הצעת חוק הממשלתית חדשה שנועדה להקשות את קבלת הפטורים משירות צבאי, ותאפשר לראשונה לבטל פטור לצעירות שעשו שימוש בהצהרת דת כוזבת בבואן להתגייס לצה"ל, איננה אלא בלתי מוסרית בעליל, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, אחיזת עיני הציבור. זאת ועוד; ההצעה היא הודאה של שלטונות המדינה שבמשך שנים רבות התנהל גיוס הבנות לצה"ל בצורה בלתי מתקבלת על הדעת, או יותר נכון על הדת.
השאלה העקרונית היא, האם מסיבות דתיות, בנות חייבות לקבל פטור משירות צבאי מבלי להתחייב לשום שירות חלופי? השאלה השנייה שהיא, מדוע מטעמי דת כן ניתן לקבל פטור ואילו מסיבות אחרות לא? האם צבא ודת הם שני ניגודים, ואילו תפיסות עולם אחרות אינן קבילות כמו האמונה הדתית?
כדי להוכיח עד כמה החוק הקיים בלתי צודק ובלתי מוסרי, יוזכר כאן שלפיו, כל בת שהצהירה על דתיותה מקבלת פטור אוטומטית. יום לאחר הפטור אם היא הופכת להיות לאוכלת שרצים או שפנים, אין אפשרות לבטל את הפטור. ישבו חכמים וטקסו עצה מה לעשות בעניין מטריד זה אלא שהזמן למצוא פתרון היה קצר יחסית: כמה עשורים טובים. רק עתה נזכרו הפוליטיקאים שיש איזה חוק מטופש, מלא פרצות, בלתי מוסרי, שכל עניינו זכייה בתמיכת המפלגות הדתיות. לעזאזל ערכים. לחיי השקרים. והציבור קנה זאת כאילו המדובר בעוד אחד מעשרת הדיברות.
והנה הפתרון היצירתי: בהצעת החוק הנוכחית, המהפכנית, נאמר שבת המצהירה על דתיותה, חייבת לשמור על אורח חיים דתי שנתיים. לאחר מכן היא יכולה להיות אפילו חשפנית במועדונים. לא יאמן איזה קושי מרימים בפני המסכנות הללו!
עתה, נברר את ההגדרה "דתיה". מובן מאליו שאם הבת מגיעה מהמגזר החרדי , היא דתיה. אם היא מגיעה מהמגזר האורתודוקסי, דתיה כשרה היא. מה קורה לדתיות המצהירות שהן דתיות על-פי הזרם הרפורמי? גם אז הן מקבלות פטור? ואם הן "רק" מסורתיות, מדוע זה לא בסדר? הרי ברור שאין גבול להגדרות כפי שאין גבול לציניות של מקבלי ההחלטות לדורותיהם.
שירות צבאי לעומת שירות לאומי - אין דמיון ההשוואה בין שירות צבאי לשירות לאומי תוכיח שאין שום בסיס לאמירה הזדונית שהמדובר בשירות דומה. חיילות נמצאות תחת משמעת צבאית והן כפופות לפקודות הצבא. מעבר לתפקידים עצמם, החיילות מבצעות תורנויות, שמירות וכו'. שעות העבודה אינן מוגדרות אלא הכל לפי צורכי הצבא או צורכי התפקיד. האם כל אלה ניתן להשוות לשירות לאומי במשרד כשלהו או בגן ילדים או מרפאה כזו או אחרת? וודאי שלא.
בתי הקטנה היא חיילת בצה"ל ועל כך גאוותה וגאוותי כאחד. לא מעט בנות אותן היא מכירה לא התגייסו לצה"ל משום שהן הצהירו על דתיותן. רבות מאלה היו מלכות המסיבות במועדונים בימי סוף השבוע, ולבושן היה מותאם לפי מיטב האופנה ה"חילונית", החל מחולצות עשויות מעט מאוד בד ומחשוף עמוק ככל האפשר, חציות עולות אל על או מכנסיים המאפשרות ללמוד, ללא שום מאמץ מיוחד, אנטומיה של אברי הרבייה הנשיים.
לפתע, כאשר הגיעה העת להתגייס לצה"ל, הכל התהפך, כמובן עד קבלת הפטור. אז בתי החיילת מבצעת את כל המטלות, בדיוק כפי שעושות חיילות צה"ל באשר הן, ומנגד, "דתיות" המגיעות לשירות הלאומי בשעה שמונה או תשע בבוקר ובשעה אחת או שתיים הן בבית. אז אמרו אתם אם שני סוגי השירות אינם זהים?
גורל הצעת החוק כגורל 'חוק טל' בנות ישראל המשרתות בצה"ל אינן פחות חסודות מבנות השירות הלאומי. אין צורך לרדוף אחר "המשתמטות". הטוב ביותר הוא שמנהיגנו יפסיקו להיות ציניים ונבזים. גורל הצעת חוק זה יהיה כגורל "חוק טל". שום דבר לא יצא מכך. ביטול הפטור משירות צבאי מטעמי דת וגיוסן של כלל בנות ישראל לצה"ל הוא הפתרון המוסרי ביותר. ולא, טוב יעשו המנהיגים אם יבטלו כלל את חובת השירות של הבנות ולאלה אשר יתנדבו לשרת בצה"ל יינתנו הטבות משמעותיות.
ועוד מילה למנהיגים: תפסיקו עם הציניות ועם השקרים שאתם מוכרים לציבור.