מותר להדליק גפרורים, ודאי. יש חופש טוטאלי להדליק גפרורים, אין ספק. לכל בוגר יש זכות להדליק גפרורים – בטח ובטח. אבל גפרורים לא מדליקים ליד חבית של חומר נפץ, למרות הזכויות ולמרות הצרכים. מי שמצית גפרורים ליד חבית של חומר נפץ, הוא משהו בין מטומטם לעבריין פלילי – תלוי במידת מודעותו למעשיו.
מדינת ישראל לא סיפחה את שטחי יהודה ושומרון אליה, היא לא עשתה כן ואינה עושה כן. לא בגלל סימפטיה לאויב, לא בגלל חוסר הנחמדות של האויב, אלא מסיבה מרכזית אחת - ההבנה של מדינת ישראל על כלל ממשלותיה, מהימין ומהשמאל, שחסרונות הסיפוח גדולים משמעותית מהיתרונות שלו.
ושטחים שאינם מסופחים, הם שטחים בפיקדון, שטחים שאיננו הבעלים שלהם, אלא אנו מחזיקים אותם בנאמנות (תרתי משמע) כל עוד הסכסוך מדמם על-מנת שניתן יהיה להחליט במשותף מה יעלה בגורלם לעת פשרה ופיוס.
יש לנו זכויות בשטחים האלה, זכויות היסטוריות, זכויות קנייניות, ויש גם לאחרים, יש גם אינטרסים אחרים לצדדים, שאינם אינטרסים של זכויות – כעת האינטרסים נוגדים אלה את אלה ולכן יש סכסוך. ברבות הימים, כאשר תימצא נוסחה לגשר על הניגודים, נתפשר ונתפייס.
בינתיים שיקולי האחזקה והניהול של השטחים הנ"ל הם שיקולים אגואיסטיים, משיקולים אגואיסטיים (שלטעמי תקפים גם היום) נטשנו את רצועת עזה, ומשיקולים אגואיסטיים (לדעתי נכונים) אנו ממשיכים להחזיק בשטחי יו"ש.
שטחי יו"ש - חבית של חומר נפץ כל עוד האינטרסים שלנו ושל הערבים נוגדים קיצונית, האזור הוא חבית של חומר נפץ. וליד חומר נפץ רק מטומטמים גמורים כאמור או עבריינים פליליים מסוכנים שחובה לסגור אותם מאחורי סוגר ובריח, מציתים אש.
מותר לישראל ליישב את השטח, חובה על ישראל ליישב את השטח, אך היא חייבת לעשות זאת בנחישות וברגישות, תוך ההבנה של המתיישבים אשר ראוי שתיחתם בחקיקה:
(1) שייתכן שהם מהווים כלי משחק פוליטי בקביעת עובדות בשטח על-ידי המדינה, חלקן זמניות על-מנת להסביר לצד השני שככל שהוא מתעכב הוא מפסיד, כי במקביל נקבעות עובדות בשטח אשר קשה יהיה להסיגן לאחור.
(2) זכויות קנייניות אפשר לממש אך ורק באזורים שאינם מיושבים כלל על-ידי ערבים ויש די גבעות כאלה על-מנת לספק הרצון של כל מי שמבקש לגור באזור ההוא – זכויות קנייניות אחרות ימתינו לתום הסכסוך, גם לערבים יש זכויות קנייניות מ-48' – ובשני הצדדים הפתרון יהיה ממון.
(3) רכישת נדל"ן ביו"ש בשטח מאוכלס ערבים תופקע מיידית על-ידי המדינה, ותימכר חזרה לערבים, וההכנסה תיכנס לקופת האפוטרופוס הכללי.
יש לנו שמאל ויש לנו ימין, יש לנו
שלום עכשיו ויש לנו נוער גבעות – אך מה שחסר לנו זה קצת שכל.
שיהיה חג שמח לכולנו!
