הספור המגוחך, נלעג, אידיוטי של ד"ר
אחמד טיבי ודומיו - יעני חברי הכנסת - מי כאן בדיוק זכאי וראוי לשאת בתֹארים הנ"ל? אני מודע היטב לארומה העממית עסיסית מן השדה והרחוב של הבטויים הנ"ל וזו בדיוק כוונתי!
עם כל סלידתי ודחייתי האינסטינקטיבית מתופעת חברי כנסת ישראל הערבים עלי לומר בכנות - יד על הלב - שהם ממלאים בנאמנות את תפקידם ואת שליחות בוחריהם וככל הנראה גם זוכים לאמון והערצה מלאים מאותו כוון; כל זאת על-רקע "חיים קשים" לכאורה בכנסת שהיא באחוזים נִכָרים למדי יהודית לאומית (לא בדקתי את אחוזי קדימה-מרץ-העבודה-עצמאות לעניין זהות ומודעות לאומית ואתך, הקורא הנאור, הסליחה והמחילה).
כאמור - על-רקע דבקותם של ערביי כנסת ישראל במטרות שולחיהם ובחדות: "עשׂיו שֹׂנא ליעקֹב", כולל הנפת דגל שוהאדה במסגרת נאמנותם לשליחותם - מי כאן ממלא את מקום המגוחך, נלעג ואידיוטי? ועל מי בדיוק תזעם, חבר-כנסת יהודי יקר?
רק כדי להזכירך הקורא: לקראת הבחירות לכנסת ה-16 פסל השופט "הנאור" בדימוס מר מיכאל חשין, בהיותו יו"ר ועדת הבחירות, את כבוד
משה פייגלין - חט'
מנהיגות יהודית בליכוד - מלהתמודד על מקומו הראוי בשל הקמת הגוף הלאומי "זו ארצנו" - תוך הצמדת קלון למשה לאחר משפטו. במקביל ובאותה נשימה נמנע מר חשין מלפסול את המועמד
עזמי בשארה - זֵכר ח"כ "לברכה" - המשרת, ככל הידוע, בארצות אויב - "לתפארת מדינת ישראל"!
כבר אז הייתה זו נקיטת עמדה פוליטית, אנטי לאומית במובהק, ומעשה מגוחך ואידיוטי בלשון המעטה, נתן לומר - משלנו. היום לאחר שכנראה ידועים מקומו ופעולותיו של "הח"כ בדימוס" הנ"ל וכן לאחר הדגמת פעילות כנסת ישראל על ספון המרמרה הטורקית, בין פעולות רבות "מבורכות" בכיוון זה, של חברי כנסת האויב, מבין כֹתלי משכן כנסת ישראל ובחסות ה"דמוקרטיה" הישראלית האֹבדנית; מקבלת המציאות בישראל פנים ברורות ביותר - גם לאלה המסרבים בעקשנות לראות - וסבותיהם בסבך נפשותיהם... אז מי כאן בדיוק המגוחך, הנלעג והאידיוטי?
העמים הערבים הם אויבינו - על-פי הגדרתם הם את עצמם ועל-פי מעשיהם יום יום, שעה שעה ובכל זירה הנראית להם, כולל לאחרונה זירת המחשב והאינטרנט. עובדה זו קִבלה גם נסוח תמציתי בכתב באמנת הטרור הערפאתית מ-1964.
העובדה שחלק מאתנו היהודים - בארץ ובעולם - מסרבים לראות, להבין ולהפנים את הברור כשמש בצהרי קיץ בישראל (וכשלג בחֹרף באוסלו), היא בעיה שלנו בלבד וככזאת הנה בעיה קריטית ביותר, למיטב שקול דעתי. יש רק לשמוע חלק מחברי הכנסת היהודים שלנו - ראשי מפלגות, נשיא זה ואחר וכולל חלק מצמרת מצעד הביטחון - לנצח "אויבער חוכמים" התקועים בנחישות של תרמית עצמית באיזה שהוא מסלול מדומה של טפול פסיכולוגי לאויב הערבי, לאמֹר: "אם הם יכריזו - יבטלו - יצהירו..." אז הנה שוב זה בא - ההכרזה --- אז מי בדיוק זקוק כאן לטפול פסיכולוגי-שִקומי מייצב? הלא כל השומע יִשֹּׁם וְשָׁרָק.
כשם שהיה המצרי א.ע.י. ערפאת עושק וגֹנב כספים מיומן - בסְכומֵי עתֵק - וכמובן רוצח וארכי-טרוריסט - מחד, ומאידך - מלאך שלום בדעתו ובפיו של ישראלי "נאור"; מלאך המתנשק עם מר פ. שימון בלהט שלום על סִפוֹ של המזרח התיכון החדש... אז מי כאן בדיוק המגוחך?
