אם המלחמה המתוארת בספר שופטים הייתה נגד ה'שרדנה' יהיה זה אך סביר לצפות שעם זה יוזכר בתיאור המלחמה או בשירת דבורה (שופטים, ד'-ה').
אין זה סביר כי במלחמה כה חשובה, שהייתה נקודת מפנה בכיבוש הארץ, לא יוזכר עם זה במפורש - בפרוזה או בשירה. לאור השערותיו המנומקות של פרופ' זרטל היינו אמורים למצוא במקרא את ה'שרדנה'.
הערים הכנעניות בעמק יזרעאל יצרו חיץ בעייתי בין שבטי אפרים ומנשה שבשומרון לבין נפתלי וזבולון שבגליל וחברו לקואליציה מלחמתית יחד עם "גויי הים". אולם, הכנענים כמעט שאינם מוזכרים בעלילה; סיסרא מתואר אומנם כשר צבאו של יבין מלך כנען, אך מדובר בשיתוף פעולה שנראה כי לא בא לידי ביטוי במערכה זו.
עירו של סיסרא נקראת "חרושת הגויים", בלשון רבים, שהרי מול שבטי אפרים ומנשה ניצבו באזור זה, השרדנה, וגם עם נוסף - הַ'סַכֶּל', ששכן ברצועה מקבילה לאורך חוף הים כשהעיר דור במרכזה.
מבחינתם של שבטי ישראל עמדו נגדם במערכה זו השרדנה והַסַכֶּל כש"חרושת הגויים" היא העיר הגדולה והקדמית של מערך זה. הערכות זו של מספר עמים כנגד הישראלים מוצגת בפסוק: "באו מלכים נלחמו - אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגִדו" (שופטים, ה', יט).
בתיאור הקרב ובמה שקדם לו (ד', יג-טו) אין מוזכרים ה"כנענים" כאוייב אלא "סיסרא" בלבד. הרגע המסעיר של הנצחון אינו מתייחס לכנענים, אלא: "ויהם ה' את סיסרא...".
אולם, עדיין יש לתמוה - מדוע לא מצאנו, על דרך החיוב, כל איזכור של העם השרדני בעלילת המלחמה?
הפרשנות המסורתית לפסוק בלתי מובן פרק עשרים ואחד בספר מוקדש לניתוח המשמעות של הפסוק (שופטים, ה', יג): אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם - ה' יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים.
הפרשנים המסורתיים מפרשים פסוק זה, ואת מלחמת דבורה בכללותה, כמלחמה נגד הגויים (הכנענים). המושג שרדנה אינו ידוע ואינו מוכר להם כלל.
רש"י מפרש: אז ירד שריד לאדירים - "שרידי ישראל רדו באדירי העובדי גִלולים". ה' ירד לי בגיבורים – "ירדֶה לי את גיבורי העובדי גִלולים".
מצודת ציון מפרש: "שריד" – "שיור כמו שריד ופליט (ירמיהו מב יז) ".
מצודת דוד מפרש: "אז" – "כאשר יתחזק השיר ותתגבר התשועה אז הנשאר מישראל למשול באדירי עם - הם העובדי גלולים החזקים".
אברבנאל מפרש: "עם ה' ירד, ושלט השריד שהוא ישראל באדירים".
רד"ק מפרש: "והשליט הקב"ה ישראל שהוא שריד, באדירים - בעם יבין מלך כנען".
רלב"ג מפרש: "אז ישים השם רודה מה ששרד ונשאר מישראל על אדירים וחזקים והם עם יבין מלך כנען".
המשותף לפרשנויות אלה הוא ש'שריד' הם שארית עם ישראל וה'אדירים' הם הגויים.
באור חלקי הפסוק הסתום - השירה אינה אלא תיאור לירי של הפרוזה. המחבר מתמודד עם הפסוק הבעייתי:
" אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם - ה' יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים" (שופטים, ה', יג),
ההסבר שנותן פרופ' זרטל לגבי חלקו הראשון של המשפט (עמ' 299): "אז ירדו (לקרב) שרידי העם הקרוי "אדירים" (הם השרדנה ואולי הסכל-סיקולו, לשיטתנו)".
וההסבר לגבי חלקו השני - "ומולם ירדו למלחמה גיבורי ה', הם לוחמי ישראל".
ייחוס זה של שני הצדדים היריבים לחלקי המשפט שונֶה כמובן מהפרשנות המסורתית וגם מהסברים דומים של חוקרים בדורות האחרונים (עמ' 295).
חיזוק לקביעתו של פרופ' זרטל כי מדובר בתקבולת ניגודית, שבה חלקו הראשון של המשפט מדבר על השרדנה וחלקו השני מתייחס לישראלים - ניתן למצוא בפרק ד', הקודם לשירת דבורה (שופטים ד', י"ג-י"ד):
יג - "ויזעק סיסרא את-כל-רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת-כל העם אשר אתו מחרושת הגויים אל נחל קישון.
יד - ותאמר דְּבֹרָה אל-ברק קום כי זה היום אשר נתן ה' את-סיסרא בידך, הלא ה' יָצָא לפניך, וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו".
ההרכב של שני פסוקים אלה: במשפט הראשון (יג) מדובר על סיסרא שיורד למלחמה אל נחל קישון עם כוחות רבים ועצומים, ואילו בשני (יד) מדובר על ברק שיורד מהר תבור עם סיוע מאת ה' ועם חיל רגלים פשוט.
אם נצא מנקודת הנחה שהשירה אינה אלא תיאור לירי של הפרוזה, נוכל להניח שגם בשירה (פרק ה', יג) מתוארים הדברים באותו סדר ובאותה משמעות כפי שהם כתובים בפרוזה (פרק ד').
ולכן – בהקבלה לפסוקים יג-יד מפרק ד' - המשמעות היא:
אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם ---> סיסרא/השרדנה ה' יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים ---> ישראלים בנוסף למסקנה מהקבלה זו, ניתן לבדוק את משמעות המלה "גיבורים" המופיעה פעם נוספת בשירת דבורה, ולהיווכח שהיא מתייחסת לישראלים:
"... כי לא באו
לעזרת ה', לעזרת ה' בגיבורים" (ה', כג). מכאן שגם כוונת הפסוקית:
ה' יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים" היא לישראלים.