מה עם הסיגריות? בעקבות 'חוק האלכוהול', שאוּשר לאחרונה, המגביל את פרסום המשקאות החריפים, האם לא הגיעה השעה להגביל גם את פרסום הסיגריות? כידוע, הסיגריות הן גורם מספר אחת בתחלואה, ובמיוחד של סרטן הריאות ושל מחלות לב קטלניות.
עם כל ה
כבוד לאזהרה של משרד הבריאות על נזקי העישון, בתחתית החפיסה או הפרסומת, לא די בה. זוהי פנייה להיגיון המודע של המעשנים, לעומת מכונת הפרסום המשומנת, העובדת על התת- מודע, ושוטפת את מוחם המגוּרֶה של המעשנים. לכן בדיסוננס הקוגניטיבי בין השתיים, אין ספק שהפרסומת מנצחת, והאזהרה המוצנעת נראית אפוא כבדיחה.
אחרי חוק העישון המבורך, המגביל את העישון במרחב הציבורי, ראוי לחוקק חוק המגביל את פרסומו, בדומה לאלכוהול, במיוחד לצעירים. זו תהיה תרומה מכרעת להורדת מספר המעשנים, להארכת תוחלת החיים ולבריאות הציבור.
איפה התחרות? לא סוד הוא שמטלית רצפה היא מוצר מבוקש לניקוי בכל בית ומוסד בישראל, והיא גם מתבלה מהר. אי לכך ראוי שמחירה יהיה זול ושווה לכל כיס. לנוכח הביקוש הגבוה תמוה הדבר, שרַק מפעל אחד בארץ מייצר את סמרטוטי הרצפה, וכי אין תחרות למוצר של מפעלים נוספים ברמה מקומית, ואשר יתחרו גם מול הסחבות הזולות מגרמניה. זאת בשעה שבשוק החופשי שני אלמנטים אלה של ביקוש ותחרות אמורים להוזיל את מחיר המוצר.
אז במקום השניים - שר התמ"ס, שאול שמחון, ושר האוצר,
יובל שטייניץ - האוחזים בסחבה, עם שלל לוביסטים, מתוך ניגוד אינטרסים, התמ"ס המבקש לייקר את התוצרת הגרמנית באמצעות מכסי מגן, כדי להעדיף על פניה תוצרת כחול לבן, והאוצר המתנגד למהלך בהתאם להמלצות ועדת טרטנברג, כדאי ששמחון יעודד את פיתוח התחרות על הסחבה בארץ שיוזיל אותה, וגם יביא פרנסה לעוד כמה מובטלים. ובא לציון גואל.
הכל ביזנס תכניסו את זה טוב טוב לראש: חברת אגד לא חזרה בתשובה, ולא זוללת חרדים גלאט כושר לתיאבון. כל ההתנהלות שלה, כחברה עסקית בשוק החופשי, מבוססת על כללי היצע וביקוש. מכאן, עקב ביקוש גובר, הקמת קווי המהדרין, כמו גם האוטובוס הישיר מנתיבות לבני ברק החרדית. לא סוד הוא, שהחרדים, שרבים מהם אינם בעלי רכב פרטי, הם צרכנים בולטים של התחבורה הציבורית, המפרנסים את החברה, ולכן לאגד יש עניין כלכלי להיענות לצורכיהם.
כל הטענות אפוא על קיפוח החילונים לטובת החרדים בתחבורה הציבורית (כגון בנתיבות) אינן אלא מיתוס. הגיעה השעה לנטוש את הסטראוטיפים ולדבר ביזנס בשפת אגד. אין ספק, שאם הקו מנתיבות לתל אביב יהיה רווחי, כמו מקבילו לבני ברק, אגד תשמח להפעיל גם אותו. ונתיבות כמשל.
חסרי מצפון שופטים ואנשי תקשורת הביעו זעזוע מהעובדה שאצל רוצחי משפת פוגל לא הופיע כל אלמנט של חרטה. נו באמת. הייתם מצפים ממי שמסוגל לבצע טבח נפשע בדם קר במשפחה שיהיה לו זיק של מצפון? נהפוך הוא. אילו היה להם מצפון, הם לא היו מבצעים את הטבח הנורא שתוכנן מראש. גם אילו היו מביעים חרטה, כפי שעושים רוצחים רבים כדי להקל בעונשם, ברור שזו הייתה חרטה שקרית. וממניעים לאומניים נתעבים הם לא היו עושים בנפשם הנבזית את השקר הזה, שבו הם רואים השפלה.
טובח הוא טובח הוא טובח כבר אמרנו?
הפוליטיזציה של בתי המשפט השר
דן מרידור תקף את המגמה של היחלשות מעמד בית המשפט העליון והפוליטיזציה במינוי שופטים. האומנם?. דומני כי מי שיָרה לעצמו ברגל, והבקיע גול עצמי, הוא בית המשפט העליון בכבודו ובעצמו, עם הנהגת מדיניות האקטיביזם השיפוטי, מבית מדרשו של השופט בדימוס,
אהרן ברק. במסגרת מדיניות זו נטלה לעצמה הרשות השיפוטית סמכויות לא לה בתחום הפוליטי והדתי. אין ספק שהפוליטיזציה של מערכת המשפט הביאה לפיחות במעמדה ומכאן גם למינויים הפוליטיים.
