|
תאריך:
|
02/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
02/02/2012
|
|
1 |
|
|
חסן שוקרי. ראש העיר של חיפה.1914-1920 1927-1937.
שוקרי היה ידיד אמת ליהודים ולערבים ובזכותו חיפה התפתחה בקצב מסחרר. http:
בתחילת מאי 36 בוצע ניסיון התנקשות בחייו של שוכרי. היה זה באמצעות פצצה שהוצמדה לביתו והתפוצצה. בדרך נס ניצלו הוא ומשפחתו.
מחשש לחייו הוא עבר להתגורר על הכרמל.
בינואר 1937 בוצע בשוכרי ניסיון התנקשות השני, על-ידי הטמנת פצצה מתחת למכוניתו של עזיז כיאט והוא ניצל.
באוגוסט 1937 עזב את העיר משרבו האיומים על חייו. ב-4 בספטמבר 1937 נרצח גיסו של שוכרי, אברהים אל-ח'ליל. הוא סיים את חייו בודד, מסתתר מרודפיו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלנו בקרבם |
|
|
|
|
|
מה רצית לומר???
מאחר שיש בין הערבים אנשים כפי שתארת , אז יש הצדקה שבמדינת ישראל תהיה מפלגה בדמותו של ד"ר גאייער.
הרצל הביע את התיעוב שלו ממפלגה , שסיסמאותיה הן בדיוק כמו הסיסמאות של מפלגת "ישראל קבורתנו".
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לשלנו מקרבם |
|
|
|
|
|
הערבים מוצאם ממדבריות מסריחים, משבטי רוצחים נוודים. הם היו אורבים בישימון הצחיח לשיירות הסוחרים, כדי לשחוט אותם (מה שנקרא cut throat) ולשדוד את סחורתם.
הסוחרים שידעו על כך, עקפו את המדבריות המסריחים. תחשוב על העיצבון של הערבים המסכנים. לארוב בשמש יוקדת שבועות וחודשים לסוחרים, על מנת לרצוח אותם והסוחרים לא באים.
כאן החלה תחושת הקיפוח והמרירות שמלווה אותם עד היום.
אתה הבנת את זה ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תלמד קצת היסטוריה |
|
|
|
|
|
אבל לא לך. הטעות היחידה במקרה שלך היא טעותה של אמא שלך שעשתה אותך. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לכל אחד |
|
|
2 |
|
|
איך נוכל להעריך אנשים החיים בחמולות ומקבלים פקודות מזקנים נידחים, שרוצחים את בנותיהם על שהתנשקו עם הבן של השכן. מלוא כל העולם כבודם. אנשים שמעריצים פעולות התאבדות של שאהידים. אויבי המערב והעולם הדמוקרטי הנאור. דתיים פנאטים מהסוג החשוך ביותר. נושאי דגל האלימות, הדיקטטורה ואי כיבוד זכויות האדם בעולם כולו. הוזכר פה מהנדס. הם נושאים גם את דגל הבערות וחוסר ההשכלה ובין 500 האוניברסיטאות המובילות אין אוניברסיטה ערבית אחת.
