"בפעילות פוליטית אדם צפוי לעלות לדרגה גבוהה יותר ככל שנכשל כישלון חרוץ יותר.
אהוד אולמרט שמאחוריו עשרות שנות פוליטיקה ממחיש פרדוקס זה היטב. ארגונים ציבוריים רבים מתוכנתים בצורה מעוותת להזיק לציבור למרות שהם נועדו כביכול לטובת הציבור! ראו לדוגמה את מפעל הפיס בעולם המערבי כולו, אשר אמור לגייס כספי ציבור מאנשים אמידים למען מטרות חיוניות. בפועל מחקרים מראים כי בעולם כולו הפכו ארגונים אלו לסוחרי אשליות המסוכנים יותר מערי הימורים נוצצות.
מיליוני אנשים קשיי יום משקיעים את השקל האחרון שלהם באשליית הזכייה. הארגון הזה משתכלל ומחזורו עולה בכ-20 אחוז לשנה. רבים שופכים לתוכו כסף כדי שחייהם של מעטים ,שזכו יהרסו עקב זכייה בסכום כסף עצום שהיה יכול לשפר חייהם של רבים! כידוע הזוכים האמיתיים הם מנהלי הפיס שמחלקים מתנות לראשי ערים, וצוברים כוח פוליטי אדיר. כתוצאה מכך קשה למצוא איש ציבור אשר יציע חלוקת כספים נכונה יותר".
הציטוט הזה לקוח ממאמרי "ממשלת אולמרט כישלון בעל כושר הישרדות". המאמר נכתב כאשר היה נראה כי ממשלתו של אולמרט יציהב כפירמידה , כדי לדרבן את הציבור לשים קץ לממשלת אהוד אולמרט. בחלוף הזמן המאמר התגלה כנבואה לגבי אישים ותהליכים רבים בפוליטיקה הישראלית. עתה אני נדרש לקטע על מפעל הפיס, שהובא בו כדוגמה ולצערי נותר גם הוא רלוונטי.
תעשיית האשליות מפעל הפיס מתנהל כיום כתעשיית אשליות שבה מכורים כבדים משקיעים את הונם ברכישת אשליה שיזכו בסכום גבוה. כמובן רבים משקיעים סכומים נמוכים, ולהם לא נשקפת סכנת התרוששות. אולם המכורים הכבדים הם אלו שישלמו מחיר חברתי יחד עם משפחתם וסביבתם. הכסף הרב שמצטבר כרווח בקופת הפיס משמש לבניית מבני ציבור ומטרות ראויות אחרות. הנהלה פוליטית מתקשה לשמר צדק חלוקתי לאורך זמן כנגד קבוצות הזוממות להשתלט על כספי ציבור.
תמיד חיזרו ראשי ערים סביב מנהלי מפעל הפיס או ראש הממשלה שממנה את הנהלת המפעל הציבורי הזה כדי לקבל נתח גדול יותר מהכנסותיו. תמיד היו אפשרויות לשחיתות. אילו היו מחלקים את המיליונים שניתנים בפרסים הראשונים לנתחים קטנים של מאות אלפי שקלים, היו מידי שבוע עשרות או מאות ישראלים זוכים בפרס סביר, נניח חצי מיליון שקל. סכום כזה מאפשר לרכוש דירה קטנה לילד שמתחתן, למחוק חובות משכנתה, וכדומה.
הזוכים בו לא לוקים בטרוף, וכל שקל בפרס מועיל לציבור רחב. ברור שחלוקת הפרסים הגדולים להרבה פרסים קטנים תקטין את המחזור הכולל של הפיס, בגלל שהיא תמשוך פחות מכורים הכבדים. אבל יתקיים צדק חלוקתי ותיקון חברתי נרחב. הנהלת הפיס לא תהיה מכרה זהב פוליטי, כאשר יהיו בידה פחות כספים לחלק. לכן לא יהיו ניסיונות להשתלט בשחיתות על ניהול כספי הרווחים.
ניגוד אינטרסים מסוכן אילו הייתה מתקבלת עצתי זו, ורווחי הפיס היו מתחלקים לאחר ניכוי ההוצאות להרבה פרסים קטנים היו הכספים חוזרים לציבור מבלי לגרום נזק למהמרים. פוליטיקאים מקומיים היו חדלים מלזמום מזימות להשתלט על מפעל הפיס ומנהליו כדי שאלו יטו את רווחי הפיס לבניית מוסדות ציבור בעירם. אלא שעצתי זאת לא הועלתה מעולם לדיון.
הנה כך מצא עצמו יו"ר הנהלת הפיס האלוף במיל
עוזי דיין תחת התקפה של שמונה מתוך 12 חברי דירקטוריון הפיס. שמונת המורדים מנסים באמצעות הצבעה בלתי חוקית שנערכה בהעדרו של יו"ר הדירקטוריון למנות לתפקיד המנכ"ל את ג'קי ואקים ובמקביל לשלול את שכרו וסמכויותיו של היו"ר שמונה על-דעת ראש הממשלה. לצורך כך הושמעו שלל טענות הזויות נגד עוזי דיין לפיהן הייתה לו היכרות מוקדמת עם אנשים שמינה, דבר שאינו אסור על-פי חוק בישראל ואינו מהוה עבירה כלל.
