עמוס שוקן לוקח קרדיט

ניתן להעריך כי מכתבו של שוקן מופץ בעיתוי זה, מחמת המצוקה העסקית ההולכת וגוברת, ונוכח הבידוד הנגזר על העיתון ואנשיו כפי שיפורט להלן.

• במישור העסקי -

שוקן ועיתונו מוחרמים על-ידי גופים גדולים במשק, אם בגלוי (חרם מוחלט) ואם בצינעה (מתן פרסום ביד קפוצה מאוד). המרכזי שבהם: קבוצת אי.די.בי., שנמנעת מהזרמת תקציבי פרסום לעיתון. החרם נובע מדרכם השנויה במחלוקת של העיתון ואנשיו נגד הסקטור העסקי בכלל, ונגד החברות הגדולות במשק והטייקונים בפרט. בעוד שאנשי העיתון מצדיקים את המתקפה נגד הטייקונים ה"גזלנים" וה"מופקרים", כביכול, ומתמקדים בהצגתם באור שלילי, טוענים אלה: כי TheMarker מתנהל בצביעות; כי עיתון זה הוא שעודד וטיפח במשך שנים את אותם טייקונים, בכתבות מלוקקות, ונהנה אגב-כך מזרימה מוגברת של תקציבי פרסום; וכי הצגה חד-צדדית של הטייקונים באור שלילי, תוך הימנעות ו/או אי-מתן ביטוי הולם לתרומתם למשק, תהא בסופו של דבר בעוכרי עיתון הארץ-TheMarker. ייאמר כאן: דעתי היא כי החרם מצד אי.די.בי על קבוצת הארץ אינו ראוי. על-כן נכון להפסיקו. עם זאת, מניסיוני בעבר [בפרשת דוברת-כלל. שם, להבדיל, חשפתי באמצעות עיתון מעריב והאשמתי את אהרן דוברת ויצחק שרם בביצוע עבירות פליליות נגד חברות-הקונצרן, ושני אלה, בתגובה, השתמשו בכספי הקונצרן להטלת חרם מודעות עלי ועל מעריב במגמה לעצור את המשך החשיפות] אני יודע, כי לא ניתן לחייב את מנהלי אי.די.בי להזרים תקציבי פרסום לעיתון המוחזק בידיים פרטיות, קל וחומר כאשר קבוצת הארץ פועלת, ללא עכבות, לפגיעה ולהריסת הקונצרן. לא פחות. ובכל זאת, טוב יעשו מנהלי אי.די.בי אם יוכיחו לקוראי הארץ כי הם עושים את ההבחנה הנכונה בין הקוראים, הזכאים לקבל שירותים הניתנים באמצעות מודעות (והינם יעד חשוב לעסקות עם חברות קבוצת אי.די.בי), לבין הנהלת ומערכת הארץ - שאכן מנהלים אג'נדה מפוקפקת ובלתי ראויה נגד קבוצת אי.די.בי. נזכור נא: בעלי המניות המרכזיים הנפגעים מהאג'נדה הנ"ל הם לאו-דווקא קבוצת דנקנר, השולטת באי.די.בי, אלא בעלי המניות מקרב הציבור, המחזיקים (בשרשור) את מרבית מניות ההון באמצעות קרנות פנסיה, קרנות גמל, קרנות נאמנות וכו'.

