פרשת ההטרדה המינית המיוחסת לראש לשכתו של ראש הממשלה הידרדרה
חיש קל לתיאטרון אבסורד. קיימות עדויות שמיעה ממקור שני, או שלישי, לפיהן הטריד ראש הלשכה עובדת בלשכה. העובדת, מגובה בייעוץ משפטי, מסרבת להתלונן וכמובן שעל מניעיה יש כמה וכמה שמועות. הכול מניחים משום מה שאכן הטרדה מינית הייתה אך שהעובדת המסרבת להתלונן חוששת ממשהו. אחרים בטוחים שלא מדובר אלא בקנוניית חצר פוליטית, העושה שימוש ציני בחוק למניעת הטרדה מינית למטרות זרות. ח"כ גילאון כבר הציע לתת לעובדת צו הגנה (מפני מי ומפני מה) וח"כ
שלי יחימוביץ אינה מבינה מדוע ראש הממשלה אינו מעודד אותה להתלונן ולנו לא נותר אלא להמתין למערכה הבאה-אם תהיה כזו.
זה לא הכול - בתוכנית רדיו התראיין, "הפרשן המשפטי" האינקוויזיטור הגדול, משה הנגבי ותקף במילים חריפות את החלטת היועץ המשפטי שלא לפתוח בחקירה פלילית, בהיעדר תלונה. ממה ששמענו, טען הנגבי, עולה חשד לעבירה פלילית ובמקרים אלו אין בכלל שיקול דעת ליועץ המשפטי על-פי חוק סדר הדין הפלילי וחובה עליו להורות על חקירה פלילית.
הטיעון הזה אינו מדויק סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על-פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור". איש לא הבהיר כי מדובר בחשדות לעבירות מסוג פשע דווקא.
גם על המתלוננת הסרבנית לא חס הנגבי-אם תוזמן לחקירה, ועליה להיות מוזמנת, עליה להשיב אמת בין אם היא רוצה להתלונן ובין אם לאו. אכן נכון- נחקר "חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כנ"ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית."- זה החוק.
פטרנליזם מופרז נעזוב לרגע את הטיעונים המשפטיים - לפנינו מתלוננת אשר עדויות שמיעה גורסות שהיא עובדת רצינית וראויה מאד, הנעזרת בייעוץ משפטי צמוד והעומדת בכל תוקף על רצונה שלא להעיד ומבקשת כי לא יחדרו לפרטיותה. כנראה שהיא גם סבורה שלא משנה מה יקרה אם תעיד המחיר שייגבה ממנה גבוה מדי. האם נכון וראוי להתעלם מרצונה?
על-פי סעיף 1 של החוק למניעת הטרדה מינית מטרת החוק היא "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים." האם בכך שתאלצו את ר. להעיד בניגוד לרצונה החופשי אתם שומרים על כבודה? על חירותה? על פרטיותה? האם בכך שתשלם את מחיר החשיפה ועל-פי הניסיון גם תשלם מחיר בהתפתחות הקריירה שלה (וככול שהדברים מקוממים זו המציאות) אתם מקדמים שוויון בין המינים? האם הפטרנליזם המופרז הזה אינו בדיוק ההיפך מהגנה וקידום מעמדה של האישה-בהחלט חומר למחשבה.
