כמה דקות קודם, בעת הצ'ק-אין לטיסה, התברר שהמזוודה שלי שוקלת 28 ק"ג בעוד המשקל המירבי לנוסע הוא 23 ק"ג. לא חשבתי שיש בעיה: הייתי עם רעייתי, וכולם יודעים שמי שנוסעים ביחד יכולים לצרף את המשקל המירבי. כולם יודעים - חוץ מחברת מאלב. הפקידה דרשה שאוציא משהו מהמזוודה, ואילו הפקידה הסמוכה הציעה לנוסעים אחרים, שהיו בדיוק באותו מצב, פתרון פשוט: שלמו 70 אירו ותוכלו לקחת את המטען העודף.
הדבר כמובן מוכיח שזהו ניסיון ציני לעשות כסף על גבם של הנוסעים. הרי מגבלת המשקל נועדה לצרכים בטיחותיים, ולא ייתכן שהללו נעלמים בזכות כמה עשרות אירו. לכן, ההסבר היחיד הוא שמאלב - חברת תעופה לאומית, לא חברת low cost - מחפשת כל דרך כדי להרוויח עוד קצת. האמת היא, שהיום (יום ו', 3.2.12) הבנתי מדוע: החברה הפסיקה במפתיע את פעילותה לאחר שצברה חובות של 270 מיליון דולר ונותרה ללא מזומנים.
אבל נחזור יום וחצי אחורה. במטוס, כאשר עיינתי בחוברת של מאלב, התברר לי שמדובר לא רק בציניות אלא גם ברמאות. שם נאמר במפורש, שהמשקל המירבי לכל פריט מטען הוא 32 ק"ג. אז האם מה שאירע בשדה הוא מדיניות של החברה, הסומכת על כך שאיש אינו קורא את האותיות הקטנות, או ניסיון של כמה פקידות לעשות קצת כסף מהצד רגע לפני שמקום עבודתן קורס? למאלב פתרונים.