מי שמכבד אותם, טועה. אם הרצל כיבד אותם, אז הוא טעה. גם אם יהיה שלום, נוסיף לבוז להם ולמה שהם מייצגים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בקרבנו |
|
|
3 |
|
|
מה אתה מנסה להשיג איתן? בוא נניח אחי, את ההנחה הסבירה ביותר, שאתה מנסה לקרב בין יהודים לערבים, שאתה מנסה לשפר באמת ובתמים את השיוויון בין יהודים לערבים כאן. אבל השיטה בה אתה נוקט מביאה אותך להשיג את ההיפך הגמור, במקום לקרב, אתה מרחיק, במקום לאהוב, אתה מצליח להשניא את הערבים ואת עצמך על ציבור קוראים רחב. אתה חייב לזכור שיש מלחמה בין ערב לישראל, אתה חייב לזכור שאסור לנו להירדם רגע על המשמר, כי נחטוף סכין בגב, והסכין הזה עלול לבוא מעבר הירדן המזרחי, המערבי וגם מגבולות 48. ההסתה חוצה גבולות, האיסלאם לא מרפה בכל מילמיטר, ולכן אסור להרדם לרגע. וגם אם יש מה לשפר בשיוויון בלי לפגוע בביטחון, הרי שהצגת עמדה כל כך חד צדדית פוגעת במטרות שלך הרבה יותר ממה שעוזרת להם. אם הקהל הערבי בישראל לא יצטרף לשלטון, תוך שהוא מקבל עליו את המסגרת של מגילת העצמאות, מדינה יהודית דמוקרטית, הוא ימשיך לראות ביוב ברחובות שלו, כי אין לו כוח מכריע על הברזים, תראה מה עושה איש אחד, שר השיכון, לסקטור שלו, (וגם סקטורים מועדפים אחרים כמו יוצאי צבא ו/או שירות לאומי) אותו דבר יכול היה לעשות שר שיכון ערבי, אך הערבים מעדיפים להצביע לשליח עראפת או לפי הרוח שמכוונים קבלני הקולות עם ראשי החאמולות, ואחמד ועבדאללה נשארים בג'יפא. צא לרגע מעמדת המטיף בשער, ותעבור לעמדת המגשר, והמפשר, זה המשתמש במקל ובגזר, לשני העברים, ורק אז תראה ברכה בעמלך. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש עצוב |
|
|
4 |
|
|
מוזר הוא שברחת למאמר נפרד בו אתה חוזר על שגיאותיך לגבי הרצל ורואה ברומן אלטנוילנד את חזות הכול לגבי עמדותיו של הרצל בייחס לערביי הארץ.
הרצל גם כתב דברים אחרים ודע לך כי בעולם המחקר מעדיפים את המקורות הישירים, הבלתי אמצעיים, על פני המקורות העקיפים, את היומן על פני הרומן, את המסמך הארכיוני על פני מסמך סיפורי אוטופי שיהיה מפורסם כמה שיהיה.
אז ככה, כמרבית הציונים טרם מלחמת העולם הראשונה, האמין הרצל שהמפתח להצלחת המפעל הציוני הוא אך ורק בהסכמת האימפריה העות'מאנית (וגם קיסר גרמניה) . לערבים המקומיים התייחס כאל חלק מן הנוף המקומי, והעריך שעוינותם כלפי הציונים – כמו המלריה, האדמה הביצתית והשדות המסולעים – תיעלם בבוא היום,
בדפי אלטנוילנד, הרומן האוטופי שכתב הרצל, שכוללת גם דמות ערבית ראשיד ביי, שהתחנך בגרמניה – שמתלהב מהקידמה החומרית והטכנולוגית העצומה שהביאו היהודים לארץ ומכיר תודה ליהודים.
איתן, איפה זה ואיפה עומדים ערביי ארצנו התומכים באויבים מבחוץ?
ברומן אלטנוילנד. ביי הערבי מביע את רחשי התודה של הערבים על השפע תוצר הטכנולוגיה הציונית,
איתן, איפה זה אצל ערביי ארצנו ?
ביי הוא הדמות הערבית היחידה ברומן, וכל יתר הדמויות בו הן של יהודים.
אם עדיין לא הבנת את הרקע לרומן ואת הרצל, בפרספקטיבה של ההיסטוריה של זמנו, הרומן אלטנוילנד מצייר תמונה של חברה רבגונית מבחינה אתנית, שתממש את המורשת הרב- לאומית של האימפריה ההבסבורגית מולדתו של הרצל, ובתוך כך תתגבר על האיבה האתנית המסכנת את חיי יהודיה.
איתן, איפה זה ואיפה אנחנו עם המפלגות הערביות האנטי ציוניות שמתוכן יוצאים מרגלים למען אוייבנו ?
זו הסיבה לתיאור השלילי כל כך של גֶאייער, פוליטיקאי דמגוג השואף לשלול מתושבי אלטנוילד הלא- יהודים את זכויות ההצבעה (למרות שהם אינם מאיימים על החברה ה"אלטנוילנדית")
הרצל ראה בערבים מיעוט נסבל,אחד מרבים, במדינה היהודית, ולא עַם יליד המקום, בעל זכויות לאומיות כמו שאתה חושב.
