קופות הגמל היו בעבר שם נפרד לחיסכון פרטי ופנסיוני. מרבית הקופות שווקו על-ידי הבנקים לציבור החוסכים. אלו ידעו היטב היכן הכסף, מי הפקיד בבנק שאליו אפשר לגשת לברר ובכל פעם שהיו מוציאים דף חשבון היו יכולים לצפות בקופת הגמל שלהם.
מאז שנת ביטול החיסכון ההוני בשנת 2008 ולפני זה הגבלת תקופות המשיכה, קופות הגמל הן זומבי פיננסי. עד לחקיקה הבאה הן לא יודעות לשלם קצבה ולא מאפשרות חיסכון הוני. כיום הן לא יותר מ"בייביסיטר" לכספי החוסך ולבור ענק של כספים אבודים.
איך הלכו לאיבוד כספי קופות הגמל הבנקים מכרו את ביצת הזהב של קופות הגמל מהר וביוקר לחברות הביטוח, לקרנות הפנסיה ולבתי ההשקעות. מי ששילם יותר קנה מכל הבא ליד. ביום שאחרי הרמת הכוסית בחברות הרוכשות התברר שלביצת הזהב יש גם צד של גחל בוער. הכספים, כך התברר לרוכשים, שייכים - כמה מפתיע - לחוסכים, ואלו עוד לא שמעו בכלל היכן כספם ורק כעת הם מבינים שה"בייביסיטר" הזה עולה להם ביוקר. מאוד.
כספי העמיתים הועברו לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות, שירותי הניהול נשארו בבנקים והלקוחות, שאיש לא טרח ליידע אותם היכן באמת הכספים, נשארו בלי קופת גמל. הלקוח שהיה רגיל לפנות לבנק ולקבל תשובות, נדהם לקבל את התשובה האנמית של פקידי הבנק: "זה כבר לא קשור אלינו. לא יודעים... אין לנו מושג... תחפשו ב...". בקיצור, כמו שאומר הגשש - הלך הכסף.
טוב, לא בדיוק הלך הכסף. הוא קיים. מתנהל ומשלם דמי ניהול בשמיים. אבל היכן? חלק מהעמיתים פשוט איבדו עקבות בעת הסבות מערכות הנתונים, אבדו מספרי תעודות זהות, שמות, כתובות, טלפונים ועל זהות המוטבים לכספי הנפטרים אין בכלל על מה לדבר. בלגן. מאז עברו מספר רב של קופות גמל שינוי שמות, מיזוגים, העברת בעלות ואובדן ידע בשכבות קריטיות שמונעות לזהות את בעלי הכספים רק על-פי תעודת זהות.
מה עושים? מתעקשים ונחושים. בישראל, בעזרת הכלים הנכונים, ניתן לאתר כל חשבון עמית. לגופים מקצועיים יש כיום את הידע ותוכנות המחשב הנחוצות על-מנת לקבל מושג היכן הכספים ומשם לשלוח את השאילתות הנכונות ולסייע גם לחברות הביטוח למצוא את כספי המבוטחים בקרב הרשימות האינסופיות שלהם.
