אני פונה אלייך כאישה אל אישה, כחברת כנסת אל חברת כנסת, כמי שמפעפעת בה תודעה חברתית עמוקה ותחושת אחריות לאומית אל מי שמפעפעת בה תודעה חברתית עמוקה לא פחות, בהצעה לשינוי שם הוועדה שבראשותך מ-"הוועדה לקידום מעמד האישה" ל-"הוועדה לשוויון בין המינים".
בימים אלו, אנו עדות להתלהטות השיח הציבורי בסוגיות בעלות השלכה מגדרית כגון גיל הפרישה,
הדרת נשים ופרסום הדוחות של ועדות שניט, שוחט ושיפמן. אנו אף עדות לסימנים מבשרי רעות שהשיח מתדרדר למלחמה בין המינים, כאשר מצד אחד יש נשים המאשימות את ארגוני הגברים בלחץ ברוטלי שהביא להקמת ועדת שניט, ומצד אחר, ישנם גברים המשתמשים במונחים מעוררי שאט נפש כגון "פמינאציות".
כתבתי כבר במקום אחר כי "לפני חורבן בית המקדש השני התחוללה כאן מלחמת אחים נוראה. באותו זמן, ארב מבחוץ אויב אכזרי, אשר לא ראה לנגד עיניו דבר, זולת שיעבודה של הממלכה השסועה. העדפת אינטרסים אישיים ותאוות כוח ושלטון על פני טובת העם והמדינה הביאה את מלחמת האחים הזו. במו ידינו הבאנו על עצמנו את אובדן עצמאותנו ואת חורבן הבית". וכאן הייתי רוצה להוסיף כי מלחמה בין המינים היא גרועה אף ממלחמת אחים. היא תחצה כל בית בישראל, ותשרת, יותר מכל את אויבינו. עם ההתלהטות הצפויה של הדיון הציבורי, אנו עומדות בפני סכנה מוחשית של מלחמה בין המינים, כאשר הן ארגוני הנשים והן ארגוני הגברים משתמשים בסטריאוטיפים מגדריים כדי לגנות את המגדר האחר.
במלחמת המינים האמורה, מי שיוצא נפסד, ללא צל של ספק, הם ילדינו המהווים את סלע קיומנו.
שווי בנפשך את הסערה הציבורית לו הייתה בכנסת "ועדה לקידום מעמד החרדים", או "ועדה לקידום מעמד היהודים", או "ועדה לקידום מעמד הערבים", וכו'. כבר עתה יש רבים הסבורים כי הוועדה מהווה מכשיר לפגוע בזכותם של גברים לשוויון.
נושאים כבדי-משקל אני בטוחה כי תסכימי עמי כי זוהי הזדמנות פז להפוך את הוועדה לוועדה חברתית חשובה אף יותר, באמצעות הצבתה במרכז הקונצנזוס, במקום בצד אחד של המאבק המגדרי הרותח. יחד עם זאת, הואיל ואנו סבורות כי עדיין יש מקום לקדם נשים בתחומים שונים כדי להביא לשיווין בין המינים, הוועדה תמשיך לקדם את מעמד האישה גם תחת הגדרתה החדשה והרחבה יותר.
גם עניינית, אל לנו לשכוח כי הוועדה בראשותך דנה בנושאים רבים וכבדי משקל בעלי משמעות חברתית. מעצם מהותה היא דנה בנושאים רבים הקשורים לרצון להביא לשוויון בין גברים ונשים ולנשים. אולם, חלק מהנושאים הינם בעלי משמעות חברתית רחבה יותר. כך למשל ישיבת הוועדה המשותפת עם הוועדה לזכויות הילד מיום שלישי 8 בנובמבר 2011, דנה בחלוקת האחריות ההורית לאחר גירושין בעקבות דוח ועדת שניט. הנושא הינו חשוב ביותר ועוסק גם בנשים - אימהות, גם בגברים - אבות וגם בילדות בנות וגם בילדים בנים.
אגב, במהלך הדיון פנה אחד הדוברים אלייך בקובלנה על כך שהוועדה מעצם שמה ומהותה מייצגת למעשה רק את האינטרסים של הנשים ומתוקף כך מסקנותיה תהיינה מוטות מראש בשל הגדרתה. שמחתי לשמוע כי הסכמת עמו שהוועדה פתוחה גם לגברים ולהצגת עמדות מכמה זוויות, ואני מברכת על כך.
יש מי שמנסה לקשור לי את עניין קידום זכויות הגברים. אני איני מסכימה עם תיוג זה, שכן הדבר המדריך את כל פעולותיי הוא דווקא קידום ענייני המשפחה, קשרי המשפחה וכמובן עתיד הילדים הגדלים במדינתנו. יש מי שמנסה לקשור לך את עניין קידום זכויות הנשים על חשבון זכויות הגברים. בטוחני שאת מתקוממת על התיוג הזה, שהרי מאמינה כמוני, כמו כל חבר כנסת, וכמו כל אישה ואיש בישראל שנולדנו שווים, ואנו מצווים לפעול יחד למען השוויון.
ובכל זאת, אין רע בלי טוב. הבה וננצל תיוג מחפיר זה המודבק לשתינו, כדי לקדם יחד מסר של שוויון ואחדות בין המינים. הבה ונתייצב יחד לשם עצירת הליבוי והשיסוי ההדדי אשר משרת את אויבינו, שכן - כוחנו באחדותנו.