• במישור המדיני-פוליטי -

עיתונו של שוקן מוצג כזרוע הציונית של הרש"פ, היא הרשות הפלשתינית. אלה המחמירים אף טוענים כי בעמדותיו של העיתון הוא "מזמין" לחץ בינלאומי על ישראל ובכך משרת את אויבי המדינה. עיתונו של שוקן מוצג כמי שדרכו האסטרטגית כשלה, ולראיה: קריסת התהליך המדיני עם הפלשתינים בהעדר הנהגה פלשתינית שתוכל לכרות הסכמים, וכן השחיקה במעמדו של העיתון בקרב הציבור, בתקשורת ובמערכת הפוליטית. כידוע, מחמת המצוקה הנמשכת שנים רבות נאלץ שוקן להכניס ב-2011 את איל ההון ליאוניד נבזלין כשותף לקבוצה. אך גם מהלך זה לא מביא לתפנית המיוחלת, שכן: הכסף מתאייד בשל ההוצאות הקבועות הגדולות; וחמור מכך - שוקן תקוע עתה עם שותף (נוסף לקבוצה הגרמנית), שאישיותו וערכיו אינם זהים לדנ"א של שוקן, אם לנקוט לשון המעטה.

בנסיבות אלה, יוצא שוקן בקריאה לקוראים. מכתבו מוגש במקור במבנה של ארבע פסקאות. אציג להלן את מכתבו, במלואו, ואת הערותיי: 1) קול ייחודי - שוקן - התקופה האחרונה הראתה כמה חיוני הקול הייחודי של הארץ ו-"TheMarker". אינני רוצה לייחס רק להארץ ביטול של מהלכי חקיקה אנטי דמוקרטיים שנועדו לפגוע בשלטון החוק, אבל אין לי ספק שלעיתון הייתה השפעה על התוצאה. אם, לדוגמה, התאפשרה בחירה סבירה של שופטים לבית המשפט העליון, ולא כזאת שניסה לרקוח שר המשפטים יעקב נאמן בשליחות של אינטרסים לא ברורים, זה אולי גם כי לא הרפינו מן ההתנגדות לניסיונו להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים. הערה - שוקן אינו מדייק. אכן, חיוני שיישמע קול ייחודי כמו זה של הארץ. אך יש להודות: נאמן הצליח לממש תוכניתו. הוא השתלט לחלוטין על הוועדה לבחירת שופטים והוא מתמרן/מלהטט בה כרצונו. בשורה התחתונה: נאמן הצליח למנות אפילו את נעם סולברג לכהונת שופט בית המשפט העליון, מועמד מצוין וראוי, אגב, למרות ההתנגדות הנחרצת והמתקפות הפרועות עליו מצד עיתון הארץ, ועל-אף התנגדותה המוזרה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש (שממנה נאלצה בסופו של דבר להתקפל). 2) ירידת מחירים? - שוקן - אבל את תוצאות העמדות הייחודיות שלנו רואים גם במקומות אחרים: לדוגמה, מי שמקבל חשבון סלולר היום משלם פחות מאשתקד אחרי רפורמה שהוביל שר התקשורת בדחיפה ובגיבוי בלעדיים של TheMarker, ונגד עמדת כלי התקשורת האחרים. ובמה שנוגע לחשבון הסלולר, זאת כנראה רק ההתחלה (ועדיין נותר לחברות הסלולר רווח ניכר). הערה - שוקן שוב אינו מדייק. ראשית - מרבית כלי התקשורת יצאו נגד חברות הסלולר ומגמה זו נמשכת גם בימים אלה. שר התקשורת משה כחלון נהנה מגיבוי ומאהדה של הציבור הרחב, ממרבית כלי התקשורת (כולל ידיעות אחרונות ובראשו ארנון מוזס שבדרך כלל מוכן אפילו לפרסם שקרים בשביל תקציבי פרסום), מוועדת הכלכלה בכנסת ומרבים אחרים. לכן, הטענה כאילו כחלון הצליח לעשות זאת ולהביא להפחתת מחירים בשוק הסלולר "בדחיפה ובגיבוי בלעדיים של TheMarker", אינה נכונה. המחירים