בשנת 2010 התקבלה ישראל לארגון המדינות המפותחות כלכלית -
OECD. ראש הממשלה
בנימין נתניהו, שר האוצר ד"ר
יובל שטייניץ ושר התעשיה, המסחר והתעסוקה דאז, בנימין בן-אליעזר, נכחו בטקס החתימה החגיגי בפריז.
החברות ב-OECD מחייבת את מדינת ישראל במתווה של הערכה, מדידה ושיפור מתמיד במערכות הניהול הלאומיות. הדבר נכון בייחוד בהקשר של צמצום בהוצאות הממשלה יחסית למדינות העולם, קידום תחרותיות ותהליכי שיפור תפקודי השוק הישראלי - כגון פתיחת השוק לייבוא ושיפור במערכות שינוע סחורות לישראל וממנה, הפרטה, הפחתת שיעורי מס חברות, שחרור מגבלות מטבע זר ורפורמות בשוק ההון.
ישראל התקבלה ל"מונדיאל הכלכלי" ללא הכנה מעת שישראל התקבלה לארגון זה, התפרסמו על-ידי ה-OECD דוחות שאינם מחמיאים לישראל. בין השאר, דוחות ביקורתיים בנושאי חינוך, סביבה, בריאות, מערכות תמיכה סוציאליות ופערים חברתיים. אין להתפלא על כך. בהשאלה מעולם הכדורגל העולמי, ניתן להעריך כי ישראל התקבלה ל"מונדיאל כלכלי" בלא הכנה מספקת, ללא מאמן, ללא שחקנים, ללא אסטרטגיית משחק, והיא נמצאת ב"תחתית הליגה".
למעשה, ברוב המדדים התפעוליים והכלכליים ישראל מדורגת בתחתית הרשימה של 32 המדינות החברות בארגון זה. כך, לדוגמה, במדד קלות עשיית עסקים, מבית היוצר של הבנק העולמי; מדד הכולל תהליכים למתן רישיון לפתיחת עסק, זמן שחרור סחורה בנמלים ומשך מתן התרי בנייה, דורגה ישראל במקום ה-29 מתוך 183 מדינות. בתת-המדד של פתיחת עסקים, ישראל דורגה במקום ה-34 יחסית למדינות העולם.
במדד התחרותיות הגלובלי, הידוע מהפורום הכלכלי של דבוס, ירדה ישראל מהמקום ה-23 למקום ה-24 ב-2011, מתוך 133 מדינות. במדד החופש הכלכלי, ישראל דורגה במקום ה-44, עם שיפור מסוים למקום 43, בשנת 2011. במדד היזמות הגלובלי, מתוך המדינות שכלכלתן מבוססת על חדשנות, דירוג ישראל הוא 21, בחציון התחתון. במדד תדמית השחיתות, ישראל מדורגת במקום ה-32, מתוך 178 מדינות, דירוג נמוך יותר מיוון ומנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי.
שלושה שלבים לתהליך קידום התחרותיות בהנחה שכל אחד ממדדים אלה משקף נאמנה את מיצוב מדינת ישראל יחסית למדינות העולם בהקשר למערכות השונות של ניהול המדינה, לפנינו הזדמנות למנף את היכולות של מקצוע הנדסת תעשיה וניהול, לקידום התחרותיות של מדינת ישראל ושיפור מערכותיה. יש לעשות זאת בתהליך מסודר ובמסגרת לאומית מתאימה, כדוגמת רשות ציבורית בלתי תלויה ומקצועית.
לתהליך קידום התחרותיות המוצע יהיו שלושה שלבים: איתור ופרסום המדדים ותתי-המדדים הניתנים לבקרה, להערכה ולשיפור; איתור ולימוד הגישות האפקטיביות ביותר בהן נוקטות מדינות העולם המפותחות כלכלית לגבי המערכות הרלוונטיות; ועיצוב אסטרטגיות ותוכניות פעולה חוצות ארגונים ומערכות ממשלתיות וציבוריות ליישום הגישות האפקטיביות ביותר.
מוצע כי המסגרת לתהליך תהא רשות בלתי תלויה, ממומנת על-ידי המדינה ומאוישת על-ידי נציגים של גופים ציבוריים ואחרים, ומונחית מקצועית על-ידי אנשי ממשל, תעשיה ואקדמיה ומומחים מתחום הנדסת תעשיה וניהול.
הרשות תהא רשאית לקבל את הדוחות של OECD לפני פרסומם, לנתח אותם ולפתח גישות ו"מפות דרכים" לשיפור המערכות הרלוונטיות. תהליך זה, המופקד בידי הרשות המוצעת, יביא לידי ביטוי את היכולות המקצועיות של הנדסת תעשיה וניהול, כולל מדידה, הערכה וניתוח אנליטי, הקצאת משאבים אופטימלית, ניתוח מערכות, ניהול סיכונים, ומודלים של קבלת החלטות.
