מזנון האגודה למען החייל, שניצב בסמוך לצומת ארלוזורוב בתל אביב, סמוך לפינת רחובות דרך נמיר וארלוזורוב, פעל במשך כל השנים ללא רישיון ובניגוד לחוק - כך מודה-אומר לי בגילוי לב אילן טל, מנכ"ל האגודה למען החייל. טל מוסיף ואומר כי "כאזרח שומר חוק, לא הייתי מוכן לעבור על החוק ולאפשר המשך הפעלת המזנון. לכן התקבלה ההחלטה לסגור אותו". טל, תת-אלוף (במיל.), ששימש בעברו כדובר צה"ל וכנספח צה"ל בגרמניה, נכנס לתפקיד מנכ"ל האגודה למען החייל בפברואר 2010. המזנון המיתולוגי נסגר ביולי 2010. המזנון פעל במשך כ-13 שנים ברציפות והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף באזור. המזנון מוקם באוטובוס שהוסב במיוחד לשם כך והופעל על-ידי מתנדבים, גמלאי "אגד" ואחרים, וסיפק חינם לחיילים וללובשי המדים כריכים, שתייה חמה וקרה ודברי מאפה. חברת "תנובה" "אימצה" את המזנון ותרמה כספים ומזון להפעלתו. בכיר באגודה למען החייל אמר לי בזמנו, כי המזנון נסגר בתחילת 2011, אולם בדיקה יסודית שערכתי תוך הצלבת מידע ועיון במסמכים קובעת חד-משמעית כי המזנון נסגר ביולי 2010. חלפה למעלה משנה וחצי, או אם לדייק שנה ושמונה חודשים מאז נסגר, ומזנון האוטובוס עדיין עומד במקומו: נעול, שומם ומן הסתם מהווה חממה לזוחלים למיניהם. מיד לאחר סגירתו, תלתה האגודה למען החייל בחזית המזנון (אם תרצו - האוטובוס) שלט גדול למדי, הניצב עד היום, שבו נאמר: "איתכם הסליחה על סגירת המזנון לרגל שיפוצים. אנו נשוב במהרה לשרת אתכם. בברכה, האגודה למען החייל". נו באמת, אנשי האגודה למען החייל: שנה ושמונה חודשים זה לא במהרה, ועל איזה שיפוצים אתם מדברים? אגב, על חזית האוטובוס לאורכו ובצורה בולטת ביותר מופיעות המילים: "תנובה למען החייל" - כל חברה הייתה מתברכת בשלט פרסום חינמי כל-כך בולט ובמיקום כל-כך מרכזי. "האגודה התעקשה לסגור את המזנון" לאחר סגירת המזנון פרסמה דוברת האגודה למען החייל תגובה בזו הלשון: "המזנון נסגר בשל מצבו הפיזי והתשתיתי הלקוי, וכי במקום יוקם בהקדם האפשרי מזנון חדיש ומודרני למען בטיחות החיילים והמתנדבים, ולצורך הקמתו יש צורך באישורים מטעם עיריית תל אביב ורשויות רלוונטיות נוספות". עד כאן הודעת הדוברת. גמלאי אגד שהפעילו את המזנון מגדירים דברים אלה כ"קשקוש". בשיחה איתי הם אומרים כי המזנון אומנם לא היה חדיש, אבל בהחלט במצב סביר ובטיחותי, לא שונה ממזנונים אחרים של האגודה, וניתן היה להמשיך להפעילו. שניים מראשי מתנדבי אגד אומרים לי: "ממש התחננו להמשיך להפעיל את המזנון, אבל האגודה התעקשה לסגור". יו"ר גמלאי אגד, אבי גולדמן, אומר לי כי "ניתן לפתוח את המזנון כבר מחר בתנאי שיש רצון טוב ואמיתי, 'אגד' מוכנה לתרום לצורך העניין אוטובוס מרווח". הוא סיפר לי על פגישות והתכתבויות בנושא זה בין גמלאי "אגד" לנציגי האגודה למען החייל שלא עלו יפה, והזמין אותי למשרדו לראות מסמכים בעניין. הוצאה כספית גדולה לחייל הצעיר מנכ"ל האגודה למען החייל, אילן טל, אומר לי כי הדברים מורכבים ומסובכים יותר, ויש צורך באישורים מעיריית תל אביב, וגם חברת נתיבי איילון מעורבת בעניין. הוא כינה את הבעיות והנהלים הקשורים למתן אישור לפתיחת המזנון "ביורוקרטיה