משחקי פורים מסוכנים אני זוכר איך לימדו אותנו בבית הספר על הסכנות שבשימוש בקפצונים, בפיקות ובנפצים (אף פעם לא הבנתי מה ההבדל), ואף תיארו לנו מקרי מוות ופציעות קשות בגינם. אני זוכר במטושטש איזה סיפור על אחת שהתחפשה לגמד ונשרף לה כל הזקן וגם היא בעצמה נפגעה, נדמה לי אפילו שנפטרה (מי זוכר? בכל זאת סיפור שסיפרו לנו בביה"ס היסודי).
הפחד בבית הספר אני, כילד טוב ירושלים (לטוב ואולי גם לרע), שהפנים את הסכנות באופן אולי מעט קיצוני ממה שהן באמת, פחדתי פחד מוות, וכשכל התלמידים בהפסקה ירו וירו (כי מה שהמורה מסבירה בכיתה זה רק לתיאוריה) נאלצתי לברוח לחדר המורים, שם עוד היה בטוח (בדור הזה לא אתפלא אם גם למורים יש רובים ונפצים), ומורה אחת צעקה עלי בקול מפחיד: "מה אתה עושה כאן בחדר מורים?" (מסתבר שכבר אז המורים לא היו מחונכים. כי היא מיהרה לצעוק מבלי לברר) ואני בכיתי שאני מפחד מהפיקות בחוץ.
המורה יצאה והחרימה את כל הרובים (ממני, כמובן, היא לא ביקשה סליחה, וכשהפכה להיות המורה שלי אחרי כמה שנים היא עוד אמרה שהיא תהפוך אותי לבן אדם. אבל מה לעשות, לא כאן המקום לחשבונות).
פורים התחפש לחג מכוער במקום שפורים יהיה חג יפה הוא הפך לחג של התהוללות כמו במערב הפרוע. הזקנים עשויים לחטוף התקפי לב מהרעשים הבלתי צפויים (סכנה של ממש) הבוקעים לעתים במפתיע ממש ממרחק יריקה וגם הצעירים בעלי הלב החלש די מסכנים.
המוזיקה (לטעמי, גם זו הנשמעת בחוגים הדתיים והחרדיים) איננה מוזיקה מהעולמות הגבוהים של הנשמה, אלא מוזיקה לא אנושית עם צלילים אלקטרוניים צורמים, והתחפושות בחלקן הגדול מזעזעות ונראה כאילו יוצרו בהשראת הטומאה. שלא נדבר על כך שרק לעשירים יש את הלוקסוס להתחפש בצורה מנקרת-עיניים, וההורים המסכנים צריכים להשקיע סכומים אדירים כדי לרצות את ילדם ליום אחד.
בעניין אוזני ההמן ובכלל בעניין מאכלי החגים אין לי מזל. אני פשוט לא אוהב אותם. אך בכל מקרה, שילוב אוזני ההמן בממתקים המגיעים מכל עבר מוסיף היפראקטיביות להיפרים ובעקיפין להתהוללות ולהתעללות בזקנים, בחולים ובכל אלו שאינם בנויים לאותה המולה.
המסרים שלי הם: - הגיע הזמן שיאסרו על מכירה של חפצים מסוכנים ומטרידים, ולשם שינוי שגם יאכפו את האיסור הזה, ויטילו קנסות כבדים, כולל מאסר לסוררים.
- עולם שבו לומדים למצוא חלופות אנושיות וחיוביות לשמחה הוא עולם טוב יותר.
- הביטוי "העולם שייך לצעירים" הוא ביטוי מזעזע המתנקם בכל מזדקן. חשוב ללמוד לשמוח אך לא על חשבון אחרים. זה יותר חשוב מתרגיל בחשבון או מתרגיל בשיעור מולדת.