הנה דברים שרשם הרצל ביומנו ב- 12 ביוני 1895 :
"באזורי ההתיישבות שיוקצו לנו, נעביר לידינו אט-אט את הרכוש הפרטי.נשתדל להעביר את האוכלוסייה הענייה אל מעבר לגבול בלי שישימו לב, על-ידי כך שניצור מקומות עבודה בארצות המעבר, אך נמנע מהם קבלת כל עבודה בארצנו שלנו. התושבים האמידים יעברו אלינו. מבצע הרכישה, כמו הוצאתם אל מעבר לגבול של העניים, חייב להיעשות בעדינות וביד רכה. הבעלים של הנכסים דלא-ניידי צריכים להאמין שהם מערימים עלינו, שהם מוכרים לנו ביוקר. אבל אין מוכרים להם שום דבר בחזרה."
לכן שוב, מתבקשת פרשנות מגוונת יותר של כתבי הרצל, האישיים והפומביים כאחד. ההנחה הרווחת היא שרישומיו של הרצל ביומניו היו מחשבותיו הכמוסות, ואלה צלולים וערוכים לפי תכנית, (כן, כולל העברת ערביי הארץ מחוץ למדינה)
גישה זו מניחה שרישומים אלה חשובים הרבה מחזונו האופטימי באלטנוילנד בדבר יחסי יהודים- ערבים שהתרחשו בעולם אחר של פעם עם ערבים אחרים של פעם ולא דומה לעיינות הקשה של ערביי ארץ ישראל למדינה היהודית היום..
כולנו היינו רוצים להתייחס לערביי ישראל כמו שהרצל התייחס לראשיד ביי אבל מה לעשות ? ערביי ישראל היום רחוקים מראשיד ביי כמו מזרח ממערב.
אם עדיין לא הבנת את זה, אזי לא הבנת כלום וחבל שאתה מתבזה ברבים עם אנלוגיות היסטוריות תלושות מהמציאות.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מבקר המאמרים |
|
|
5 |
|
|
לערביות אתה מכיר? לא אתפלא אם אין כאלה כלל..וכי איזה יהודי היה מוכן להצהיר על טעם כל כך רע...אבל זו לא הסיבה היחידה. איזה ערבי היה מסכים לאפשר לביתו להתחתן עם יהודי? וכאן המקום לשאול: האין זו גזענות? רק בגלל שהוא יהודי הערבי מתנגד לנישואי ביתו? ככה לא מקדמים את השלום...אם יש גזענים בעולם הרי הם הערבים שאנחנו בשבילם צאצאי הקופים והחזירים...אולי בגלל זה הם מפחדים שמא ייוולד להם צאצא חזרזיר או קופיפ קטן... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מושיקו |
|
|
6 |
|
|
כשאני נוכח לדעת ולראות את השמאלן הקיצוני, הבולשביקי,המתנשא,הפלצן, הצבוע, השקרן,הרמאי,הנוכל - איך שהוא מעז להעביר בקורת על "המזרח האירופאי המתנשא". |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רונן גולדשטיין |
|
|
7 |
|
|
אנטישמית מושך היהודון שלנו בכתפיו,כבוד?מי צריך את זה כשהעסקים בסדר?"!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה |
|
|
8 |
|
|
באותה מידה שאנו רוצים בירושלים.זוהי שאלה של הרצון המפעם בתוכנו.תפקידנו הוא לעורר רצון זה,לקומם אותו,ואם אפשר גם לדרבן אותו"!!!(הרצל ביומנו)ואם לא תרצו לא יהיה לכם!אתה הבנת את זה קלינסקי? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה |
|
|
9 |
|
|
היהדות=לפני השיבה את מדינת היהודים"!!!אתה הבנת את זה?!!!למרות היותו אנטישמי, היו להרצל כמה הברקות יהודיות,מה שלא קיים באוטו-אנטישמים בדורנו!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה |
|
|
10 |
|
|
אוהב ערבים בדיוק כמו שערבים אוהבים יהודים וציונים=וע"ע "אהבתם" הגלויה של החכ"ים הטרויאנים טיבי וזועבי!!!קלינסקי עד מתי תמשיך להעליב את הערבים ולייחס להם זכויות כשההיסטריה לא שמעה על שום "עם"שקוראים לו "פלשתינאים"=להד"ם!!!אצ"ג הנביא שהטיב להכיר "יהודי" מסוגך כתב עליכם:"חנפים לערב וזועמי דם לשבטי"!!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה |
|
|
11 |
|
|
נניח שישנם ערבים שאינם חשים כאן נוח-יש להם אלטרנטיבה-לנסוע לאחת מ-100 המדינות המוסלמיות הקיימות.