יתר על כן, פרשיות לא כשרות הקשורות בשופטים בכירים לגבי מקרקעין וניגודי אינטרסים, אשר משום מה הושתקו בכלי התקשורת, תרמו אף הן לדימוי השלילי של המערכת ולחוסר אמון ציבורי בה.
לעג לחוק עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, ההחמרה בענישה של נוי קלדרון, שנהג בשכרות והורשע בהריגה, מ-4 ל-5 וחצי שנים, היא לעג לחוק. הֶרֶג הוא הֶרג הוא הֶרג, פשע ללא תקנה (כדאי היה לאמץ את הגישה המקראית, לפיה גם הֶרג בשוגג הוא רצח).
האם הפשע על הריגתה של נוסעת צעירה בתאונה, לדעת כבוד השופטים, הוא שווה ערך להטרדת הפרט, עבירה שהעונש עליה הוא דומה, 5 שנות מאסר? והאם הפשע הקטלני הוא פחוּת מעבירות רכוש, שלפחות לפי האופנובנק, שודד הבנקים המפורסם, העונש בגינן הגיע ל-18 (!) שנות מאסר? די לזילות החיים!
השנה, כפי שפורסם, תאונות הדרכים עלו, למרבה הצער, בשיעור של 4% , דבר שמחייב ענישה מחמירה ומרתיעה. דומני כי יש להבחין בין נהיגה בשכרות, שהעונש המינימלי(!) הצפוי עליה מראש, לשם הרתעה, הוא חמש וחצי שנות מאסר, לבין נהג שיכור שכבר גרם לאבידה בנפש, כמו במקרה הנזכר, שיש להחמיר בעונשו כדין רצח. על דיני נפשות לעמוד בראש סולם הענישה, ובכך לבטא את חומרתן הראוייה. ובא לחיים גואל.
חולבים את הקופה סל קליטה לישראלים? הצחקתם אותי. כך עולה מהתקדים של חוזרים בשאלה, הדורשים את הסל להשלמת בגרויות כדי להיקלט בעולם החילוני. האומנם? הם פרשו מבחירה אישית מעולם הישיבות ופנו למערכת האקדמית הכללית. במה שונה אפוא דינם מנערים שנשרו מהתיכון ומשלימים בגרות אקסטרנית? מדוע על המדינה לממן את השלמת השכלתם התיכונית? מדובר בנערים נורמטיביים שיכולים לעבוד למטרה זו, במקום לחלוב את הקופה הציבורית.
מוטב שהמדינה תַפנה תקציבי חינוך מיותרים למען עזרה לתלמידים נזקקים, לבניית מוסדות לימוד (במקום קראוונים או מקלטים) ולמטרות רווחה. די לניצול קופת המדינה, תוך שימוש ציני בפרויקט סל קליטה.
אדם בכלוב? אדם בכלוב? עם כל הכבוד לעין הפקוחה של האם על הבן הלוקה בפיגור שכלי ומסוכן לעצמו, שהותו הקבועה בכלוב, כפי שפורסם, מהווה ללא ספק רמיסת כבוד האדם וחירותו. היכן העירייה ורשויות הרווחה? כיצד הן נותנות יד להשפלה זו, והיכן ארגוני זכויות האזרח? לאן הגענו? האם לארצות טוטליטריות דָמינו?
יש לדאוג לו למוסד סגור, בדומה למטופלים אחרים במצבו, כשלאימו תהיה זכות חופשית לבקרו ולשהות עימו. ובא לנער גואל.
טור אישי? בטורו ב-'7 ימים', לאחר הצהרתו הרשמית על ריצתו הפוליטית, כתב לפיד שזהו מאמרו האחרון בפוליטיקה. אין להטיל ספק באמינות הצהרתו. ועם זאת, עם כל הכבוד, דומני שעצם המשך הופעת טורו בעיתון, מהווה תעמולה פוליטית בחצר האחורית.
אומנם אין מדובר בטור פוליטי, אלא בטור אישי. אולם עצם הופעת הטור, בליווי תמונה (השווה כידוע יותר מאלף מילים), מבקשת לקַבֵּעַ את האיש בתודעה הציבורית הישראלית, ומכריזה 'הנני כאן!'.
מעֵבר להפגנת נוכחות, טבעי הדבר שהכותב ישחיל בין השורות עמדות פוליטיות קונצנזואליות, כמו גם יציג רקורד אישי, כדי לצייר דמות של אדם חביב, רגיש, מוכשר, רחב אופקים ובעל ניסיון עשיר, כפי שעשה בטורו הקודם. האין זו תעמולת בחירות? לכן ראוי שבתקופת ההתמודדות הפוליטית, יפרוש לפיד מכל כתיבה עיתונאית.
