X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
עצם הימצאותו התמידית של הלחם על השולחן גם בעת מסעות בני ישראל במדבר כאשר המשכן היה מפורק היא, למעשה, תכלית מצוות העשה כעדות התורה: "זאת עבודת בני קהת... קודש הקדשים. ובא אהרון ובניו בנסע המחנה... ועל שולחן הפנים... ולחם תמיד עליו יהיה"
▪  ▪  ▪

המילה "לחם" מופיעה במקרא כ-300 פעם בעיקר בשתי משמעויות. הראשונה, כינוי לבצק של קמח הבא מחמשת מיני הדגן (והם: חיטה, שעורה, שיפון, כוסמת ושיבולת שועל) הנאפה בתנור ומשמש כמזון העיקרי ברוב ארצות העולם הן לאדם והן לבעלי החיים וקרובים למשמעות זו הם: חלה, עוגה, פת, צפיחית, תופין ורקיק. השנייה – שם כולל של מגוון המזונות למיניהם, וקרובים למילה זו, הם: מאכל, אוכל, כלכלה, טרף, בר, מזון, פרי, צידה ועוד.
פרשת השבוע, הכוללת שתי פרשיות מחוברות "ויקהל-פקודי", חותמת למעשה את חמש הפרשיות האחרונות ב"שמות" שעסקו בבניית המשכן וכליו כשאחד מן הכלים המקודשים והחשובים הוא "השולחן". על כלי זה הכוהנים היו מניחים את "לחם הפנים" או בכינוייו הנוספים "לחם התמיד" (פעם אחת במקרא) ו"לחם המערכת" (שלוש פעמים במקרא) ובקצירת האומר נסכם, שהכוונה היא לשתים-עשרה חלות לחם העשויות סולת שהיו מונחות בשתי מערכות על השולחן במשכן ובבתי המקדש. חלות הלחם היו נאפות בערב שבת קודש עד ליום השבת הבא. או אז, חלקן היה נאכל על-ידי משמרת הכהונה שהתחלפה באותה השבת וחלקן היו ניתנות לכוהן הגדול, וכך חוזר חלילה.
הכנת ועשיית חלות הלחם היא מצוות עשה מדאורייתא, שנאמר: "ונתת על השולחן לחם פנים, לפני תמיד" [שמות כ"ה, ל']. עשייתן הייתה ללא חומר מחמץ ומשום כך היו בעלות כושר טריות גבוה ואכילתן הייתה בקדושה ובטהרה. אשר על כן, נחתומים (=אופים) אומנים היו ממונים על עשיית "לחם הפנים" שנחשב ל"אחד מ-24 מתנות כהונה" ובשל כך השתכרו שכר גבוה שמומן מתרומות הציבור.
על חשיבותו וקדושתו של לחם הפנים כבר נכתבו פירושים רבים המוכיחים זאת ודי לנו באם נזכיר שניים מהם, כמו למשל: יונתן בן עוזיאל שתירגמו "לחמא גוונא" (="הלחם הפנימי"). אומנם פשט המילים מציין מיקום טכני בלבד, דהיינו: בחלקו הפנימי של היכל הקודש, אולם עצם העמדת השולחן והלחם (שהיה חלק בלתי נפרד מן השולחן) בהיכל פנימה מעיד על החשיבות והקדושה של הדבר, בדיוק כפי ש"מזבח הזהב" המכונה גם "המזבח הפנימי" מעיד על קדושה וחשיבות נאצלים.
לא בכדי הרשב"ם מציין בפירושו כי "היה לחם נאה. לחם הראוי (להינתן) לפני שרים". ולנו נראה לציין שעצם הימצאותו התמידית של הלחם על השולחן גם בעת המסעות של בני ישראל במדבר כאשר המשכן היה מפורק היא, למעשה, תכלית מצוות העשה כעדות התורה: "זאת עבודת בני קהת...קודש הקדשים. ובא אהרון ובניו בנסע המחנה...ועל שולחן הפנים...ולחם תמיד עליו יהיה". התלמוד מתאר את הלחם "כעבה וטפוח", כלומר: עוביו היה בגודל טפח (=10 סנטימטרים בקירוב) דבר המלמד על פניו של אדם, שהרי: "אין פניו של אדם פחותין מטפח" ועל כך מוסיף רש"י ומבאר: "יש ללחם, פנים (ש)רואים לכאן ולכאן...". ודו"ק.