נניח שישנם יהודים שאינם חשים כאן נוח-אין להם מקום אחר, כי אין מדינות יהודיות נוספות.
אבל המבחן האמיתי הוא זה: אם וכאשר תקום מדינת ערבים נוספת לערבים הפלשתינאים-האם ירצו הערבים בעלי אזרחות ישראלית לוותר על אזרחותם-כדי להרגיש מאושרים יותר עם האזרחות במדינה שדרשו לעצמם????????? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
58 |
|
|
12 |
|
|
מדוע אתה בכלל אינך מתייחס לתיעוב של הרצל מהמנהיג של המפלגה הגזענית היהודית ד"ר געייאר?
אתה מסרב לשאול מדוע העלה ד"ר הרצל ביצירה אוטופית אידילית דמות כה קיצונית ומתועבת , שיש לה מהלכים בציבור הישראלי , לצערו של הרצל.
הרי אתה , שמציג עצמך כמי שקרא את אלטנוילנד , לא רואה חפיפה בין המצע של ליברמן וד"ר געייאר".
מדוע אתה מתעלם מהקריאה של הרצל להיות קשובים למאוויו הלאומיים , התרבותיים והדתיים של רשיד בי. להתייחס אליהם במלוא הכבוד.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סתם יהודי |
|
|
|
|
|
אין כל חפיפה ואין שום אנלוגיה בין גאייער לליברמן-חד וחלק.
אז כנראה שגם אתה קראת רק את אלטנוילד ולא שום דבר אחר שכתב הרצל.
הרצל ראה בערבים מיעוט נסבל,אחד מרבים, במדינה היהודית, ולא עַם יליד המקום, בעל זכויות לאומיות כמו שאתה חושב וכמו שאתה כותב למאוויו הלאומיים ,
למאוויו התרבותיים והדתיים של רשיד בי - כן.
קבעת לעצמך שליברמן גזען ומכאן אתה ממשיך הלאה עם אנלוגיות טיפשיות.
אל תסלף, אין שום חפיפה בין מצעו של ליברמן וגאייער זו דמוניזציה נבזית ונובעת מבורות, דרישתו של ליברמן לנאמנות כתנאי לזכות בחירה אינה גזענות, ליברמן מבין את הסכנה הטמונה בערביי הארץ מתוך פעולתם של הערבים האלה עצמם.
גם דרישות אחרות באו למנוע הצפתה של מדינת ישראל בפלשתינאים ולפתוח את הדלת האחורית בפני זכות השיבה.
באלטנוילנד של הרצל לא היה מקום כלל וכלל לחברי פרלמנט בדמותם של החכ"ים הערביים מייצגי הטרור הפלשתינאי בכנסת ישראל.
ואני שואל אותך, מדוע אתה מתעלם מדבריו המפורשים של הרצל ביומניו בדבר הצורך להעביר את ערביי הארץ מחוץ לגבולות המדינה אותה ראה ?
מציע לך ולאחרים ללמוד שוב את הקונטקסט שבו נכתב אלטנוילנד בראי הזמן ההוא, מהות האוטופיה ביחסי יהודים ערבים ולקרוא את מצעו המדיני המפורש של הרצל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מבקר המאמרים |
|
|
|
|
|
בין מצע ישראל ביתנו לבין מצעו של גאייער באלטנוילנד :
מבוא
תנועת "ישראל ביתנו" הוקמה בשנת 1999 כדי ליצור אלטרנטיבה לאומית ליברלית בזירה הפוליטית הישראלית. אלטרנטיבה שהאידיאולוגיה שלה מתבססת על תורתו של זאב ז'בוטינסקי, ועל שלושת העקרונות עליהם נשענת הציונות - עליה, הגנה על המולדת והתיישבות.