התבטלות עצמית של "נאורים" ההתבטלות העצמית יהודית הזו, הזחילה הזו על גחון בעפר אויבי ישראל, בעפר תרבות רצחנית בעליל - מיסודה ומטבע ברייתה - בעיקר על-ידי הללו התופסים עצמם נאורים, אנשי רוח, תרבות, אנשי עט ומשפט, רחבי אופקים; התבטלות זו מאירה באור חזק וברור את איכותם הנפשית, את "רמת תרבותם" - מִתחזָה ורֵיקנית של זוחלֵי הגחון - כדפוס פעולה אישי/קבוצתי.
אני כבר שומע באזני, כתגובה מוזמנת-מוּתְנָה, את קריאות ה"גזען" המכוונות כלפָי ואני ממש מתרגש כמובן, אבל צא ולמד, הקורא הנאור, את פְסָגות האנוֹשיוּת של תרבות השבט, נקמת הדם, השקר, הטרור, הרצחנות - כסמן הכר לאורך הדורות, כולל כמובן השוהאדה המונף כדגל וכתמרור אֵתְני - על-ידי ח"כים בכנסת ישראל בשם הקוראן הקדוש למי ששכח - והשווה זאת לעשרת הדברות למשה מסיני, לפרק תהלים; או, למשל, לר' משה בן מימון!
אוריאנה פלאצ'י ז"ל - עיתונאית - סופרת - היסטוריונית - העלתה בספריה סקירה היסטורית ממצה, רצופה אכזריות נוראה ועקובה מדם לאֹרך דרכי כיבושי האיסלאם - ערָב עד ספרד וחוזר חלילה ומומלץ מאד לקרוא את ספריה, "כֹחה של תבונה" (הוצ' דביר - כנרת זמורה ביתן, ישראל 2006) למשל.
בנוסף - בתרבות הישראלית עכשווית הוצאו זה מכבר המלים כגון "גזענות", "דמוקרטיה" כמו גם "שלום" כמובן, מתחום הוראתם המקורית מדויקת - והפכו לקודים של תרמית ולשוט הצלפה בפי אותם "נאורים" על רפֵי השכל שאינם "מבינים ענין" ואינם "חושבים באופן נכון". ואז - שוב - מי בדיוק הוא המגוחך, נלעג, אידיוטי?
אני מתכבד להציע כאן, במלא הרצינות, להקים ברמאללה (רמת-אל) במכון השלום למורשתו של אותו ארכי-טרוריסט, ספרייה נאורה אשר תקיף את כל כתביהם של א.ב. יהושע; א.ב. לאדן; ד. גרוסמן; ד. רביקוביץ; י. סובול; ס. מיכאל; ע. עוז, וכמובן - מחזות תיאטראות הקאמרי, הבימה וכיו"ב. זאת כדי להדגים ולהנציח את שתוף הפעולה היהודי-ערבי-שוהאדי.
במבט מקיף כלשהוא על המציאות הקורמת עור וגידים מזה שנים ארוכות במדינת ישראל, מדהים לכאורה לראות יום יום בהיווצרותה - במֶה שעל פניו נראה כחֹסר אונים ואזלת-יד לאומית ישראלית מוחלטת של גופי השלטון הנבחרים ומתְמנים (חלקם מִתרָבים מתוך עצמם בשיטת האמֵבָה - עד לא מכבר).
האם באמת מדהים? לא בדיוק, צר-לי. עליי לקבוע בהחלטיות שאין זה מדהים כלל אלא בעקרו תהליך החוזר ומוליד את עצמו ובהחלט צפוי וידוע לכל הרואה נכוחה בלא עיוורון מבחירה.
והכיצד יפעלו גופי השלטון, החֹוק, ההגנה, המשפט והביטחון מול האויב - בהיותם עסוקים ללא הרף, על-פי בחירה והעדפה פוליטית ידועה ברבים ובעלת מסורת ארוכת שנים, ברדיפת יהודים על אדמת ארץ-ישראל, בהרס מושבות יהודים בארץ ישראל, במעקב צמוד אחר רבנים, דברי מורי-הוראה, כִּתְביהם ותלמידיהם - מן הכוון הדתי יהודי בלבד - עלי להדגיש, ולא הדתי-מוסלמי, למשל, או הדתי סוציאליסטי האדום. עוסקים באימון יחידות בצה"ל בעקירת מאחזי יהודים - הלא הם האויב!? איך יתמודדו ויגיבו הללו מול פעולות אויב ערבי, נחוש, בחסות כֹתלי כנסת ישראל - בית המִשְׂפָח והתקשורת היהודית לסוגיה; השרועה על גבה ומקשקשת בזנבה לעומתו ומשיבה רוח במפרשי ספינות הנשק המגיעות אל חופי ישראל עבור ארגוני הטרור והשוהאדה "החפים מפשע?" (האין זאת ח. אילה וכיוצ"ב מאותו הסיר?) אז מי כאן, במחילה, המגוחך, הנלעג והאידיוטי?
"הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו" אלה, כמסתבר, לא יהפכו עורם וצבעם אבל אנחנו היהודים כידוע - לנֶצח "מוצלחים יותר" ורבים בינינו עוסקים - בחתרנות בלתי נלאית - בצביעת חברבורות האויב כדֵי, שמא, לשנות טבעו או להסוותו, וראה פעילות מר"ץ, "
שלום עכשיו" - דרך "מכוני דמוקרטיה" למיניהם - יהודיים בלבד יש להדגיש --- ועד מקבל המשכֹרת בבית הנשיא בירושלים, כולל, כמובן, כל דרגֵי הביניים.
עִסוק הצביעה/הסוואה הזה משתלם מאד ומפרנס היטב את מַסְוֵוי החברבורות - על-ידי ארגונים עתירי הון מן "העולם הנאור": יוזמי עמותות ג'נבה - "שלום" - קרן חדשה - you name it, כולל כמובן משלם המסים היהודי בישראל.
דא עקא, שהצובע, צובע לאורך זמן את עצמו בלבד, ונותר, מה לעשות, צבוע; בין באיוולתו ובין ברשעותו, היינו הך, התוצאה זהה.
לעומת אותה צביעת חברבורות נלעגת וכמשקל מציאות מְאָזן אני ממליץ בכל לבי לקורא הנאור לעיין בהפקת וידיאו אשר נערכה בזמנו על-ידי הגוף "שלום לדורות" ועניינה החינוך במגזר הערבי בישראל למן הגילאים הנמוכים, וזה ודאי אינו הסקר היחיד. התוצאה העולה ברורה וחד-משמעית: חנוך לשנאת ישראל, יהודים, טרור, שוהאדה (הקרבת החיים תוך גרימת מוות - לאויב היהודי במקרה זה כמובן). אפילו באונסקו - אגף החינוך/תרבות של האו"ם קבלו הלם. החינוך הזה - במימון משרד החינוך, כמובן, בכספי משלם המיסים, המשלם במיטב כספו ובחסות ה"דמוקרטיה" וחֹפש ההסתה לרצח יהודים בישראל.
יש עוד משַלְמֵי הצבָעות/צְבִיעות הזו, מחיר שאין מְשָלו - והם "קרבנות השלום" המשלמים בגופם החבול, פצוע, קרוע - ובמוות. אינני סבור שנחוץ פֵרוט במסגרת זו. "קרבנות השלום", הביטוי המפלצתי פרי הגותו ולשונו של פ. שימון, אומר כמעט הכל בנושא שתוף הפעולה עם הרוצחים, הצביעה, הצבועים ומשלמי המחיר.
מעֵבר לכך, כדי להגיע להבנת התרבות הרצחנית הזו, די לעקוב באוזניים אשר לא טַחו, אחר דבריהם ופעילותם של אותם ח"כים ערבים; לעקוב היטב ושוב לשאול בקול חריף וברור: מי עשאם חברי כנסת? מי רוקד טנגו-שלום עם מְסִיתֵי רצח ורוצחים בכֹח ובפֹעל הללו ומי משלם את מלא המחיר - כלכלי, מדיני, לאומי?
הנקודה המכרעת כאן היא שלהבדיל מצבָּעֵי החברבורות היהודים -
מר א. טיבי או גב' ז. חנין - כדגם מייצג לרבים אחרים מכוון זה - אינם משקרים ואינם מוליכים שולל את בוחריהם ואכן מייצגים את שאיפות הבסיס הערביות נאמנה - בחסות וחסינות כנסת ישראל וממשלת ישראל; אז מי כאן בדיוק המגוחך, הנלעג והאידיוטי?
דומני שאין דרך טובה יותר מלסכם מאמר זה של כֹּרֶה שַּׁחַת... וגו', ובהשלמה נדרשת: מי עשאם חברי כנסת? (ו/או - בעלי משרות בממון ממשלת ישראל?) בדרך אשר זִמֵן לי שומר ישראל כאשר מסבות לא ברורות לי פתחתי את הרדיו (רשת ב', יומן הצהרים, 22.1.12) ומה אני שומע? כמובן את עקרֵי דבריהם של המופתי הירושלמי שייך מ. חוסיין ובנוסף שר הדתות הערבי - ונשמט ממני שמו - בציטוט מן הקוראן בנושא מצוות רצח יהודים; זה לא שאיש מהנ"ל המציאו זאת אלא זו המסורת הדתית העתיקה-מקודשת - הקוראן, כדי שיהיה ברור...
מעבר לגיחוך והנלעגות (של מי?) העובדה שמטיפֵי רצח יהודים - קוראן או לא קוראן, בכל מקום ומול כל מגביר קול - אינם מטופלים מיידית במסגרות המתאימות מעלה מיד את השאלה: מיהו בדיוק המפקיר את ביטחון היהודים בישראל?
ומי הוא המגוחך, הנלעג והאידיוטי?