"הפתרון היחידי לצמצום הפערים החברתיים בישראל הוא לקחת מהעשירים ולתת לנזקקים" - כך קבע בביטחון מעורר קנאה השר
משה כחלון בתוכנית "פוליטיקה" ששודרה בערוץ הראשון ביום שלישי.
אדוני השר, למה בכזה ביטחון? למה לקבוע בנחרצות כי יש רק דרך אחת? למה לחפש דווקא את הפתרון הקל?
אולי, מבלי לבטל בהכרח את הצורך בהגדלת המיסוי על השכר הגבוה, ישנן דרכים נוספות.
אולי תשכיל הממשלה להעביר תקציבים מתמיכה בסקטורים קטנים שהיא זקוקה להם להישרדות בשיטת הבחירות הכל-כך לא מוצלחת המלווה אותנו זמן כה רב.
אולי תשכיל הממשלה לקבוע סדר עדיפויות שיתעדף את אוכלוסיית הביניים שהיא התורמת האמיתית לקיומה של המדינה.
אולי תשכיל הממשלה ליצור תחרות אמיתית במשק שתביא לירידת מחירים.
אולי תשכיל הממשלה להעדיף אנשים עובדים על פני כאלו שאינם עובדים ובכך לא תורמים לכלכלת המדינה, שלא לדבר על בחירה מרצון של חלק מהם להימנות על הנזקקים.
אולי תשכיל הממשלה להקצות משאבים קיימים באופן כזה שיקטין את הפערים החברתיים, פערים שמעמידים את מדינת ישראל במקום גבוה ובלתי מכובד.
אולי תשכיל הממשלה להבין כי אי-אפשר להאשים בכל את מחירי הדלק בעולם, ואולי כדאי לתת מחשבה נוספת לשיעור המיסוי הגבוה במחיר הדלק, שלא לדבר על מחירי החשמל שלפחות חלק מהם נובעים מהתנהלות הזויה בכל הקשור לניהול משק האנרגיה.
אולי תשכיל הממשלה להבין שהעלייה במחיר המים מאז ההחלטה האומללה להעביר את הטיפול בנושא לתאגידי מים, עלייה ללא כל פרופורציה, אינה הגיונית. איך אותה כוס מים עולה בעשרות אחוזים כמעט מהרגע להרגע מבלי שקרה משהו (ושלא יספרו שוב על זה שלא ירד מספיק גשם - למדינה השוכנת לחוף ים לא חסר מים, גם אם לא ירד גשם אפילו יום אחד במשך כל החורף).
בעיית הביצוע הידועה נראה לי כי הרעיון ברור ואין צורך בדוגמאות נוספות, מה גם שחבל על המלל - כל עוד לא תשונה שיטת הבחירות וללא קשר מי ירכיב את הממשלה הבאה או את זו שלאחריה, לא יהיה שינוי מהותי לצמצום הפערים בחברה ואולי פערים אלו אף יגדלו. שיטת בחירות שיוצרת ממשל התלוי בקבוצות לחץ קטנות ייאלץ תמיד לשלם את המחיר, וכאשר צריך לשלם לאחד, זה בא על חשבון השני.
ייתכן שהפתרונות לצמצום הפערים ידועים וברורים, אך הבעיה הייתה, נשארת וכנראה תישאר ב
ביצוע ואינני רואה, כל עוד לא תשונה שיטת הבחירות, פתרון טוב דיו.
סליחה - טעות - ייקחו עוד קצת מס מהמעשנים למיניהם ובא לציון גואל.