"ישראל ביתנו" מוכנה להתמודד עם הבעיות העמוקות של החברה הישראלית, מתוך רצון אמיתי לשנות את הדברים ולהתמודד עמם אפילו במחיר של עימות פוליטי חזיתי. אנו הוכחנו זאת בדברים ובמעשים, וביטוי לכך יש במצע המפלגה.
בדברי המבוא למצע, אנו בוחרים להדגיש את עמדתנו בארבע נקודות מהותיות:
מדינת ישראל
מדינת ישראל, ביתו הלאומי של העם היהודי, היא מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, השואפת לקדם ולפתח עצמה ככזו. כדי להבטיח את צביונה היהודי והציוני, חייבת ישראל לשמור על נאמנותה למורשתם של אבותיה ולמשאת נפשם של מייסדיה, חלוציה ולוחמיה.
בכל מקרה של התנגשות בין ערכים אוניברסאליים לבין ערכים יהודים, תמיד תינתן עדיפות לערכים יהודים. כך ציוו לנו אבותינו המייסדים. דוגמא בולטת לכך, אנו מוצאים בחוק השבות שחל אך ורק על יהודים ולא חל על בני דתות אחרות. דבר זה אינו הופך אותנו לפחות דמוקרטים, אלא מדגיש את הייחודיות שלנו כמדינה היהודית היחידה בעולם.
נאמנות
נדבך חשוב בביטחון ישראל הוא נאמנות למדינה כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית. נאמנות לסמליה ולריבונותה, וקבלת החובה לשרת את המדינה בשירות צבאי או אזרחי חלופי. מי שיתחייב לכך יהיה אזרח הזכאי למלוא הזכויות והחובות. מי שיסרב יהיה זכאי לזכויות של תושב קבע, ללא הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת.
אחדות העם
עקרון אחדות העם היהודי ושלמותה של החברה בישראל מנחה אותנו לאורך כל הדרך. חברה שסועה ומקוטבת, שאין בה יכולת מסוימת לבנות גשר של תקווה ואחדות מעל המחלוקות שבתוכה, לא תשרוד. תוצאות "מלחמות האחים" בהיסטוריה היהודית מלמדות כי עלינו להיות קשובים זה לזה, ולחפש את המשותף בינינו. איננו מאמינים ב"תעשיית" השלום שהתפתחה כאן בשנים האחרונות על בסיס שלום תמורת שטחים, אך להערכתנו יש בכוחנו להגיע ליציבות אזורית. המאבקים שיידרשו מאתנו עד אז תובעים חוסן לאומי, וקיומו של חוסן זה נובע מתוך מציאת מכנה משותף והשכנת שלום בתוכנו.
אנו מאמינים שבהתנגשות בין שני הערכים, של שלמות העם ושלמות הארץ, שלמות העם חשובה יותר. על כן, נכונותנו לפשרה נובעת לא מהאמון שאנו רוכשים לצד השני, אלא מתוך רצון להגיע להבנה ומכנה משותף בתוך העם היהודי.
מנהיגות
תפיסת העולם של "ישראל ביתנו" מעוררת לא פעם מחלוקת, אך בנושא מהותי אחד קיימת בציבור הישראלי תמימות דעים: "ישראל ביתנו" מציעה לציבור מנהיגות אמינה ונחושה, בעלת כושר החלטה ויכולת ביצוע. מנהיגות שפיה ולבה שווים. מנהיגות שמילה אצלה היא מילה. עשר שנות קיומנו בזירה הפוליטית הוכיחו לציבור הישראלי כי הוא יכול להאמין לנו ולסמוך עלינו.
הערה
אני איש ימין שלא מצביע לליברמן אלא ימינה ממנו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מבקר המאמרים |
|
|
|
|
|
בין מצע ישראל ביתנו לבין מצעו של גאייער באלטנוילנד :
מבוא
תנועת "ישראל ביתנו" הוקמה בשנת 1999 כדי ליצור אלטרנטיבה לאומית ליברלית בזירה הפוליטית הישראלית. אלטרנטיבה שהאידיאולוגיה שלה מתבססת על תורתו של זאב ז'בוטינסקי, ועל שלושת העקרונות עליהם נשענת הציונות - עליה, הגנה על המולדת והתיישבות.
