בשבוע שעבר (15.2.12) נערך הכינוס השנתי השלישי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שאורגן מטעם משרד התמ"ת. הכינוס נערך במלון פאר בדירוג חמישה כוכבים השוכן לחוף ימה של תל אביב. בכינוס השתתפו כמה מאות איש לרבות אנשי עסקים, ראשי חברות, עובדים, פקידי ציבור רבים, אנשי תקשורת ועוד.
באי הכינוס זכו לארוחת בוקר קלה ועשירה ולארוחת צהריים מפוארת. בין לבין נהנו הבאים מ"הפסקות קפה" עם כיבוד עשיר. לכל המשתתפים הוענק עם בואם תיק ובו מספר חוברות עמוסות נתונים ודוחות על מצב שוויון הזדמנויות בעבודה, שבטוחני שלרוב באי הכינוס אין זמן, עניין או סבלנות לקרוא בהן, והחוברות צפויות להיזרק (מלבד הבזבוז הכספי, מה עם איכות הסביבה?).
על מלאכת ארגון והפקת האירוע הופקדה חברת הפקות שנשכרה במיוחד לשם כך. את האירוע הנחתה עיתונאית ומגישת טלוויזיה ידועה.
הכינוס - על חשבונך, משלם המיסים דוברת משרד התמ"ת, שירה קווה, אומרת בשיחה איתי שככל הידוע לה משרד התמ"ת הוא שמימן את עלות הכינוס.
לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להעריך כי עלות האירוע מסתכמת בעשרות רבות של אלפי שקלים ואולי אף כמה מאות אלפים על חשבון משלם המיסים הישראלי.
הכינוס נמשך לאורך כל שעות היום (עד השעה 16:00) ונשמעו בו הרצאות רבות, חלקן מעניינות, אבל בתכלס: האם כינוס מסוג זה יתרום משהו לשוויון הזדמנויות בעבודה? אני בספק. אגב, מדוע קוים האירוע במלון פאר? האם לא היה ניתן היה לקיימו, למשל, באולם ציבורי נאה ומרווח של רשות מקומית ולחסוך כסף (ציבורי) רב.
רבותיי, אנשי משרד התמ"ת, עם כל הרצון הטוב: שוויון זכויות והזדמנויות ייעשה לא באמצעות דיבורים, הצהרות, הרצאות והודעות לעיתונות )בכינוס היה הרבה מאלה), אלא באמצעות מעשים ונחישות: חקיקת חוקים והקפדה על אכיפתם, מתן חינוך טוב והקניית ידע רב יותר לאוכלוסיות חלשות והחשוב מכל: אכפתיות כלפי החלש, המקופח והמופלה - מצרך החסר מאוד כיום בחברה הישראלית.
בכינוס, כאמור, השתתפו תעשיינים, מנהלי חברות, אנשי ציבור ועוד, אבל לא בטוח שלכולם יש עניין ורצון אמיתי בשוויון הזדמנויות בעבודה. רבים מהם באו לכינוס, כך אני מעריך, בעיקר למפגש חברים וליצירת קשרים חברתיים ואישיים עם נציגי ממשל וגופים ציבוריים וכן על-מנת לנאום ולהשמיע דבריהם לתקשורת, במטרה ליצור תדמית חיובית. אחרי הכל, המאבק לשוויון הזדמנויות בעבודה הוא בעיקר כנגד מעסיקים ומנהלי חברות.
מוטב היה שהכסף הרב שהוצא למימון הכינוס המיותר הזה (כסף של הציבור), היה מועבר למטרות אחרות, למשל: לשיפור מערכת החינוך בקרב אוכלוסיות חלשות. דבר זה בוודאי יתרום יותר לשוויון הזדמנויות בעבודה מאשר הכינוס המיותר והבזבזני הזה במלון הפאר.
דרושה בדיקה של מבקר המדינה בנושא לא אחת - ורבים אני מניח חוו זאת כמוני - כשאתה מבקש לדבר עם פקיד או עובד בשירות הציבורי, אז אומרים לך, מעבר לקו, שהוא בהשתלמות או בכינוס. יש לא מעט פקידים ועובדי ציבור שנעדרים תכופות ממשרדיהם ובמקום לתת שירות הם מבלים כמעט יום שלם בכינוסים ובימי עיון.
יש לציין כי יש גם אנשים טובים ומסורים במערכת הציבורית וכי יש גם כינוסים חשובים ומועילים, אולם באופן כללי ניתן לומר כי יש ריבוי כינוסים הממומנים מתקציב המדינה, שאין הצדקה מקצועית לקיומם. הכינוסים המיותרים הללו עולים למשלם המיסים הישראלי מיליוני שקלים בשנה.
ראוי ש
מבקר המדינה יבדוק את נושא הכינוסים הממומנים מתקציב המדינה ויגבש המלצות וקריטריונים ברורים שיביאו לצמצום כינוסים מיותרים ובזבזניים, דבר שיביא לחיסכון כסף רב.
