יתד נאמן: פורים כל השנה

לא טעיתם. קראתם נכון: מיכה הלוי, ותו לא. לא הרב, ואפילו לא ר'. סתם מיכה הלוי. כאחרון הריקים בשוק. ככה ייעשה לאיש שאין היתד חפץ ביקרו. משל למה הדבר דומה? – לכך שבעיתון כלשהו היו מדווחים על ראש ישיבה כלשהי, גאון אמיתי, בנוסח הקנטרני: מר הערשיל רוזנקרנץ. (אין כמובן שם כזה). בעיני גמדי הרוח מן היתד, הרב הלוי – תלמיד חכם ירא שמיים, רב קהילה ותיק בתל אביב, מרביץ תורה בלתי נלאה בעיר-ללא-הפסקה, רבם של לומדי תורה, נעים הליכות שאימץ את מאור הפנים התורני של קודמו הרב ברוך סלומון זצ"ל - אינו ראוי להיקרא רב, רק משום שהוא נמנה עם מה שהם מכנים בהמשך: "החוגים הדתיים לאומיים הפשרניים וארגון 'צהר' בפרט, שעל מייסדיו נמנה מועמד הציונות הדתית שנבחר לרבנות העיר פ"ת בתמיכתה של סיעת ש"ס". ניחא שהיתד מתמחה בביזוי תלמידי חכמים ורמיסת כבוד התורה, כמיטב תקשורת השמאל, וראוי על כך לפרס סוקולוב. כבר התרגלנו לרפש הזה. אבל מה אתם רוצים, לבלרי היתד, משס? הלא זוהי אותה שס, שבאמצעות שר השיכון אריאל אטיאס (שהוא אחיו של רב העיר הספרדי), נשכבה על הגדר למענכם, כשהנהיגה מסלול מרופד הטבות לזכות אברכי הכוללים בנושא דיור בר-השגה, תוך קיפוחם של כל האחרים, כולל יוצאי צבא. גם אלטרואיזם זה של שס, לא עמד לזכותה של מי שבעיניכם היא לא יותר מאשר שפחתכם החרופה? מתקפתו הנבזית של היתד המתוסכל, לא עצרה באדום: באותה ידיעה המשיך עיתון הביבים: "פ"ת נמכרה ע"י ש"ס לציונות הדתית [הערת המלבה"ד: הקהילה הציונית דתית באם המושבות כמעט כפולה, מבחינת מניינה, מן הקהילה החרדית בעיר!], רק בכדי שיוכלו למנות איש שלהם, כאשר נציגיה חוברים ללוחמים נגד לומדי התורה... ש"ס מדרדרת את הרבנות בכל נושאי הדת וההלכה... הדבר היחיד שמוביל אותם הוא במתן משרות וג'ובים למקורבים בלי שום מחשבה על מהות התפקיד ועוצם חשיבותו, תוך ויתור על ההשקפה ודרך ההלכה הצרופה, וזריעת הרס וחורבן בכל נושאי הדת". תראו-תראו מי דואג לפתע פתאום לכבודה של הרבנות – אלה שמעולם לא סמכו על ההכשרים שלה והתמידו להכפישה ולהשפילה, ומתעקשים שלא לכנות את הרבנים הראשיים במלוא תוארם, ומעניקים להם, כדי לבזות מעמדם, תואר משפיל: הרה"ר. לאמור: לא בעצם רבנים ראשיים ממש, אלא רק הרה"ר.

ככה זה כשהיתד נוהג מנהג פורים כל ימות השנה. ה'ונהפוך הוא' הפך לנורמה: אזובי-קיר שלא קראו ולא שנו, אבל נמנים על החוג הנכון, מכונים הרב הגאון, האברך החשוב, מורנו ורבנו, ועוד תוארי הפלגה חלולים שאין להם כיסוי, לקיים מה שנאמר: גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ... ואילו גדולי תורה שאינם מאנ"ש, מבוזים ומגודפים. כך שללו זרזירי העט של היתד ברוב חוצפתם מן הגאון הרב שלמה גורן את תאריו, מפני שפרסם פסק הלכה שלא לפי רוחם, והציגוהו בעיתונם: שלמה גורן. לא הרב. כך שללו את התואר רב גם מן הרב הראשי לשעבר הרב אליהו בקשי-דורון, בשל פלוגתא כלשהי. ואילו לרב עובדיה יוסף וחבריו הדביקו כבר לפני עשרים שנה הגדרה קנטרנית חצופה: "רבנים מטעם, שיראת ההוראה לא הייתה לנגד עיניהם". פורים שפיל, חברים, זה באמת דבר נחמד. אבל למה למתוח אותו על פני כל השנה, לאורך כל השנים? למה להתחפש לנוטרי "פך השמן הטהור", "כרם ישראל" ו"ההשקפה הטהורה", כשאתם לא חדלים לרמוס כבודם של תלמידי חכמים וסתם יהודים? לא בכדי העידו בפנינו אברכים בני תורה מחוגכם, כי הם אינם מכניסים את הצהובון הזה הביתה, כדי לא להרעיל נפש הטף. כל מזוכיסט שמעלעל בו, רואה זאת בחוש. איך אמר בימים אלה ממש הרב יובל שרלו (שגם את רבנותו מן הסתם פסלתם באבחת קולמוס), בכינוס שהוקדש ליהדות ותקשורת: "אין עיתון מלבין פנים ומדבר לשון הרע יותר מיתד נאמן. זה פשוט לא יאומן כמה רפש יש שם. גם כלפי דברים פנים-חרדיים, שלא לדבר על דברים חיצוניים. אני קורא את הארץ, וביתד נאמן יש יותר לשון הרע". ועיתון הארץ, את זה בוודאי גם אתם יודעים, אינו צדיק גדול... חוצפתם אומנותם. אבל יש לכך גם צד חיובי. ככה הם מקרבים את משיח צדקנו: "בעקבות משיחא - חוצפא יסגא", כבר הבטיחה הגמרא, והם משתדלים לקיים מה שנאמר באותו עניין: "...האמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו... פני הדור כפני הכלב"... [סוטה מ"ט ע"ב]. וברוח ימי הפורים, נסיים בהברקה נאה מפי אחד מגדולי הדור: מה חשב מרדכי היהודי בשבתו על הסוס, כשהמן הרשע, חפוי ראש, הוליכו ברחוב העיר, שצהלה לקראתו: ככה ייעשה לאיש? השיב אותו גדול: מרדכי זכר את גידופיו של המן הרשע, ונוכח בחוש, שגידופיהם של רשעים ושונאי ישראל, סופם שהופכים רק לברכה והצלחה. כל מי שמקשר סיפור זה לסוגיית הרבנות בפתח תקוה, עושה זאת על אחריותו בלבד.