, החלטתה של הנשיאה דבורה ברלינר לקיים את המשפט בפני דן יחיד, מהווה נקודת יתרון להגנה עוד לפני תחילתו.
מדובר במשפט שככל הנראה יהיה הארוך ביותר בתולדות המדינה. יש בו 16 נאשמים. כתב האישום מונה קרוב ל-400 עדי תביעה. עד המדינה, ש"ד, מסר במשטרה 70 הודעות שכל אחת מהן נפרסת על פני 30-20 עמודים. חומר החקירה תופס 235 קרגלים ו-1,000 קלסרים. לשם השוואה: במשפט אולמרט הנוכחי, עם שני נאשמים בלבד בפרשיות שאינן סבוכות יתר על המידה, נרשמו 20,000 עמודי פרוטוקול והוגשו 1,000 מוצגים; עדותו של אולמרט לבדה נמשכה 24 ישיבות.
שופט יחיד, יעיל ומנוסה ככל שיהיה, יתקשה להתגבר לבדו על ההיקף הזה. התקדים היחיד שניתן להעלות על הדעת הוא משפט הבנקאים בתחילת שנות ה-90, בו היו כתריסר נאשמים והוא עסק בפעולות חשבונאיות ובנקאיות סבוכות במשך מספר שנים. את התיק הזה ניהלה שופטת יחידה -
מרים נאור - שעמדה במשימה רק בשל יכולותיה יוצאות הדופן. זה היה לפני עידן המחשב, מה שאומר שמצד אחד היה יותר קשה לנהל את הראיות והעדויות, אבל מצד שני - גם היו פחות ניירות ומוצגים. בצדק ציינה המדינה, כי משפטים הרבה פחות מורכבים ממשפט הולילנד נוהלו בפני שלושה שופטים: דרעי, הנגבי, אפל ואחרים.