מטומטמת". "אנחנו נפגשנו עם נציגי עיריית תל אביב בעניין המזנון ואני מקווה שהמזנון ייפתח בקרוב", אומר טל. למרות ההבטחות מצד האגודה למען החייל לפתוח במהרה את המזנון, המזנון עדיין סגור וכמו שזה נראה הוא יהיה סגור עוד חודשים רבים. המפסידים הגדולים מכך הם החיילים, חיילי צה"ל, שממשכורת של כ-400 שקל צריכים להוציא כ-25 שקל, במקרה הטוב, כדי לקנות לעצמם במזנונים שבתוך אולם הנוסעים שברכבת "מרכז-סבידור" שתייה וכריך, ואולי גם מאפה. בחישוב פשוט, הוצאה של חייל העובר במקום מספר פעמים בחודש בדרכו לבסיס ובחזרה ממנו לביתו יכולה להגיע ל-150 שקלים, שזה כמעט מחצית משכורתם הצבאית של החיילים. אני מניח שיש חיילים שהפרוטה מצויה בידם, אבל ישנם חיילים שבאים ביחד עם חבריהם ונוסעים למקומות מרוחקים, רואים את חבריהם אוכלים ושותים, ומתאווים גם הם לאכול ולשתות, ואין להם כסף לקנות. אפילו אם מדובר רק בחייל אחד כזה, וכולנו יודעים שיש הרבה יותר מאחד, אז זו סיבה מספקת לפתוח כבר מחר את מזנון האגודה שליד תחנת הרכבת. מדובר במיקום שבו עוברים מדי יום מאות חיילים, ודווקא במקום כזה סגור המזנון לחיילים תקופה כל-כך ארוכה ופתיחתו לא נראית באופק הקרוב. עפרה שטראוס, תני להם 50% הנחה אולי המרוויחה הגדולה מסגירתו הממושכת של מזנון האגודה למען החייל היא רשת המזנונים השייכת לעלית-שטראוס, שקיבלה זיכיון מרכבת ישראל למכירה של קפה, עוגות, כריכים. וכעת, בעקבות סגירת המזנון, חלק ניכר מהקליינטים של מזנונים אלה הם חיילים. אני מניח שעפרה שטראוס, כאדם חברתי, לא שמחה על סגירת המזנון וכי אין לה קשר לעניין, אבל אני זורק לה רעיון חברתי חשוב: לתת במזנוניה שברכבת הנחה של 50 אחוז לחיילים לובשי-מדים. גם לאחר הנחה זו היא תרוויח. אביגדור קהלני, החיילים בראש מעייניך? מעיון במסמכים ומבדיקה יסודית גיבשתי לי דעה ברורה מי אחראי לאי-פתיחת המזנון במשך תקופה כל-כך ארוכה, אבל דעתי האישית פחות חשובה. אילו היו רצון אמיתי ונכונות מצד כל הצדדים לפתוח את המזנון, היו מצליחים להתגבר על כל "הבעיות הביורוקרטיות". העובדה שבמשך שנה וחצי לא הצליחו להתגבר על הבעיות ה"ביורוקרטיות" אומרת שלאחד הצדדים המעורבים בעניין פתיחת המזנון לחיילים פחות חשובה. לפני למעלה מחודש הפגינו מול תחנת הרכבת סבידור (המכונה בפי העם ארלוזורוב) אימהות לחיילים מלוות בחברי כנסת ובתקשורת, במחאה על שינוי בהסעות החיילים ברכבת. קורא אני לאותן אימהות ולאימהות אחרות ולאבות לחיילים, להפגין ולמחות על סגירת המזנון שהוא נושא מוצדק להפגין עליו לדעתי הרבה יותר מעניין ההסעות. יש להציף את לשכותיהם של יו"ר האגודה למען החייל, אביגדור קהלני, ואת לשכת שר הביטחון אהוד ברק במכתבי מחאה על סגירת המזנון. ניתן אף לשגר רשימה זו באמצעות קישור הדואר האלקטרוני המופיע מעלה. אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל, שתפקידה לדאוג לרווחת החייל, הצהיר לא אחת כי החיילים בראש מעייניו. מר קהלני, הוכח זאת! הפעל את שר הביטחון ופתח את מזנון האגודה בצומת ארלוזורוב הסגור כבר כאמור למעלה משנה וחצי. אגב, איפה העיתונות בעניין? מדוע היא לא מדווחת ומוחה על כך שהמזנון סגור כבר למעלה משנה וחצי?