הצבא המצרי שולט על חלק לא מבוטל מן הפעילות הכלכלית במצרים. יש הערכות של "מומחים" לגבי ההיקף - יש הטוענים 20 אחוז ויש האומרים לפחות 40 אחוז; אף אחד באמת אינו יודע כמה, אבל מדובר על נתח משמעותי. מפעלי הצבא מייצרים כמובן עבור הצבא, אבל לא רק טנקים, אלא גם מגוון רחב של מוצרים אזרחיים. עם השנים דאגו פורשי הצבא לג'ובים לעצמם בעסקי הצבא (ולמעשה לנתחים בבעלות), וזאת באמצעות הרחבת המערכת הכלכלית של הצבא. כיוון שכושר הקליטה של מוצרים על-ידי הצבא מוגבל, גלש הצבא לייצר מגוון רחב של מוצרים ושירותים למגזר האזרחי. את כל החברות שבבעלות הצבא מנהלים קצינים שפרשו לגמלאות. לא פלא שהצבא המצרי, בהיותו גורם כלכלי מרכזי, מתנגד לכל רפורמה בכיוון של כלכלה חופשית, או הפרטה, אפילו אם ההפרטה תתבצע בסגנון המצרי-ישראלי (העברת "גרעין שליטה"), אם המועמד אינו מהמעגל הראשון של החבר'ה.
כך, לדוגמה, זעמו ראשי הצבא על כך שאיש העסקים, מן המרכזיים במצרים (שהוא גם בכיר במפלגתו של מובארק) - אחמד עז, מקורבו של
גמאל מובארק (הבן של...) - רכש מהמדינה את מפעלי הפלדה במסגרת תהליך ההפרטה. זעמו, היות שהצבא עצמו היה מעוניין במפעלים אלה.
הצבא המצרי מייצר מלט, שמן הזית, שולט במערכות המים והביוב ואף במחלבות. הצבא מנהל את מאפיות הלחם הממשלתיות, בבעלותו חברות תשתית מגוונות באופן שחלק גדול מהאוכלוסיה המצרית תלוי בצבא להשגת מוצרי צריכה רגילים.
ניתן להבין את המוטיבציה של קציני צבא לדאוג לעצמם ל"קריירה השנייה" שלהם מבעוד מועד. גם קציני קבע בצה"ל ופורשי המשטרה דואגים להמשך הקריירה שלהם, ומה טוב מאשר להמשיך לעבוד בחסות המדינה. הם מתחילים לקבל פנסיה מהצבא בגיל צעיר יחסית, ובמקביל זוכים למשכורת "חדשה" מהמדינה. כך הופכים קציני צבא לשעבר למנהלים בחברות ממשלתיות, מצטרפים כ"עובדים" במשרד הביטחון (שהוא, כידוע, משרד "אזרחי"), חלקם עוברים לשרת את המדינה בנכר כעובדי שגרירויות וקונסוליות ישראליות בחו"ל, כ"שליחים" בחו"ל ועוד.
כנראה גם אצלנו, כמו במצרים, נהיה "צפוף" בג'ובים הממשלתיים, ומשרד הביטחון החליט לאחרונה להיכנס לתחום חדש: תכנון אורבאני של בנייה אזרחית. זהו פירושה של הכותרת התמימה בגלובס: "
משרד הביטחון יתכנן את הבנייה בקרקעות שיפונו מבסיסי צה"ל".
משרד הביטחון מעכב שנים רבות פינוי של בסיסים, גם כאלה שצה"ל נטש. מרביתם נמצאים בלב אזורי הביקוש במרכז הארץ, ובכך תורם המשרד את חלקו המכובד ליוקר החיים בישראל. עכשיו, לפי הכתבה, יש "פריצת דרך" - יש הסכמה על חלוקת השלל. כי מה איכפת למשרד הביטחון כמה ואיזה דירות וגני ילדים ייבנו בתל השומר, ברמת-גן ובצריפין?
האומנם מסתמנת "הסכמה" בין הגנרלים במשרד הביטחון מי יעמוד בראש מנהלת פרויקט הבינוי ומי יאייש את האגפים של המנהלה החדשה? האם יש "הבנה" כי חלק מהדירות "יוקצו" בעתיד לשיכון קציני קבע נזקקים? כאשר חוטבים עצים - ניתזים שבבים - ו"השבבים" יינתזו, מן הסתם, לכיוון "הנכון". סיכוי טוב שפרשה אחת או שתיים גם ידונו בבתי המשפט בעוד 15 שנה...
ככל שהצבא המצרי יתעסק יותר בייצור שמן זית ומכירת חלב, גוברת בו השחיתות, והוא פחות צבא ויותר מאפיה כלכלית - טוב ליהודים. ככל שצה"ל ומשרד הביטחון יחדרו לכלכלה - רע ליהודים.
