העיר בני ברק מונה כ-167 אלף תושבים ושטחה כ-7,000 דונם, אך שטח הגינון הציבורי בה מסתכם בכ-360 דונם בלבד. ללא ספק, זהו שיעור נמוך של גינון ציבורי ביחס למספר התושבים. גם גינות ומדשאות מטופחות בחצרות הבתים הן לא דבר מקובל ופופולרי במיוחד בעיר החרדית, אם כי פה ושם ניתן לראות גינות מטופחות בחצרות הבתים. עיריית בני ברק מנסה לשפר את המצב על-ידי הקמת פארק ציבורי בצפונה של העיר סמוך לנחל הירקון. רק לשם השוואה, בהרצליה לדוגמה, שבה כ-87,000 תושבים, שטח הפארק העירוני לבדו מסתכם בכ-700 דונם, שזה כמעט פי שניים מכל שטח הגינון הציבורי של העיר בני ברק.
נתונים ועובדות אלה מסמלים וממחישים את יחסה במשך שנים של העדה החרדית, לכל מה שקשור בטיפוח הגינון הציבורי ובטיפוח הגינות בשכונות ובחצרות הבתים. אנשי העדה החרדית, בכללה, לא מייחסים לנושאים אלה חשיבות רבה, ומבחינתם העיסוק בהקמת גינה וטיפוחה הוא סוג של בזבוז זמן, או אם תרצו: ביטול תורה והוצאה כספית מיותרת.
לרבים מהחרדים לא מפריע שחצר הבית אינה מטופחת ואין בה ירוק, ושרחובות העיר אפורים וחסרי נוי וירק. ואכן, טיול בתוך שכונות וריכוזים חרדיים בבני ברק, בירושלים ובמקומות נוספים מגלה, כי רחובות השכונות אפורים, חסרי חן ונוי, וגם אם יש גינות וצמחי נוי בשכונות ובריכוזים החרדיים, אותם שתלה העירייה, הם לא מהווים מרכיב חשוב ודומיננטי בעל "נוכחות ירוקה" במראה הנוף הכללי של השכונה או רחוב המגורים, כמו שאנו רואים בערים כגון: רעננה, הרצליה, גבעתיים וערים דומות נוספות. בנוסף, רבות מחצרות הבתים בשכונות או בריכוזים החרדיים חסרות גינות או ירק, והן לעיתים קרובות גם מוזנחות ומלוכלכות.
צריך להיות מדויקים ולהדגיש כי העדה החרדית אינה עשויה מיקשה אחת, וכי יש בה חוגים, חסידויות וזרמים שונים. ומן הסתם יש בקרבה גם אנשים בעלי אהבה ומודעות לירוק ולגינון, וחלקם אף מטפחים גינה בחצר ביתם. יש אף ערים חרדיות כמו העיר אלעד, שזכו לתארי יופי על טיפוח הגינון הציבורי בעיר, אבל ככלל ניתן לומר כי העדה החרדית לא מייחסת חשיבות רבה לכל נושא טיפוח הגינון - הן הציבורי והן הפרטי בחצרות הבתים.
מדוע רמת המודעות במגזר החרדי ל"ירוק" נמוכה? למיטב ידיעתי, אין איסור הלכתי-דתי על הקמת וטיפוח גינה וצמחי נוי, וזה כמובן בתנאי שלא מציבים בגינה פסלים וכיוצא בזה, בבחינת "לא תעשה לך פסל ומסכה". מדוע אם כן לא משקיעים החרדים בטיפוח חצר ביתם ורבות מחצרות הבתים של החרדים חסרות גינון, מוזנחות ומכוערות? איני יודע אם נערך מחקר מקיף בנושא ואם לא נערך מחקר כזה, ראוי שייערך.
בשיחות שלי עם חרדים מזרמים ומחסידויות שונים העליתי לא פעם את הנושא, ורבים מהחרדים הסבירו את הסיבה למצב בכך שלמרבית החרדים אין כסף וזמן להקים ולטפח גינה בחצר ביתם. לדעתי, העניין עמוק ושורשי יותר, ונעוץ בחינוך ובערכי תרבות. כאשר אין חינוך של הילדים והנוער במגזר החרדי לאהבת גינון, לא מצד הבית ולא מצד הקהילה, והמסר שהילד החרדי מקבל וקולט הוא שגינות נוי וירוק זה לא חשוב, אז בל נתפלא שרמת המודעות בקרב החרדים לנושא זה נמוכה.
שמעו על "ונשמרתם לנפשותיכם", אבל לא על איכות הסביבה נושא הגינון והירוק הוא לא היחיד במגוון נושאי איכות הסביבה שהחרדים לא מייחסים לו חשיבות רבה. גם נושאים סביבתיים אחרים, כמו זיהום סביבה, רעש ולכלוך, אינם בסדר-היום של העדה החרדית ורמת המודעות שלהם לנושאים אלה נמוכה.
אם תפעיל מפוח עלים מרעיש ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, אז יש להניח כי אף אחד לא יעיר לך על כך. אם תעשה זאת ברמת השרון, אז יש סיכוי סביר שאחד התושבים יעיר לך על כך ויתלונן. אם תשאיר ערימת אשפה בבני ברק, היא יכולה לשכב תקופה ארוכה ולהעלות צחנה, והסיכוי שאחד התושבים יתלונן על כך בעירייה נמוך. אם תעשה זאת ברעננה למשל, אז יש סיכוי גבוה שאחד התושבים יתלונן ופקחי ועובדי העירייה יפנו את הערימה.
נושאי איכות סביבה לא רק שלא נוגדים את ההלכה והדת, אלא הם כידוע קשורים ומשפיעים על בריאות האדם. והתורה וההלכה מצוות הרי לשמור על בריאותנו, ונאמר כבר "ונשמרתם לנפשותיכם". ובכל זאת ולמרות זאת, נושאי איכות הסביבה הם נושאים "מוזנחים" בעדה החרדית ורמת המודעות והעיסוק של אנשי העדה לנושאים חשובים אלה נמוכה.
החרדים רוצים להשתלב בחברה, אז תשלבו אותם! ראוי שגופים כמו החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה ומחלקות לגינון ולאיכות הסביבה ברשויות המקומיות, לא יאמרו "יש כאן מקרה אבוד". עליהם לנסות כמובן בשיתוף ראשי הקהילה לחדור לקהילות החרדיות ולפעול בדרכי הסברה ופרויקטים חינוכיים מעשיים כדי לקרב את העדה החרדית לירוק ולנושאים סביבתיים. למה, למשל, לא לצרף את החרדים הרוצים בכך בתשלום סמלי ביותר לחברה להגנת הטבע במסגרות מיוחדות או בגופי טבע אחרים?
זה נשמע אוטופי ולא מעשי, אבל הוכח כבר כי אנשי ונשות העדה החרדית רוצים להשתלב בקדמה ובחברה הישראלית. כך, למשל, יותר ויותר חרדים לומדים במוסדות אקדמיים ומשולבים במעגל העבודה הטכנולוגי. אותו דבר לגבי נושאים סביבתיים - אם תחשוף את החרדים, שהם בבסיסם קבוצה איכותית, לנושאים סביבתיים, לפחות חלק מאנשי העדה החרדית עשויים להפוך אט-אט לבעלי מודעות סביבתית וכל החברה הישראלית תצא נשכרת מכך. הגיע הזמן שה"שחורים" יהפכו ל"ירוקים".
