השמאל במדינת ישראל חורט על דגלו כמיהה לשלום. גם הימין. הבעיה היא, כי בנוסף לסיסמא, השמאל גם מבצע ודוגל בביצוע של פעולות אופרטיביות למימוש ה
שלום עכשיו, ובכך הוא טועה. כל פעולת מימוש באה על חשבון החוסן הלאומי, היתרון המדיני והחוזק הצבאי - ולכן היא פוגעת במדינה וביעדי ההישרדות שלה. כל תמיכה בארגוני שלום עכשיו - מרפה את ידי הצבא.
כל חיזוק לאויב - מחליש את הצד הנגדי. כל תמיכה כלכלית, כספית, תרבותית, של מדינת ישראל וגורמים בתוכה - מתקבלת אצל כנופיות הטרור כהתרפסות וככניעה, ומדרבנת אותן למלחמת טרור ולפעילויות טרור נוספות.
ארה"ב - מודל לחיקוי אפשר לראות בארה"ב מודל וללמוד ממנה כיצד היא דואגת ליתרון צבאי שלה, ולעליונות מוחלטת בשליטה בכל אתר בתבל באמצעות פיתוח מערכות נשק, כולל מערכות מתוחכמות ולא קונבנציונאליות - ובמקביל, דוגלת בשלום ואפילו משכינה שלום.
כוחה וחוסנה הצבאי מונע מכל אויב לפגוע בה, ולא כך היה לו הייתה ארה"ב מוותרת על יתרונה הצבאי, פורקת את מערכות הנשק, משתתפת בתוכנית לפירוק נשק גרעיני ממש; כי אז היו קמים עליה לחסלה, ויש מי שמעוניין בכך.
קל וחומר - מדינת ישראל, שאויביה ושכנותיה נואמים מעל כל במה ומצהירים על כוונתם להשמידה.
מדינת ישראל צריכה לדגול בשלום - כיהודי המייחל לבוא המשיח, ובינתיים עושה יום יום כל מה שצריך לעשות.
להפסיק כל קשר עם ארגוני הטרור "מה שצריך לעשות" כולל בראש ובראשונה דאגה מתמדת להישרדות בטוחה, והגדלת הפער בין הכוח של מדינת ישראל לעויניה, כאשר תחת הגדרת הכוח - נכללים: יתרון צבאי, הישגים מדעיים, יציבות כלכלית, חינוך ותרבות.
לא שלום; זה - השלום - מהווה שאיפה שאינה בת השגה בדור הזה, גם לא בדור הבא, והדור הזה צריך לשאוף לשלום ולבצע בשטח את כל מה שנותן לו כוח להביס את קמיו.
אופרטיבית, צריך להפסיק מיד כל קשר עם ארגוני טרור, ולא לעשות שום הנחה לטילים המשוגרים ממדינות אויב לעבר מדינת ישראל ללא כל קשר עם הפגיעה ועם התוצאה. בוודאי שצריך להפסיק להעביר סחורות, כספים, מזון, תרופות, דלק והפתעות למדינות אויב ולארגוני הטרור, ובוודאי שלא לאפשר מעברי גבול ותיירות של טרור. [צריך גם לעבור מכיפת ברזל לאגרוף ברזל, ממרחבים מוגנים לאמצעי תקיפה, וזהו עניין אחר לענות בו].
זה לא סותר את הכמיהה לשלום, אלא רק מחזק את היכולת להמשיך ולשאוף לשלום, וכאשר יגיע הזמן לפעילות אופרטיבית כלשהי למען צעדי שלום - נשכיל לזהות פעילות כזו אצל אלו שישנו את עורם, יבטלו את לימודי השטנה כלפי יהודים, יטיפו אהבה מהמסגדים ויתפרקו מנשקם.
יבוא היום המיוחל וייכון שלום, גם יבוא המשיח, ולא יהיה זה סימן לצדקת דרך השמאל, אלא דווקא לקבלת עמדות הימין בשאיפה כנה ופקוחה לשלום לעתיד לבוא.