"חידוש הביטוח", קראתי לקטע כי הוא נולד כאשר פג תוקף הביטוח של המכונית. אבל צריך הייתי לקרוא לו "איך הפרסומת עובדת עלינו".
הסיפור נולד כאשר אשתי הציצה ברשיון הנהיגה ובתעודת הביטוח הצמודה אליו וראתה שאו-טו-טו אנחנו נוסעים ללא ביטוח. כמעט עבריינים. "צריך לחדש", היא אמרה לי בארוחת הצהריים, בטון המוכר שאי-אפשר לסרב לו. "בסדר", השבתי, כי הרי זה הטון שאי-אפשר לסרב לו...
"בוא נבטח את המכונית בחברת הביטוח שאני שומעת עליה כל הזמן ברדיו", אמרה בטון הדידקטי-תוקפני של קריין הפרסומת. "אחרי האוכל, נבדוק. יש באינטרנט אתרים להשוואת מחירים", אמרתי בין ביס לביס.
אמרתי וקיימתי. מיד אחרי האוכל מיהרתי אל המחשב וחיפשתי את המחירים, כשבת זוגי מציצה מעבר לכתף. חיפשתי ומצאתי ו...תאמינו - מיד מצאתי. תעריפי הביטוח של החברה המתפרסמת הם הגבוהים ביותר. כנראה הפרסומת משתלמת, כי הישראלים מתפתים ולא בודקים.
אנחנו חזרנו אל המבטח הישן שלנו. אלף שקל לא הולכים ברגל.