"אני מתמודד על הנהגת קדימה!" - משפט מוחץ שאמר, וחזר ואמר,
אבי דיכטר, לכל עם ישראל בכלל ולמתפקדי מפלגת קדימה בפרט. ואז התחילה התקשורת להעביר מסרים, לפיהם קצת לפני מועד הבחירות המקדימות במפלגת קדימה, יחבור אבי דיכטר ל
שאול מופז.
מיהר אבי דיכטר להכחיש את הידיעות וחזר ואמר כי הוא מתמודד, ונדמה לי שגם אמר שינצח ויעמוד בראש במפלגה ואולי אפילו יוביל אותה לניצחון בבחירות והוא יהיה ראש הממשלה הבא. שמחים על רוח הלחימה שנשקפה מבעד לאמירות של מי שעמד בראש המוסד, נרגענו - אולי יש תקווה למנהיגות מוצלחת יותר מזו המוצעת לנו כבר די הרבה שנים.
ואז הגיע יום חמישי והתבשרנו - איזו הפתעה - שאבי דיכטר מסיר את מועמדותו לתפקיד יו"ר קדימה וחובר לשאול מופז במרוץ שלו לראשות המפלגה. האמת - זה יום שמחה.
נכון שפוליטיקאים המשקרים לציבור, משום מה, אינם נקראים פשוט "שקרנים". מאידך-גיסא, גילינו שאדם שלכאורה אמור להתנהל אחרת מהפוליטיקאים הסובבים אותו, אדם שעמד בראש ארגון כה חשוב - המוסד, אינו שונה כלל וכלל מאינספור פוליטיקאים שאמרו דבר אחד ועשו דבר שני, וזאת מבלי שום נקיפות מצפון (לפחות לא כאלו שראינו). טוב שגילינו את זה עכשיו ולא מאוחר יותר.
שקרים שעוברים עליהם לסדר היום מה שיותר מטריד אותי זו תגובת העם היושב בציון או יותר נכון - אי-התגובה. לא שמעתי רעש וגינוי מקיר לקיר על השקר המבצבץ מאמירותיו הקודמות של דיכטר, לפיהן הוא רץ לראשות המפלגה. מה השתנה בין המועד האחרון בו הצהיר על המשך המרוץ לבין יום ההודעה על פרישתו וחבירתו לשאול מופז - כלום. מעולם לא היה לו סיכוי לנצח לא את
ציפי לבני ולא את שאול מופז, ושלא יעז איש לומר כי אבי דיכטר לא ידע זאת.
ברבים מהסקרים המתפרסמים השכם והערב אנו למדים על יחס הציבור לפוליטיקאים, וזה רחוק מלהיות יחס חיובי, בלשון המעטה. אין ספק שהם הרוויחו ביושר את דעת הציבור עליהם וחבל שלא מענישים בקלפי את כל מי שנתפס בשקר. טוב - זה לא ריאלי, אז נגיד שחבל שלא מענישים בקלפי את כל הפוליטיקאים הנתפסים בלמעלה מעשרה שקרים בשנה.
אול כדאי שקדימה תשנה את שמה ל"אחורה", שכן לפחות חלק ממנהיגיה מצעידים אותנו אחורה במקום קדימה.