אכן ירדו, אך יש לזקוף זאת בראש וראשונה למגמה המתמשכת של פתיחת השוק לתחרות מצד יזמים נוספים, ולמאבקו של השר כחלון בביטול החיובים בגין דמי קישוריות. ועוד הערה - אם נקבל את דבריו של שוקן, כפשוטם, הרי שבד-בבד עם-כך יש לייחס לחובת קבוצת הארץ-TheMarker: את כשלון המחאה החברתית, שלא הובילה לתוצאות המקוות; את הכישלון בהובלה להפחתת מחירים במשק בכלל, שכן למרות אלפי הכתבות בעיתוני קבוצת הארץ-TheMarker נגד הטייקונים, היצרנים והחברות במשק, והצגתם כגנבים לאור היום, המחירים דווקא עלו במרבית המוצרים במשק; במקביל, יש לייחס לקבוצת הארץ את הקשיים אליהם נקלעו חברות רבות שנאלצות עתה לפטר עובדים, בשל הנזק שנגרם להן נוכח המתקפה התקשורתית; ואפילו יש לייחס לקבוצה זו את הפיטורין הנרחבים שהחלו בכלי התקשורת, ובהם בקבוצת הארץ, מחמת המחאה שהובילה לירידה בפעילות ולירידה החדה בתקציבי הפרסום. העולה מכך: אם אכן נקבל את דבריו של שוקן, הרי שקבוצתו "ניצחה" במערכה נגד חברות הסלולר, אך במקביל גרמה נזק כבד ביותר לציבור הרחב, שנאנס לשלם עתה מחירים גבוהים יותר תמורת חלק ניכר מהמוצרים, כולל עמלות בנקים, שהאמירו בגלל שהבנקים נאלצים לספוג חלק מהקשיים אליהם נקלעו החברות במשק. 3) אויבים? - שוקן - ראש הממשלה הכחיש ציטוט שיוחס לו ששני האויבים הגדולים של ישראל הם הניו-יורק טיימס והארץ, אבל ברור שגם הטיימס וגם הארץ רוצים בישראל חזקה וצודקת, בישראל שהיא באמת אור לגויים. הציבור מבין זאת, ואנו עדים בחצי השני של השנה לגידול בכמות הנחשפים לתכני הארץ-TheMarker. הערה - שוקן מבסס טיעון/ציטוט המוכחש על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבלי שהוא עצמו מביא הוכחה שתפריך את הכחשתו של נתניהו ו/או שתאמת את שיוחס לו. שוקן הינו כיום המו"ל הוותיק ביותר בשוק העיתונות. הוא בעל ניסיון רב ובמרוצת השנים הוביל מאבקים גדולים. גם יריביו המקללים אותו כל בוקר מעריכים את יכולותיו. על-כן לא ברור מדוע נזקק שוקן להיתלות באילן כמו הטיימס, ולבסס את טיעונו על ציטוט שלא הוכיח, כדי לנכס לגיטימיות לקבוצת הארץ. 4) תפקיד ציבורי - שוקן - לקוראי הארץ-TheMarker חלק משמעותי ביותר ביכולתנו למלא את התפקיד הציבורי של העיתון, ואני מודה לך אישית על-כך. הערה - נכון. בהחלט. להארץ קול ייחודי ויש לשמור עליו. עם זאת: הוכח כי הכנָסת משקיע ועוד משקיע לא תושיע את עיתון הארץ משחיקה במעמדו העיתונאי והעסקי. רק הקוראים. בכוחם ובכספם, יוכלו לתת חיים לעיתון הארץ על שלוחותיו השונות, ואו-אז יHאלצו גם המפרסמים להתחשב בכך. התנאי לכך: כיבוד הקוראים, והקפדה מצד העיתון ואנשיו על ביצוע עבודה עיתונאית נטולת פניות, ובמיוחד הימנעות מאג'נדות שתכליתן: הרס וחורבן של אחרים. אם יקפיד עמוס שוקן לנהל את עיתונו ביושר ונאמנות כלפי הקוראים, בלא אג'נדות זרות, כאמור, ואם יקפיד גם במכתביו לדייק יותר, יגדל בהתאם הסיכוי שיוכל להציל את עיתונו והונו משחיקה הדרגתית.