המחשבה הראשונה שהבליחה במוחי למשמע "צוות השרים לעניין טבריה" הייתה שמדובר במשהו סופר סודי, "שושואיסטי". נגיד שטבריה זה שם הקוד של אירן במרתפים העמוקים של המוסד בישראל, ויש צוות שלם של שרים שאחראי על התיק הזה, אבל אי-אפשר לספר. ואז אמרנו לעצמנו, אולי טברי"ה זה ראשי תיבות: "טוב בישראל, ראש יהודי" ומדובר באותו צוות שרים להחזרת אקדמאים יהודים למדינה, על-מנת שתחזור להיות אור לגויים.
ובמחשבה נוספת אמרנו, טבריה זו הרי עיר ואם בישראל, מי צריך ועדת שרים לעניין טבריה? מסתבר שאנחנו כאלה קטנים, לא מבינים כלום, יש במדינת ישראל ועדת שרים לעניין העיר טבריה. ובמה זכתה טבריה, שיש לה ועדת שרים משלה, אשר ראש הממשלה כלול בה? לא יודע, כנראה פיילוט, יש בישראל כ-1,800 יישובים רשומיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צוות שרים זה מינימום שלושה שרים, ושתי פקידות. נגמור הפיילוט, יהיו לנו 5,400 שרים עם 3,600 פקידות. ביבי הבטיח תעסוקה וצמיחה, הלא כן?
ואם יש צוות של שלושה על כל יישוב, יש ודאי צוות של שניים על כל רחוב, ויש צוות של שר אחד על כל אזרח, כלומר שגם פיקסלבאום וקורצ'לוס הם צוות שרים של עצמם. תעסוקה מלאה, חיסול העוני, נגמר הסיפור של מעמד הביניים, כולם עשירון עליון.
שני כובעי הרגולטור ועתה, קצת ברצינות, בנק ישראל הוא הרגולטור, ולרגולטור יש שני כובעים. האחד - כובע ה"רגולציה", היינו חקיקה, בבחינת עשה ואל תעשה; והשני - עם הכובע של "רגולאז'" (כמו רגולאז' - ברקס, תיאום, איזון) ועם קצת יותר חפירה, תפקידו של הרגולטור הכספי (כמו רגולטורים אחרים) להיות גורם הרגולאז' ביומיום, בזמן אמת, אם מכוח סמכות אבהית מקצועית, אם מכוח סמכות חוקית, אך להיות גם גורם דוחף רגולציה, חקיקה, באותן נקודות דיסקרטיות בהן עוברים הקווים האדומים, אותם קווים שאסור אפילו לרגולאז' לדרוך בהם. וככל שהרגולאז' מוצלח, צריך פחות ופחות רגולציה.
חלק מאותו רגולאז' מתבטא גם בדוחות של הנגיד והבנק, וראוי לכולנו להסכית למילים ולצלילים הנשמעים מהבנק, כי גם כאשר איננו מתבטלים, ואנו פועלים, מתלהבים, משתלהבים, חלה עלינו החובה לצמצם את תופעות הלוואי, ופערים הם ודאי תופעת לוואי הניתנת לריסון, עקב צמיחה מוגברת.
יש התייחסות בדוח לפערים בחברה הישראלית ולהיעדר מעש מספיק בתחום הזה. איננו רוצים להיות שיאני השוויון, רוסיה הייתה שם ואיננו רוצים חס וחלילה לדמות לה, אך איננו רוצים גם להיות שיאני אי-השוויון, ומסתבר שאנחנו כן. ואת זה חובה לתקן.
פצצה מדינית-כלכלית מתקתקת ובואו לא נפחד מהאוהלים. הם יחזרו בקיץ, אז מה? האוהלים הם התגלמות של פינוק ושעמום. ובעניין זה חשוב לספר סיפור על הזוג שבא לרופא והתלונן על זרמי חום וקור, כאשר השניים מקיימים יחסים. "למה מתי אתם עושים את זה?" שואל הרופא, "פעם בחורף ופעם בקיץ", עונה הזוג. מפגיני האוהלים שלנו אפילו בחורף נמנעים מלבוא במגע עם הציבור, כנראה בגלל הבוץ על העקבים. האוהלים זו הצגה, עיקרה פוליטי וחלקה הקטן ילדותי, כנה ותמים. אבל ההיבטים השליליים הצפים מהדוח של בנק ישראל הם פצצה, פצצה מתקתקת.
ואם נחזור לרישא, הרי שצוות השרים לענייני טבריה, איננו התרופה לאותה פצצה. צוות השרים לענייני טבריה הוא לטעמי כסת"ח של יחצנים לאותה פצצה, הוא סימפטום והוא תולדה של אותה פצצה. צוות השרים לעניין טבריה הוא לטעמי ניסיון למרוח במקום לטפל, לברוח במקום להתמודד.
אז ממשלה יקרה, אינך זקוקה לכסת"חים, אינך צריכה לשלם מס שפתיים לאיש, הקשיבי לביקורת, בייחוד אם היא מבוטאת מפי בעלי מקצוע, הפנימי ותקני, הפנימי ותקני, אין לך דבר להתבייש בו, נהפוך הוא, ורק תדאגי שגם בשנה הבאה לא תתביישי בכלום.
