X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
במשפט נכון אחרי רבים להטות ובחיי יום יום הדבר שונה, את המעטים-המיעוט צריך לרצות
▪  ▪  ▪
[צילום: פלאש 90]

עֲשִׂיַּת צֶדֶק
לֹא כֹּל יוֹשֵׁב עַל מִדִּין שׁוֹפֵט צֶדֶק
לַעֲשִׂיַּת צֶדֶק נַעֲשֶׂה בַּמִשְׁפַּט בֶּדֶק
יִקֹּב הַדִּין אֶת הַהַר דְבַר הַמְחוֹֹקֵֵק
אְַך אֵין לְמָהֵר וְלִלְחוֹץ עַל הַהֶדֶק
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבְּּפָנֵינוּ נָשִׂים
ובכִּשְלוֹנֶנוּ אֶת זֻלָתֶנוּ אַּל נַאֲשִׁים
הַצְלָחַת זֻלָּתֶנוּ עַל נֶס יֵשׁ לְהָרִים
זְכוֹר זאת עִם אֱלֹהֵיךָ הֱיֵה תָמִים
כְּבוֹד הָאָדָם וְחֵרוּתוֹ חוֹבָה לִשְׁמוֹר
תֵּן כָּבוֹד לעֶבֶד לָאַח וְלַגֶּר זִיל גְּמוֹר
יִצְרֶךְ רַסֵּן וּלְתַּאֲָוַתְךָ אַל תִּתֵּן דְּרוֹר
והַכּוֹבֵשׁ יִצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ הֲרֵיהוּ גִבּוֹר
משה מתחיל בזכויות האדם
בראש מעיניו שם משה, מיד אחרי היציאה ממצרים, את זכויות האדם "עבד או עובד" . רצה משה כבר בשלב זה לשחרר את האדם בישראל מנטל העבדות שנושא אתו מתקופת עבדותו במצרים. אבל המל הפותחת את הפרשה מעוררת אצל רש"י צורך להרחיב את את הדברים במתן חשיבות לכל אות בתורה ואומר: משה בקש לאמר לעם כי את המשפטים שהוא עומד לפרט הם המשך עשרת הדברות, לכן הוא התחיל הפרשה סצירוך וו החיבור למלה אלה: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.(כא/א) בכך אומר רש"י בקש לאמר לישראל כי המשפטים שאני עומד לשים לפניכם , צריך לראותם כאותם דברים או עשרת הדברות שניתנו כדברי אלהים בסיני . יותר מזה אומר רש"י : נאמר "תשים לפניהם" כלומר אל תסתפק אתה משה באמירת דברי התורה ובזה יצאת ידי חובתך, עליך לחזור ולשנן ולשים את הדברים בצורה סדורה ומובנת כמו על שולחן ערוך, יראו ויטלו ממנו את הדברים שהם צריכים לקיים. רש"י אומר עוד כי בשל כך נסמכה הפרשה הזאת משפטים, לפרשת מזבח , ששם מדובר על בית המקדש שבו עתידים ישראל להקריב את הקרבנות, בהם דובר בסוף פרשת יתרו. לכן בדברו על המקדש , בכך דבר גם לשכת הגזית של המקדש , וזה מחייב מינוי סנהדרין שישפטו את העם על-פי הדינים שבפרשה משפטים וכל הנובע מכך כתורה מסיני. והנה המשפט הראשון במשפטים שיבוא מצוה משה איך להתנהג בעבד עברי . מבלי להכנס לכל הנאמר עליו בהמשך, ברור כי משה מתיחס לעבד העברי כעובד, המגיע לו לצאת לחופשי אחרי שבע שנות עבודה אצל אדוניו, עם תשלום פיצויים וכל הצרכים שיהיה זקוק להם בחיי החופש אליהם הוא יוצא. מדוע התחיל לדבר על עבד עברי ולא על כל עבד, למשל עבד כנעני, כי מטרת משה קודם כל לדאוג לעמו שישתחרר מן העבדות הפיזית ובעיקר הנפשית.