"ישראל ביתנו" מוכנה להתמודד עם הבעיות העמוקות של החברה הישראלית, מתוך רצון אמיתי לשנות את הדברים ולהתמודד עמם אפילו במחיר של עימות פוליטי חזיתי. אנו הוכחנו זאת בדברים ובמעשים, וביטוי לכך יש במצע המפלגה.
בדברי המבוא למצע, אנו בוחרים להדגיש את עמדתנו בארבע נקודות מהותיות:
מדינת ישראל
מדינת ישראל, ביתו הלאומי של העם היהודי, היא מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, השואפת לקדם ולפתח עצמה ככזו. כדי להבטיח את צביונה היהודי והציוני, חייבת ישראל לשמור על נאמנותה למורשתם של אבותיה ולמשאת נפשם של מייסדיה, חלוציה ולוחמיה.
בכל מקרה של התנגשות בין ערכים אוניברסאליים לבין ערכים יהודים, תמיד תינתן עדיפות לערכים יהודים. כך ציוו לנו אבותינו המייסדים. דוגמא בולטת לכך, אנו מוצאים בחוק השבות שחל אך ורק על יהודים ולא חל על בני דתות אחרות. דבר זה אינו הופך אותנו לפחות דמוקרטים, אלא מדגיש את הייחודיות שלנו כמדינה היהודית היחידה בעולם.
נאמנות
נדבך חשוב בביטחון ישראל הוא נאמנות למדינה כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית. נאמנות לסמליה ולריבונותה, וקבלת החובה לשרת את המדינה בשירות צבאי או אזרחי חלופי. מי שיתחייב לכך יהיה אזרח הזכאי למלוא הזכויות והחובות. מי שיסרב יהיה זכאי לזכויות של תושב קבע, ללא הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת.
אחדות העם
עקרון אחדות העם היהודי ושלמותה של החברה בישראל מנחה אותנו לאורך כל הדרך. חברה שסועה ומקוטבת, שאין בה יכולת מסוימת לבנות גשר של תקווה ואחדות מעל המחלוקות שבתוכה, לא תשרוד. תוצאות "מלחמות האחים" בהיסטוריה היהודית מלמדות כי עלינו להיות קשובים זה לזה, ולחפש את המשותף בינינו. איננו מאמינים ב"תעשיית" השלום שהתפתחה כאן בשנים האחרונות על בסיס שלום תמורת שטחים, אך להערכתנו יש בכוחנו להגיע ליציבות אזורית. המאבקים שיידרשו מאתנו עד אז תובעים חוסן לאומי, וקיומו של חוסן זה נובע מתוך מציאת מכנה משותף והשכנת שלום בתוכנו.
אנו מאמינים שבהתנגשות בין שני הערכים, של שלמות העם ושלמות הארץ, שלמות העם חשובה יותר. על כן, נכונותנו לפשרה נובעת לא מהאמון שאנו רוכשים לצד השני, אלא מתוך רצון להגיע להבנה ומכנה משותף בתוך העם היהודי.
מנהיגות
תפיסת העולם של "ישראל ביתנו" מעוררת לא פעם מחלוקת, אך בנושא מהותי אחד קיימת בציבור הישראלי תמימות דעים: "ישראל ביתנו" מציעה לציבור מנהיגות אמינה ונחושה, בעלת כושר החלטה ויכולת ביצוע. מנהיגות שפיה ולבה שווים. מנהיגות שמילה אצלה היא מילה. עשר שנות קיומנו בזירה הפוליטית הוכיחו לציבור הישראלי כי הוא יכול להאמין לנו ולסמוך עלינו.
הערה
אני איש ימין שלא מצביע לליברמן אלא ימינה ממנו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מבקר המאמרים |
|
|
|
|
|
בין מצע ישראל ביתנו לבין מצעו של גאייער באלטנוילנד :
מבוא
תנועת "ישראל ביתנו" הוקמה בשנת 1999 כדי ליצור אלטרנטיבה לאומית ליברלית בזירה הפוליטית הישראלית. אלטרנטיבה שהאידיאולוגיה שלה מתבססת על תורתו של זאב ז'בוטינסקי, ועל שלושת העקרונות עליהם נשענת הציונות - עליה, הגנה על המולדת והתיישבות.
