החלטתי: אני שמאלני

אני גם תלמיד של מרן הרב קוק, שאמנם כותב הוא דברים עליונים נשגבים ומופשטים המרחפים באוויר העליון, אך יחד עם זה, הוא מלמדנו שמחשבות עליונות המפקירות את העולם המעשי, הן שקר [אורות הקודש ג', קפ]. הרב קוק אמר, כי מי שנוהג על-פי תורה לא יישאר לו גרוש בכיס, ולכן אם תדאג למעוטי-יכולת לא יישאר לך גרוש בכיס. גם למרן הרב קוק עצמו לא היה גרוש בכיס. את משכורתו הדלה היה מחלק לעניים. מעשה ובא פעם תלמידו הרב דוד כהן, "הנזיר", לבקש ממנו גפרור ביום שישי, עבור הדלקת נרות שבת. השיב לו הרב: "ראה: השולחן הזה איננו שלי, הכיסאות האלה אינם שלי, אפילו המעיל שאני לובש איננו שלי. בבית הזה שום דבר איננו שלי, מלבד קופסת גפרורים זו, ואני נותן לך גפרור". גם הוא היה שמאלני! מעשה בגאון הרב משה פיינשטיין שאסף בברית המועצות כסף עבור אדם חילוני חולה שחפת כדי לשלוח אותו להבראה. לאחר זמן מה נעצר הרב פיינשטיין, יחד עם כל הרבנים, על-ידי השלטונות, והיה עליו להתייצב מול קומיסר גוי קומוניסטי ועוד יהודי מרושע מהיבסקציה. פתאום התפרץ היהודי ואמר: "תן לו ללכת, הוא קומוניסט! הוא אסף כסף בשביל אדם במצוקה אף שלא היה דתי, ולא עשה הבחנה בין אדם לזולתו. חולה זה היה אחי. הרב הזה קומוניסט!".

אבל שר או חבר כנסת השייך למפלגה המכונה שמאלנית, שאינו דואג למעוטי היכולת, הוא איננו שמאלני. דאגה לערבים איננה שמאלניות. במקום לתת כסף ליהודים עניים, הוא מעביר אותו לערבים רוצחי יהודים. זה חילול המושג "שמאלני", שיש לו מסורת דורות בכל מדינות העולם. מכאן מובן כי השמאל אצלנו אינו שמאל. הוכחה לכך: בעד מי מצביעות שכבות המצוקה הנמצאות במעמד סוציו-אקונומי נמוך? רובם לא מצביעים בעד המפלגות המכונות שמאל. גם אם שר, חבר כנסת או פרופסור חשוב, יביע הרבה רעיונות לטובת מעמד הפועלים, אך הוא בעצמו חי בעושר באין מפריע, אף ביודעו שיש בארצנו עניים רבים מתחת לקו העוני, הריהו עושה שקר בעצמו. זה המבחן. חכמי ישראל חיו בצנע כל חייהם. הם היו שמאלנים, שלמה המלך היה שמאלני. מזמור תהילים ע"ב כולל הדרכות ששלמה קיבל מדוד אביו לקראת קבלת המלוכה. "כי יציל אביון מְשַוֵע ועני ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע". זהו תפקידו של המלך - לדאוג לעני, מה שאדם מן השורה אינו מסוגל לעשות מפלגות יכולות. "ויחי ויתן לו מזהב שְבָא". שלמה המלך היה עשיר מופלג, אך אותו זהב הוא חילק לעניים. בימיו היו היהודים "אוכלים ושותים ושמחים" [מלכים א', ד', כ']. הוא היה שמאלני באורח חייו, וגם מודאג ומוטרד מבעיות העוני, כפי שרואים בספר קהלת, בהזכירו את "דמעת העשוקים" [ד', א'].

פקח עיניך וראה כמה עניים יש בארצנו. ודאי לא כמדינות אחרות בעולם, ובכל זאת יש עדיין הרבה מאוד. בארץ יש יותר מ-2 מיליון ילדים, מתוכם 400,000 חיים מתחת לקו העוני. כלומר: חמישית מהילדים בישראל סובלים מעוני של ממש. הם חיים על לחם ואטריות. אין להם מעיל חם ונעליים חמות לחורף. המצב רק הולך ומחמיר משנה לשנה, עקב שלילת קצבאות וחוקים מגבילים ועליית המחירים. בממשלה אין מי שידאג להם. בוודאי לא מפלגות השמאל. אולי קצת ממפלגות הימין. פרדוכס מעניין. 30,000 ילדים אינם מבקרים בבית הספר, אלא מסתובבים ברחוב, מה שמהווה פתח לעבריינות. איך אדם מעז לכנות את עצמו בשם האידיאליסטי "שמאל" והוא אינו דואג להם?! אני מכיר רב חרדי שמחלק כל שבוע מאות מנות מזון חינם לרעבים מכל קצוות הארץ, קונה אותו מכספו הפרטי ומתרומות. לפעמים אין לו תרומות, או אז הוא נקלע ליתרת חוב בבנק ומפחד שצ'קים יחזרו. הרב החרדי הזה הוא שמאלני! כמובן, יש גם לדאוג לעניים על-ידי חקיקה שמראש תמנע את העוני, במתן שירותים ממלכתיים. יש משפחות בארץ שכבר שבעה דורות חיות תחת קו העוני. אין להם כבר מה לצפות מה"שמאל". זו שערוריה, בושה וחרפה. השמאל האמיתי לחם בכל השנים ובכל המדינות מלחמות קשות למען המסכנים והעניים ונחל ניצחונות כבירים. יש כאן בעיה נוראה איומה וכואבת. הלוואי שתקום מפלגת שמאל אמיתית! יש לפנינו עוד עבודה רבה, ומי שאינו עסוק בה, הן במאבקים הציבוריים, הן בחייו הפרטיים, אינו רשאי ליישם את השם "שמאל" ולחללו, שהוא לתפארת המין האנושי. ואנו מתפללים: השיבה שמאלנו כבראשונה.