לאחר חודשים ושנים בהן הייתה חרב החורבן מונפת נחתם זה מקרוב הסכם שבאם יאושר על-ידי בג"צ יאפשר פתרון דחוק למצב הבלתי אפשרי בו נתונים היו תושבי מיגרון, בו היינו נתונים כולנו.
אני אומר כולנו שכן כל אוהבי ארץ ישראל המאמינים בהיותה כולה שלנו מכוח הבטחה אלוקית חשים קרבה וזיקה של בעלות לכל מקום בארצנו - קרוב כרחוק, בין אם אנו מתגוררים בו ממש , בין אם אחים חיים בו ובין אם המקום שומם ואיננו מיושב. ארץ ישראל לעם ישראל על-פי תורת ישראל מהווה קשר קדוש ונצחי שאיש אינו יכול ואינו רשאי להתירו.
לא סוד הוא כי יש יהודים שאינם חשים כך. אלה הרחוקים , אלה המנוכרים רגשית, אלה החפצים מטעמים רבים ומגוונים למסור נחלת אבות לזרים, לאויבים.....
עם אלה האחרונים נמנים לאסוננו רבים במערכת המשפט והפרקליטות ולמרות אלה סוגדים מנהיגינו לשעה כשעל מזבח סגידתם זו הם מוכנים לרמוס כל ערך, להשמיד כל דבר קדוש ולהתכחש לאמת לצדק ולמוסר.
על-מנת שלא להלאות לא אאריך בתיאור השתלשלות העניינים. אומר אך זאת: ערב חתימת ההסכם הנדון, בו אדון לקמן, עמד הישוב מיגרון בפני חורבן ודאי בלא להותיר אבן על אבן . הממשלה והצבא הקנאים באופן חולני ל"שלטון החוק" והששים להתבטל מלפניו - היו מבצעים בשקיקה את צו בית המשפט תוך שאגב כך הם זוכים לתשבחות של
האח הגדול - רשעי התקשורת ה"ישראלית".
השיטה ידועה ואף אנשי מיגרון "זכו" לחוותה על בשרם ממש. באשמורת השנייה של הלילה עטים כוחות גדולים מאד, מאות ואלפים על הישוב. אלה מקיפים אותו במעגלים, חוסמים צירים ודרכי גישה ובנחישות ללא כל רגישות מבצעים חורבן של ממש כשזה מלווה לא פעם באלימות קשה,התעללות נפשית גופנית ורגשית, (לעיתים גם התעללות מינית).
למשימה מגיעים קלגסים בשחור, מזוינים מכף רגל ועד ראש. אין פריט אחד של ציוד אותו הם חסרים.....זולת תגי זיהוי. הם אלימים,הם גסי רוח,הם כוחניים,הם רק מבצעים פקודות.....
לאחר שאלה מסיימים לפנות את הבתים , לעיתים באותה רגישות בה מפנים שקית אשפה למקומה, מגיעים בחשכת הליל פועלים ערבים כשמבטי לגלוג על פניהם, שחוק וקלס בפיהם והנאה סדיסטית גלויה ניכרת בכל תנועה,בכל מבט.
איני יכול לתאר את התדהמה אותה חשתי בפעם הראשונה בה נתקלתי בתופעה זו וזו עדיין אוחזת בי. אם זה איננה התגלמות הרוע אינני יודע רוע מהו.
כמעט שכחתי לציין - לא פעם קורה שהערבים בוזזים רכוש יהודי. לא פעם קרה שקלגס במדים ליטף איברי נשותינו, תמיד מופעל כוח מיותר, בכוונת מכוון כדי לייאש ולהרתיע.
הכוח להשחית מוצא מן הכוח אל הפועל ללא היסוס לא בכדי התעכבתי על תיאור ליל חורבן אופייני. מה שתואר לעיל זו הפורענות הודאית שהייתה צפויה במיגרון אלמלא הוסר האיום. המציאות היא כזו שהכוח בידי השלטון, הכוח להשחית וזה מוצא מן הכוח אל הפועל בלא כל היסוס, דומה שאף בחדווה.
ההסכם עליו חתמו אנשי מיגרון הינו תוצאה של ייסורים נמשכים, כאב,ספקות ולבטים. מצד אחד - מדובר במפעל חיים , בערך מקודש , בויתור שהינו אולי תקדים מסוכן, כניעה לרשע חלילה.
יתרה מכך-כל המצוי בפרטי האיוולת המתמשכת הזו יודע ומבין שבעלילה עסקינן, ברשע ורצון רע של אויבי ישראל, בסדר יום פוליטי מובהק של בית המשפט, של הפרקליטות. מטרת כל אלה מיגור ההתיישבות היהודית ביש"ע והפיכת מדינת היהודים ל"מדינת כול אזרחיה".
אם כך הכיצד? בהעדר הסכם היה מתבצע החורבן. עם זריחת השמש על הרי בנימין ביום שאחרי לא היה ישוב, לא היו בתים, לא הייתה תקווה. היו גם היו חלילה תסכול אין קץ, כאב נורא, לבבות שבורים ויהודים רבים חסרי בית, חסרי רכוש,חסרי פתרון. ביחד עם התושבים עצמם היו בוכיים ואבלים המוני בית ישראל על חורבן נוסף בארץ ישראל.
לאסוננו זהו תיאור מדויק ונכון של המציאות אליה היינו כולנו מתעוררים בבקר שאחרי....מציאות זו הפכה בשבועות האחרונים לקרובה מתמיד, מאיימת מתמיד. מאיימת על נפשות ילדים רכים, על לבבות אימהות מסורות וגברים צדיקים. כולם כאחד ממיטב בנינו ובנותינו, חלוצי הדור ממש.
במציאות הלא הגיונית והבלתי אפשרית בה עם ישראל נלחם על ארצו עמדו זה לעומת זה חורבן והרס ודאיים עם כל מפח הנפש, היגון והאבל הנלווים, לעומת הפשרה אליה הגיעו וההסכם עליו חתמו התושבים.
בעתיד הנראה לעין - הכל יכול להתרחש זוהי פשרה כואבת שאין עימה אמת ושאין בה עשיית צדק. מראית העין היא כאילו ניצח הרשע וגברו הרשעים. מראית עין היא שכן לימוד פרטי ההסכם מלמד על כמה עניינים מהותיים וחשובים עד למאוד:
בעתיד הנראה לעין, שנתיים שלוש ואף יותר - ימשיכו אנשי מיגרון לשכון לבטח בבתיהם שביישובם. במהלך תקופה זו ייעשה כל הדרוש להקמת יישוב חדש על אותו הרכס ממש ובמרחק קו אווירי של כשש מאות אמה. בין לבין ימשיכו אנשי מיגרון לשכנע ערכאות משפטיות בצדקת טענותיהם גם אליבא דמערכת המשפט הישראלית.
ובפרק הזמן הלא מוגדר הזה הכול יכול להתרחש. חילופי שלטון, שינוי הלך הרוח בבג"ץ, מצב ביטחוני שאיננו מאפשר לגעת לרעה בשערה משערות ראשו של יהודי, פסיקה מתקנת המנציחה ומאשרת גם כלפי כולי עלמא את מה שלנו הוא מובן מאליו, מות הפריץ ועוד האפשרויות רבות.
עם מעט סיעתא דשמעיא בתוך כמה שנים נזכה לראות שני ישובים על ההר. מיגרון א ומיגרון ב.
ונאמר אמן. ולאחי שעל ההר אומר : קבלתם החלטה קשה, כמעט בלתי אפשרית...אבל נכונה !!
אהבתנו שלוחה לכם.