"ישראל ביתנו" מוכנה להתמודד עם הבעיות העמוקות של החברה הישראלית, מתוך רצון אמיתי לשנות את הדברים ולהתמודד עמם אפילו במחיר של עימות פוליטי חזיתי. אנו הוכחנו זאת בדברים ובמעשים, וביטוי לכך יש במצע המפלגה.
בדברי המבוא למצע, אנו בוחרים להדגיש את עמדתנו בארבע נקודות מהותיות:
מדינת ישראל
מדינת ישראל, ביתו הלאומי של העם היהודי, היא מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, השואפת לקדם ולפתח עצמה ככזו. כדי להבטיח את צביונה היהודי והציוני, חייבת ישראל לשמור על נאמנותה למורשתם של אבותיה ולמשאת נפשם של מייסדיה, חלוציה ולוחמיה.
בכל מקרה של התנגשות בין ערכים אוניברסאליים לבין ערכים יהודים, תמיד תינתן עדיפות לערכים יהודים. כך ציוו לנו אבותינו המייסדים. דוגמא בולטת לכך, אנו מוצאים בחוק השבות שחל אך ורק על יהודים ולא חל על בני דתות אחרות. דבר זה אינו הופך אותנו לפחות דמוקרטים, אלא מדגיש את הייחודיות שלנו כמדינה היהודית היחידה בעולם.
נאמנות
נדבך חשוב בביטחון ישראל הוא נאמנות למדינה כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית. נאמנות לסמליה ולריבונותה, וקבלת החובה לשרת את המדינה בשירות צבאי או אזרחי חלופי. מי שיתחייב לכך יהיה אזרח הזכאי למלוא הזכויות והחובות. מי שיסרב יהיה זכאי לזכויות של תושב קבע, ללא הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מבקר המאמרים |
|
|
13 |
|
|
מעניין מאוד. מעט מאוד אנחנו יודעים על האמירות שגדלנו עליהן. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א ש ליאור |
|
|
אוליבר הריס
לתהליך רכישת חברות פרטיות באנגליה יש מספר מאפיינים דומים לרכישות ברוב האזורים האחרים. יחד עם זאת ישנם הבדלים חשובים, שעל הקונה או המוכר הישראלי להיות מודע להם. להבדלים אלה תהינה השפעה על מבנה העסקות באנגליה ובמשא-ומתן בעסקות אלו
|
|
|
|
|
|
יואב בלום
המקהלה המתוזמרת שעטה על עמרי שרון היא ראייה נוספת לחוסר ההבנה של מהותה של חברה מתוקנת אצל חלק מהמתיימרים להנהיג אותה. עמרי שרון חטא, נשפט ושילם את מחיר הטעות בישיבה בכלא. איך אומרים אצלנו? - כמו גבר!
|
|
|
|
|
|
עו"ד אירית רוזנבלום
תופעות קיצוניות של התפרצות כעסים מצד הורים טריים, בפרק הזמן שלאחר הלידה, יכולות להיות סוג של אלימות מודרנית, אלימות מתוחכמת. זו איננה תגובה נורמטיבית ושכיחה כמובן, אלא שהיא קיימת. גם אם היא נדירה, היא מצטיינת בהסוואה ובתחכום כך שאנחנו עלולים לפספס אותה ולהימנע מלהציל את חיי התינוקות הרכים
|
|
|
|
|
|
נרי אבנרי
ראש הממשלה הקודמת האשים אותו בהפיכת מוסד מבקר המדינה ל"קרקס". קבוצת פרופסורים הגדירה אותו כ"מי שפוגע בסדרי שלטון". מאז, זרמו הרבה מים בזרנוקי הכיבוי. היום הוא שר הגיליוטינה הלכתי לארכיון...
|
|
|
|
|
|
צ'לו רוזנברג
מי שמבקש שררה, מי שרוצה לכהן כשר, חייב לדעת שלצד הסמכויות העצומות שיש בידיו, ישנה גם אחריות אישית
|
|
|