לשם מה נולדה תנועת המחאה על מחירי הדיור, החשמל, הקוטג', פסק זמן, חינוך-לא-חינם, צהרונים, דלק ומה לא?. איך אפשר להסביר את התחרות בין הערים והעיירות בישראל, שכולן סובלות מחסרון כיס, להביא לבמת יום העצמאות את הזמר היקר ביותר, בדרך כלל זמר מזרחי אבל לא רק. אייל גולן ושרית חדד, ליאור נרקיס,
עומר אדם ועוד לא מעט כוכבי צמרת, שכולם רוצים לקבל עבור 40 דקות זמר בבימת יום העצמאות 120 אלף שקל, חלקם יקבלו קצת פחות ועדיין מדובר בסכומי עתק.
בורסת ההון של יום העצמאות השערורייה לא חדשה. מחירי שיא כבר מתגלגלים בחג הזה אל כיסיהם של הזמרים המסוימים, מזה שנים לא מעטות. (בעבר היו אלה זמרים אחרים, סלבים לאותה תקופה ....האם אי-אפשר לקבוע מחיר מקסימלי שעיריות ומועצות יכולות לשלם לזמרים ולא לעבור את התקציב?. זמרים שלא מוכנים לקבל פחות יתכבדו ויוותרו על ערב ההכנסות המקוממות.
האם חובת העיריות והמועצות לספק לקהליהם את היקר והנפוח שבזמרים על חשבון הקופה המדולדלת שאין בה כסף לילדי משפחות מצוקה, משפחות שלא יכולות לשלם עבור טיולים, חוגים, ספורט, ספרים, בגדים מחשבים וכו'. האם לא צריך כסף לכיתות חדשות וגנים חדשים?, לגננות, למשחקים, להופעות תרבות, תיאטרון, מוזיאונים ולא שוב לזמרי הצמרת שרואים אותם, ללא הפסק בערוץ 2 ערוץ 10 ערוץ 24, בחתונות ובר-מצוות, שאת השירים שלהם מורידים המעריצים באייפון ובכל סלולרי ובמחשב.
לתת הזדמנות לזמרים הצעירים בטח שרוצים חגיגות ביום העצמאות, גם נגנים וזיקוקין ומחולות .זה החג . אז מה קורה עם כל הזמרים המוכשרים, המוסיקליים והמקצוענים שטרם היו לכוכבי- על אבל כבר הופיעו בטלוויזיה בכוכב נולד, מזה כבר כמה שנים, THE VOICE , תחרויות כישרונות אינסופיות בערוץ 24 ומה לא?.
איפה כל הזמרים הצעירים או החדשים שמנסים לטפס בסולם ההצלחה וגם להרוויח שכר צנוע אך הוגן בהופעות ברחבי הארץ? שמענו אותם. חלקם בעלי קולות יפים להפליא, רמה מוסיקלית גבוהה וחלקם בעלי ניסיון בהופעות מכיוון שהם שייכים ללהקות, או להרכבים מוסיקליים או עובדים כמלווים של זמרים נודעים מהסוג שגובה סכומי עתק. למה שלא יופיעו ביום העצמאות על הבמות ויגרמו נחת לכל השומעים בלי לגבות את סכומי העתק מכיוון שהם עדיין לא התנפחו, הם עדיין בשלב הצנוע,שלב הכמיהה והרעב האמיתי לקהל מאזין.
למה לא לתת לזמרים האלה שעדיין לא גבה לבבם והשתן עוד לא עלה להם לראש והם חולמים להופיע לפני קהל ולהשמיע את קולם בשמחה ובלי תאוות בצע.? מה יקרה לקהל באותה עיר גדולה או קטנה אם לא ירגיש את גאוות הנובוריש שחייב לשמוע את אייל גולן ( 120 שח להופעה של 40 דקות, כמה וכמה הופעות בערב יום העצמאות סך הכול הכנסה של כמעט רבע מיליון שקל בערב החג הזה, נראה לכם נורמלי?) או זמרים דומים בשורת ה"חשיבות" ולדעת שהזמרעם גורפים עוד כסף לכיסם התפוח ומנצלים את החג להתעשר על חשבון הציבור.
או שאוהבים זמר ומוזיקה ותרבות עממית, שירי חג ושירי ארץ ישראל או שרוצים להתרברב בזמר סלב יקרן ולהשוויץ אחר כך באזני חברים מעיר אחרת? נראה כי יש תחרות בין הערים והישובים השונים על מי שר אצלנו ביום העצמאות וכמה שילמנו לו.הו, הו, זו שחיתות? זו טיפשות? או שני הדברים גם יחד. ברור שזו תאוות בזבוז משני הצדדים מצד האמן המבצע הדורש כסף בלי הכרה ומצד המזמין, עירייה או מועצה שיורדת מהפסים ומשלמת מעבר ליכולותיה הכלכליות, למען הראווה והרהב, בלי סיבה מוצדקת מלבד שיגעון הסלב.
זה לא שיגעון המוזיקה ולא שיגעון האיכות ולא שמחת בית השואבה או שמחת הקמת המדינה, זו התרברבות ללא כיסוי כספי מוסרי או תרבותי. סתם שוויץ מיותר ומושחת.
ותחשבו על זה.
