נושא מס עיזבון הועלה בימים אלה מחדש על סדר היום הציבורי, לאור הצעת חוק מס עיזבון על ירושות גדולות. קודם לכך, דחתה ועדת טרכטנברג את ההצעה למס עיזבון. הוועדה שללה את ההצעה מסיבות שונות ובהן הצורך להטיל בנוסף למס עיזבון, מס מתנות, שיחייב בחובת דיווח כללי. הוועדה גם ציינה את החשש כי מיסים אלו יהפכו את המדינה למושכת פחות עבור יהודים אמידים ואף יגרמו לבריחת הון.
לעומת זאת, לפי הצעת החוק החדשה יוטל מס מידתי על עזבונות גדולים העולים על 15 מיליון ש"ח, כאשר השיעור הבסיסי הוא 5%. השיעור יגדל, לפי מדרגות מס, מ-7.5% עד 12.5% לגבי חלקי העיזבון מ-20 מיליון ש"ח ומעלה. ראוי לציין כי הרף המוצע, הועלה בהשוואה לדוח ועדת בן בסט (2000) שהציעה, להטיל מס על עזבונות בשיווי של 2 מיליון ש"ח ומעלה. כיום פרופ' בן בסט סבור שיש להטיל את מס העיזבון על ירושה מ-5 מיליון שקל ומעלה.
ההצעה חותרת למנוע אפשרויות לתכנון מס בכך שעיזבון לצרכי החוק כולל נכסים שהועברו לנאמנות לטובת אדם אחר או הקניית נכסים שתיכנס לתוקף עם פטירתו של הנפטר. מנגד הצביעה ועדת טרכטנברג "כי אופיים המורכב של מיסים אלה הופך אותם לכר פורה לתכנוני מס, התחמקויות שונות והתנצחויות בין האזרח ומערכת המס שרבות מהן יגיעו לבתי המשפט".
יש מקום לביקורת רבה על הצעת החוק. בראש ובראשונה, ההצעה מתעלמת מן האפשרות לעקוף את המס על-ידי מתנות מחיים, שעה שהצעות שהועלו בעבר הרחיבו את סוג המס, בשיעורים דומים, גם למתנות. נוסף על כך, ההצעה מתעלמת מן החובות המשפחתיים הממשיים או הכרוכים בתכנוני מס להקטין או לעקוף את מס העיזבון המוצע.
הבטחת מזונות מהירושה ראשית, בשיטתנו אין שריון חלק העיזבון לתלויים בנפטר, אך לפי חוק הירושה, קיימת חובת מזונות מן העיזבון שעשויה להקיף חלקים ניכרים מהעיזבון, כולל "הבטחת המזונות על-ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קיצבה, שעבוד או באופן אחר". מדובר בסדר גודל שעשוי להגיע למיליוני שקלים לפי מספר התלויים וגילם.
שנית, יש לתלויים בנפטר זכויות להוסיף ולגור בדירת המגורים שהמוריש היה בעליה או שותף בה. בהקשר זה, הניסיון להטיל מס עיזבון על דירת המגורים יחד עם כלל נכסי העיזבון, הוא דבר אנטי חברתי, הסותר את טובת המשפחה ו
כבוד האדם, ללא קשר לגודל דירת המגורים של המוריש.
שלישית, הבעל רשאי להתחייב בכתובה לסכומים גדולים של מיליון ש"ח ומעלה. הכתובה היא חוב על העיזבון "במידה שאינה עולה על סכום סביר", אך סבירות הסכום נקבעת לפי עושרו של האדם.
הצעת החוק גם כוללת בעיזבון כספים ששולמו מנכסי הנפטר לקופת גמל, אך אין היא מביאה בחשבון את האפשרות שמחצית כספים אלה מקורם בנכסים משותפים של בני זוג וכן יכול כל אחד מבני הזוג להפקיד כספים בקופת הגמל של השני ולעקוף בכך את החוק המוצע.
דרך אחרת היא להקנות בחיים ליורשים הפוטנציאליים את זכות השימוש והפירות בנכסים, תוך שילוב צוואה הדדית בין בני זוג לטובת צד ג' או שילוב צוואת "יורש אחר יורש" (יורש שני לאחר יורש ראשון), דבר העלול להפחית במידה ניכרת את שיווי העיזבון, שהרי לפני נפילת העיזבון ליורש הראשון, כבר הייתה הקניה חלקית של הנכסים.
הביקורת על החסרונות שבהצעת החוק, אינה גורעת מהמגמה החיובית של מיסי עיזבון ומתנות התואמת את המגמה האוניברסלית, למנוע את ריכוז ההון בידי קבוצה מצומצמת של משפחות עשירות. עם זאת, ההצעה טעונה שכלול ושיפור רב כדי לנטרל את תכנוני המס למיניהם וליישם צדק חברתי. המשימה טעונה עיון רחב ושמיעת כל חוגי הציבור ובירור משפט השוואתי בפני ועדת מומחים ציבורית, לצורך בדיקת מערכת מיסי העיזבון והמתנות.