וַיִכְתֹב מֹשֶׁה אֶת כֹּל דִּבְרֵי ה'
דברי ה' אל העם הם התורה שניתנה למשה מפי אלהים למשה ומסרה ליהושע , למען תשמש את ישראל לחוק עולם. הדבר המוחשי המסמל את קבלת דברי התורה מאת ה' על-ידי משה הם לוחות האבן ובהמשך לכך שם נאמר: והתורה והמצוה אשר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם (כד/יב) בפסוק זה טמון הכל: תורה ומצוה שמשה נצטוה להורותם לעם. מכאן שהוראת התורה היא דרך החיים שנצטוה עם ישראל ללכת בה, הידועה כְּהֲלָכָה , ההלכה היא תולדה של הוראת התורה ולא רק, הדברים אשר נכתבו בהר סיני אלא גם אלא שנפסקו עלידי חכמים שלמדו ולימדו את התורה, את חוקיה ומצוותיה והפרשנות שנתנה להם. זה איננו שונה מהלכות הידועות בשם החוק המקובל של אנגליה והלכות בית המשפט העליון שלנו. לפי הכתוב משך הזמן לקבלת ולכתיבתה היה ארבעים יום וארבעים לילה. בשיחות עם מוסלמים בהם נשאלות השאלות , אם התורה ירדה מן השמים , כמו שלדעתם הקוראן ייורד מן השמים, התשובה היא כי על הר סיני שכן כב' ה' וכסהו מתוך הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן ושם נתנה התורה מפי ה' אל משה שכתב אותה ונתנה לישראל. כיון שמתוך הכתוב אצל המוסלמים ש - "אל כיתאב אל מקדס"
היא התורה ירדה מן השמים כתובה , כך דימו הם את הקוראן לתורה כספר שירד מן השמים,כי לא הבינו שהתורה מפי ה' נכתבה על-ידי משה.
דברי משה אל העם מיד לאחר מעמד סיני
כל אדם מישראל הוא אדם חָפְשִׁי כיון שכולנו עבדי ה' בלבד, אין אנחנו רשאים להיות עבדים לעבדים. לכן בא תורת העבד העברי : שש שנים יעבד ובשביעי יצא לחפשי חנם.(כא/ב) מן הראוי שנשים לב למלים : שש שנים יַעֲבֹד ולא נאמר ישתעבד, כי אין עבד לעבד , מעמדו של אדם כאדם עוֹבֵד או כלשון תקופתנו פּוֹעֵל . המסרב לסיים תקופת עבדותו או היותו עובד אצל מעבידו משעבדו, יענש על כך. והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע את אדניו אָזְנוֹ במרצע ועבדו לעולם. (כא/ו) רוצע את אזנו הימנית - תלמוד לומר "אזן" זאת ששמעה על הר סיני לא תגנב והלך וגנב תרצע ואם מוכר עצמו אזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים והלך וקנה אדון לעצמו תֵּרָצַע (האזן ששמעה והפרה) בקיצור ישראל צריך להשאר עם חפשי שלא ישעבד עצמו גם לאיש . אשר לאשה שאביה מכרה לְאָמָה והייתה רעה בעיני אדוניה לא יוכל למכור אותה. אם ישיאנה לבנו כמשפט הבנות יעשה לה. ישלתת כבוד לאשה ולשמור עליה, כי היא איננה משתחררת בצאת העבדים.