הציפייה שהמגזר הציבורי ימנה אנשים בלתי מוכרים ממאדים במדינה זערורית כישראל אינה יכולה לעלות על הדעת. אגב כך אני מתקשה להאמין כי הקבוצה אשר מנסה להשתלט על פנקס הצ'קים של הפיס אינה מורכבת מאנשים שמכירים זה את זה מפעילותם המפלגתית או מפעילותם כראשי ערים. ניגוד האינטרסים ה גדול נוצר כאשר ראש עיר מכהן בדירקטוריון הפיס, נהנה מהזרמת כספי הפיס לעירו כאשר הוא טוען להגנתו שלא השתתף בישיבה הנוגעת להחלטה בעניין עירו.
חיפוש קצר במרשתת הוביל אותי מיד לממלכתו של
שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, ראש עיריית מעלות-תרשיחא, וחבר דירקטוריון הפיס מראשי שמונת "החתולים" בדירקטוריון הפיס. מסתבר כי בממלכת בוחבוט הבן ג'ונתן ייצג בשכר איש עסקים שבנה קניון בעיר "בקבלת אישורים מהמערכת המוניצפלית". הבת אביטל קיבלה בדרך עקיפה ניהול של בריכת שחייה עירונית, וזכתה למחיקת חובות. האח יוסי הפעיל מסעדה באגם העירוני ואוחז עם בנו בחברה המסיעה ילדים. החתן עופר מנהל את החברה הכלכלית ואזור תעשיה מקומי, וכדומה.
שלמה בוחבוט טען בתגובה: "הכול נעשה כדת וכדין וללא דופי". עם יצליחו "החתולים" במזימתם הם ישמרו מדי יום על השמנת. בדיוק לשם כך קיים תפקיד יו"ר הדירקטוריון כדי שהיו"ר יפקח על המנכ"ל וההנהלה כולה וימנע מצב שכבר התרחש בהנהלת מרכז השלטון המקומי כאשר שלושים (30) ראשי ערים דרשו מבוחבוט לחדול מתפקידו כיו"ר מרכז השלטון המקומי! תארו לעצמכם מה יקרה כאשר ראש עיר כזה יצליח להדיח את יו"ר דירקטוריון הפיס, לצמצם סמכויותיו ושכרו, ולמנות את אנשיו במקומו כאילו היה מדובר במועצת מעלות תרשיחא.
הטיעון האנטי-יהודי עולה למדינת היהודים תעלול נוסף שנקטו בו "החתולים" הוא האשמת עוזי דיין בפסילת ג'קי ואקים על-רקע היותו ערבי. כידוע בתרבות השקר של התקינות הפוליטית זהו קלף מנצח לכאורה, כיוון שאין שום טיעון אשר ישכנע כי לא חלפה המחשבה הזו בראשו של דיין. בראשי היא חלפה ועוד איך; תארו לעצמכם שהיה מדובר במינוי רואה חשבון יהודי, ג'קי שמו, לתפקיד מנכ"ל הפיס בארה"ב שרק 2% מאוכלוסייתה יהודים.
ארה"ב איננה מוקפת בעשרות מדינות יהודיות עוינות המנסות דרך קבע להשמידה, ולכן היה ניתן להתייחס ליהדותו של אותו ג'קי בארה"ב כפי שמתייחסים למועמד ממוצא איטלקי או אירי. אלא שהניסיון לייבא לישראל תקינות פוליטית מעוותת מעיד על החתולים כי בהעדר הוכחות לשחיתות אמיתית מצידו של דיין, כאשר ברור שהם אלו שזוממים על הקופה הציבורית, הם מצטיידים בטיעונים הזויים מן הגורן ומן היקב.
אני לא רואה סביבנו את דירקטוריון הפיס הסורי דן במינוי יהודי לתפקיד המנכ"ל. גם בלוב, ובסעודיה אין אף ראש עיר יהודי. אני בטוח שבימי חיי לא יהיה מועמד יהודי לתפקיד מזכ"ל הליגה הערבית. ההיגיון הפשוט אומר לי כי הייצוג הנרחב של ערבים בכנסת, בממשל המקומי, ובמנהל הציבורי הוא רב מאוד יחסית למעמדם והשתייכותם לקבוצה שבוחרת נציגים חבלניים לכנסת. אני לא מתרשם מטענות האפליה. מי מהם שחש מופלה, יכול לנסות מזלו בכול ארץ ערבית.
התלולית ואש הרתק לעבר הפיתה "החתולים" הצליחו למלא את העיתונים בטענות נפסדות נגד פעילותו הציבורית של עוזי דיין, חייל משכמו ומעלה, אלוף במיל שהיה סגן הרמטכ"ל. בהעדר טיעונים פליליים או ציבוריים ראויים המעידים כי כשל במשהו, הם התנפלו על כל הכרות מוקדמת עם מישהו שמינה. אני מצהיר כאן כי הפעם הראשונה הזכורה לי שנתקלתי בו הייתה כאשר עוזי היה מפקד החטיבה שלי בעת תרגיל באש חיה באזור אליקים.
אני כסמל כיוונתי מתלולית תחוחה את אש הרתק שירו מקלעי ה"מאג" לידי, כאשר שאר צוות הסיירת שלנו הסתערו על מוצב דמוי "פיתה סורית" 800 מטר משם. עוזי ומפקד הסיירת רפי שאול ניתחו את הפגיעות והביצוע. זה היה בראשית שנות ה-80 ומאז היו לי פגישות מקריות איתו.
כפי שאני מכיר וזוכר אותו מאז, לא נראה לי שיש בפוליטיקה הרבה אנשים המגיעים לקרסוליו מבחינת יושרם הציבורי. מעולם לא קיבלתי ממנו דבר, ולא נתתי לו דבר. נראה לי כי העובדה שאינו סוחר סוסים גנובים עם שאר הפוליטיקאים היא זו שמונעת קידומו במישור הפוליטי שבו כל גנב מלך.
