הסופרים אייל מגד, אלון חילו ורונית מטלון מוסיפים שמן למדורה. לא די שהם ממשיכים לקלף בצל הם אף זורים חול לעיננו הדומעות. השימוש באוצר מילים המזכיר את אשר חשב עמלק הנאצי על ה"יודן": "בור, חשוך, גזען וראש אספסוף שואג" מכוונים לשר בממשלת ישראל, השר אלי ישי. וכפי שטען הסופר גינטר גראס כי התכוון בדבריו לממשלת נתניהו ולא לישראל בטוחני כי אף הם מכוונים לממשלת ישראל ולעומד בראשה. אפילו הבצל לא מטשטש הצהרות ברורות, מדוע לא טרחתם לברר מדוע גינטר כתב בשירו ישראל ולא ממשלת ישראל? ומדוע סופרים יקרים אינכם קוראים לילד בשמו, ממשלת ישראל. או כפי שהסופר כינה ממשלת נתניהו.
גינטר גראס לא התגבר על כך שאת הקריירה שלו התחיל בתנועת הנוער "היטלר יוגנד" ובמלחמה התגייס לוואפן S.S. גם אתם טרם הפנמתם כי חלקים בקריירה הספרותית שלכם ירשמו לכף זכות או חובה בצד הלא נכון של ההיסטוריה אבל תודו על האמת, זה קרה במדינת ישראל הדמוקרטית והחילונית.
מדוע לא סיפרתם לקוראים ה"בורים" שבאחד משכבות הבצל, בביקורו הראשון של הסופר הנאצי בישראל, באפריל 1967 (עוד ארחיב את המשמעות לגבי חודש אפריל), החליטה אגודת הסופרים שלא לערוך לאורח קבלת פנים. מדוע לא סיפרתם ל"אספסוף" כי הנאצי סיפר על עברו רק בגיל 79 (בשנת 2006), מדוע? כי הרגיש בטוח רק אחרי הכתרתו כחתן פרס נובל לספרות. אוי לוועדה מעניקת הפרס ואוי לחוגים הספרותיים שאתם והנאצי נמנים עליהם, אתם בכישרונכם המעוות מנסים לצייר לנו, גם אם עיננו דומעות מקילוף הבצל, סופר עם עבר נאצי, ולדעת רבים הוא היה ונשאר נאצי בכל רמ"ח איבריו.
נאצי שהאמין בפיהרר (גינטר התחתן ביום הולדתו של הצורר 20/4/1954), הצטרף לנוער היטלר, בעורקיו זורמת האידאולוגיה הנאצית גם בטיפת דמו האחרונה. ואתם סופרים מתוך "עם הספר" (4 ספרים במאה ש"ח), מבקרים את הגבלת חופש התנועה של הצורר גם כשטיפת הדיו האחרונה שלו (בן 84) מהולה בכוס תרעלה נגד העם היהודי (השיר פורסם בחודש אפריל 2012, ובתאריך 19/4/2012 חל יום הזכרון לשואה ולגבורה), נגד מדינת ישראל, נגד ממשלת ישראל ואזרחיה ונגד בטחונה וחוסנה הלאומי. דור המחנכים, בזמן היותי תלמיד חלקם אף היו סופרים למדוני לשנן: תמיד נזכור לעולם לא נסלח!