אחרי רבים להטות
אמְרָה זאת הינה סופו של פסוק ולא עיקרו, ואף על-פי אומצה אמרה זו על-ידי בתי המשפט, כאשר הרבים מכריעים את המעטים והולכים אחרי פסיקת הרבים. אלא שהיא גם משמשת לשלטון הרוב במדינה לביטוי דמוקרטיה. כאן צריך לבחון את ראשית הפסוק. כפי שיבואר בהמשך. למעשה נכתב בעיקרו להזהיר אותנו מפני הליכה אחרי רבים מֵרֵעִים וכך נאמר: לא תהיה אחרי רבים לְרָעֹת (כג/ב) כאשר הם עושים רע או כונותיהם רעות, לכן אנו מוזהרים להזהר מרוב שמנהיגיו מֵרֵעִים.. ברם כשמדובר בשופטים ובית משפט ששם יושבים בדין: אנשי חיל יראי אלהים , אנשי אמת שנאי בצע, .(יתרו יח/כא,) כפי שתוארו בתורה, אנשים בעלי תכונות נעלות כל כך אז: אחרי רבים לְהַטֹּת.(כג/ב) דבר אחר חשוב ביותר עוסקת בו הפרשה שלא לנטות ללכת אחרי עובדי אלילים , או המתימרים להיות יודעים את הנסתרות כעושי כשפים ואמונות תפלות, המקדשים קברי מתים והופכים אותם מקור פרנסה אל תטה אחרי אנשים בשר ודם השמים עצמם על אנושיים היודעים את הנסתרות ובוחנים כליות ולב וּמְרַפִּים חולים בהבל פיהם ומתירים אסורים, נוטלים את תכונותיו של הקב"ה,לעצמם , זה בעיני הרמב"ם חילול הקודש. גם הפיכת התורה קַרדֹּם לחפור בה הוא מעשה פסול מיסודו. יש ללמוד את התורה לשמה, לכן אמר הקב"ה לישראל: ועתה אם שמוע תמעו בְּקֹלִי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים. (יתרו יט/ה) זאת רק אם תזהרו במעשיכם ולא תפגעו בסדרי השלטון והמשפט. בקרו מעשי מנהיגיכם אך אל תפגעו בכבודם כמו פגיעה בכבוד הנשיא. ואחרון אחרון בסדרת החוקים החובה להחלץ לעזרה בעת צרה. אם מצאת אחיך המצוקה עזוב תעזוב עמו. אל תדרוס ותברח.
הִנֶּה הַמִּשְׁפָּטִים לְפִיהֶם יִנְהֲגוּ הָרַבִּים
אֱמוּנָה, חֶמְלָה וְסַלְחָנוּת כֹּל הָעַם חָבִים
לָכֵן הַפְּרָשָׁה אַחֲרֵי יִתְרוֹ הִיא מִשְׁפָּטִים
לִדְבוֹק בָּאֱמוּנָה וְלִרְחֹק מְעוֹשֵׂי לְהָטִים
כֹּל אֶחַד וְאֶחַד יִתֵּן אֶת הַדִּין עַל מַעֲשָׂיו
כּוֹחַ וּרְכוּשׁ יִצְבֶּרוּ עוֹשְׁקֵי דַּלִּים לַשַּוְא
כְּאַז אֵין מְיוּחַס וְאֵין בַּעַל זְכוּת עַכְשָׁיו
מְעַל לָחוֹק רַק בִּזְכוּת מַעֲמָדוֹ וּקְשָׁרָיו.
וְלַגּוֹיִים נֹאמַר זֶה הָעַם וְאֶלֶּה מִשְׁפָּטָיו
עֲמָלֶקִים וּכְנַעֲנים אֵינָם בְּרָדְפַם אַחֲרָיו
הִזַּהֲרוּ רְשָׁעִים וְאַל תָּעִיזוּ בְּבָנֵינוּ לִפְגּוֹעַ
חַיֵּיכֶם לֹא יִהְיוּ חַיִּים בְּאֵין לָכֶם מַרְגּוֹעַ

תאריך:  17/02/2012   |   עודכן:  17/02/2012
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות אברהם  הללי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
אברהם פכטר
התשובה שלי - כן    כל גוף ציבורי, במיוחד מערכת הקובעת בהחלטותיה גורלות של בני אדם, חייב בבקרה חיצונית בנוסח "בקרת איכות" של מפעלים רציניים
יאיר דקל
בקניון העשיר והמפואר שלנו יש נקודות חן של החברות הסלולריות העושקות    בשוק הפשפשים אולי פחות חן והדר אבל מחיר זול בהרבה
איתן קלינסקי
במקום שהמנהל האזרחי יברך על מיזם ירוק נועז, שנועד להקל במעט על חיי תושבי כבר פלשתיני, החליט מי שהחליט במנהל להוציא צווי הריסה למשטחים הסולאריים
מיקי גולדווסר
איפה כמה כתבות מאזנות בעיתונות על דברים נפלאים שכן קורים בארצנו? הכול שחור? הכול מושחת?
נרי אבנרי
נוני מוזס באמצעות עיתונו, מלעיט את קוראיו, במידע מזוהם במניפולציה וחצאי אמת    מהסיבה הזאת, ניתן להגדיר את ידיעות אחרונות, כ"מפגע אקולוגי תקשורתי"    הלכתי לארכיון...
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il