הארת פנים לאחינו בני ישראל
בימים אלו ממש עומד "הישוב היהודי" בארץ קודשנו במבחן חוסן ביטחוני, כלכלי, אמוני ועוד. זאת משום שבשבוע האחרון למעלה ממיליון תושבים: אנשים, נשים וטף המתגוררים בערי דרום הארץ, עומדים בפני מתקפת טילים ורקטות המשוגרות ללא הבחנה בידי בני בליעל, רוצחים צמאי דם, אנשי ארגוני הטרור הפועלים מן העיר עזה וגרורותיה. בני עוולה אלה פועלים ממניעים של משטמה ושנאה יוקדת וחסרת מעצורים כנגד הישוב היהודי היושב בציון, שוחר השלום והצדק.
הבה כולנו נישא תפילה לבורא עולם שיחיש ביאת משיח צדקנו ויבנה את בית מקדשנו, "הבית האחרון", בעגלא ובזמן קריב. ושם, נזכה להקריב קרבנות תודה וכפרה, כמו גם הכנת, עשיית ואפיית "לחם הפנים". פנים, תרתי משמע: פנים להקב"ה ופנים לשאר אחינו בית ישראל ובשל כך, נזכה ל"פניו" המאירות של אלוהינו בחסד, ברחמים ובשלום. מי ייתן והמילה "לחם" שהייתה מושא מאמרנו תשמש גורם מדרבן ומאיץ כדי לראות בחוש את הניסים העצומים שעשה ועושה עימנו האלוהים בבחינת "בימים ההם, בזמן הזה". דבר, שלדעתנו, נרמז במילה "לחם", בראשי התיבות: "לכו חזו מפעלות [אלוהים] אשר שם בארץ". והבן.

עוד על חשיבותה של השבת

במאמרי הראשון לפרשת "כי תשא" על אודות "חשיבותה של השבת" הדגשנו בעיקר את היות יום השבת המקודש כיום של "כפרה, סליחה ומחילה" מצד מהותו של היום מעין "עצמיותו של יום מכפר" ממש כיום הכיפורים. ביססנו טענתנו מעצם העובדה שתורתנו ראתה אל נכון לשלש את אזהרת שמירת השבת ורז"ל בדברי קודשם בכמה דוכתי יצרו קשר וזיקה ישירה בין שמירת השבת ובין עניין הכפרה, המחילה והסליחה. קינחנו מאמרנו בקביעתו הנפלאה של אחד מהוגי הדעות של "הצינות הרוחנית" אשר כתב: "יותר מאשר שמרו בני ישראל את השבת, השבת שמרה עליהם". ואכמ"ל.
וגם אמנה, יום השבת התקדש ונצרב בהוויה היהודית כיום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי וקדושה זו נחקקה לדורות ונמשכת תדיר ישירות "מקדושא דלעילא" משום שהקב"ה בעצמו קידש יום זה לנצח ולעולמי עולמים ואחד מ"תנאי היסוד" הוא לשמור את השבת כהלכתה על-ידי שביתה מכל מלאכה כהוראת תורתנו בתחילת פרשת השבוע הנוכחית, פרשת "ויקהל-פקודי" [שמות ל"ה, פסוקים א'-ג']: "ששת ימים תיעשה מלאכה ו(ב)יום השביעי...שבת שבתון לי-ה-ו-ה...לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". גם כאן, טענתנו היא שעצם העובדה שהתורה מזהירה פעם נוספת, בפרשתנו, על אודות שמירת השבת על-ידי שביתה מכל מלאכה בתוך עניין המשכן וכליו אומרת דרשני. ודו"ק.
במאמרנו הלזה נביא היבט נוסף וחשוב והקשור בקשר בל יינתק לעניין שמירת השבת כדבעי וגילוי נאות הוא לבוא בקול גדול ולציין שרעיון זה שמעתיו לראשונה בדרשתו השבועית של כבוד הרב שמואל סמט יצ"ו, רבה של קהילת "רינת אשר" (שכונת כפ"ג, עיה"ק פ"ת תובב"א) ואשר הביאו בשמו של הרה"ג ר' יעקב צבי מקלנבורג זצ"ל (1865-1786), מגדולי רבני גרמניה במאה ה-19 ואשר התפרסם בעיקר בחיבורו הנודע על התורה בשם "הכתב והקבלה", כדלקמן:
"אך, את שבתותיי תשמרו..." בשם שבת, יש פי שניים בהוראתו: האחד – עניין הביטול וההפסק ממלאכה. והשני – עניין ישוב הדעת לעניינים אלוהיים. [=יוצא מכך] שיש בכל שבת ושבת שתי שביתות: שביתת הגוף מעסקי העולם, (קרי): ממלאכת מעשה ושביתת וישוב הנפש להתעסק בעניינים רוחניים אלוהים, (קרי): במלאכת עבודת ה'...וייתכן, כי על כוונה זו אמרו רז"ל 'אילו שמרו ישראל שתי שבתות מיד (היו) נגאלים'. (כלומר): אין כוונתם על שתי שבתות בזמנים נפרדים, כי אם על שתי שביתות אלה אשר יתלכדו ולא יתפרדו ביום אחד, ואחת הנה באמת, בגוף ובנפש".

המאמר מוקדש לעילוי נשמתו המיוחדת של ר' יאיר בן דוד יוסף והניה ז"ל למשפחת רוזנקנופ שהשבוע חלה פקידת שנתו. ר' יאיר היה איש פשוט, עניו, איש עבודת כפיים אשר שימש מודל לחיקוי לאהבת האישה, הילדים והנכדים ולכידות משפחתית.
תאריך:  16/03/2012   |   עודכן:  16/03/2012
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
קדושתו וחשיבותו של לחם הפנים
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
תודה.
אמדון  |  17/03/12 22:26
2
יישר כח. תציץ במאמר של אדמה"ז
כותב יקר  |  18/03/12 14:05
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ציפי לידר
המשכן במהדורה חוזרת - מדוע?    מה לומדים מאדריכלי המשכן בצלאל ואהליאב?    ומה פשר ההופעה הסדרתית של השבת?    וגם: משה הממונה על הקופה הציבורית    על כל אלה ועוד בפרשותינו ויקהל-פקודי
נסים ישעיהו
בכל דור ודור, כשיהודי חווה במלוא העוצמה את עובדת היותו בגלות ושהשכינה עצמה נמצאת בגלות, זו הדרך לעורר בלבו את הרעותא דלבא, את הרצון הפנימי להשכין את הקדושה פה על עצמו ועל עם ישראל ועד להשכנתה בעולם כולו
רועי עידן
למה אנחנו חייבים לגרש את פליטי דרום-סודן עם תום תקופת ההגנה הקבוצתית עליהם, אפילו שאני אישית הייתי מעדיף לגרש 700 אנשים אחרים?
פרד כהן-קידר
התבשרנו על-ידי שר החינוך המוצלח, ללא ספק, גדעון סער, שמשרדו שוקל להותיר שלוש בחינות בגרות בלבד    לא יודע מה איתכם, אבל אני בעד הקניית ערכים תחילה
איתמר לוין
ישראל פועלת מזה 50 שנה בתגובה על מעשי טרור במקום למנוע אותם    יובל שטייניץ לא מסוגל לנהל שום דבר, ובתחום המיסים אין הרתעה    יש להעניק לבתי המשפט את האפשרות לטפל בעורכי דין השוכחים את חובתם    הקשר בין גימנסיה הרצליה לבית הרב קוק    לקח בנאלי אך לא מובן מאליו של מסע לפולין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il