עם הגברת הפעילות הבינלאומית סביב התוכנית הגרעינית האירנית, נראה ששאלת המלחמה האפשרית נגד אירן עולה למרכז סדר היום גם ברוסיה. ניתן לזהות גם הגברת הפעילות הדיפלומטית, גם הערכות ביטחונית וגם קיומו של הדיון הציבורי ההולך ומתרחב, המשקף חילוקי דעות במערכת הרוסית.
במישור הדיפלומטי וההסברתי מתנהלת פעילות רוסית ענפה מזה זמן, ההולכת וצוברת תאוצה במקביל להגברת הלחצים הבינלאומיים בנושא האירני. בתוך כך, העמדה הרוסית ביחס לתוכנית הגרעינית האירנית עברה מספר שינויים, ובפרט, מאז פרסום הדוח של סבא"א. אם קודם לכן דחתה רוסיה הכרה בקיומה של התוכנית האירנית, העמדה הנוכחית גורסת כי: רוסיה מתייחסת בשלילה לתוכנית הגרעינית ורואה בה איום למערכת הבינלאומית ולרוסיה עצמה, אולם אין עדיין הוכחות חד-משמעיות לקיומה (אף כי יש הגורסים שאירן בדרך להפוך, או שכבר הפכה, למדינת סף);
על הקהילה הבינלאומית לפעול להכלת התוכנית, אולם לא באמצעות הסנקציות, שממילא אינן יעילות ולא ישיגו את יעדן; וכמובן, אין לפעול בדרך הצבאית, המוצגת כ"קטסטרופה" הטומנת השלכות הרסניות הן ברמה האזורית והן בזו הגלובלית. הפתרון היחידי הוא זה הדיפלומטי, ורוסיה כיום תומכת בקיום משא-ומתן בין הקהילה הבינלאומית לאירן, תוך שיתוף פעולה רוסי עם המערב.
בתוך כך, רוסיה מאמינה, שבידיה היכולת הממשית להשפיע על אירן וסביר שהיא מצפה לתרגם זאת לנקודות זכות בזירה הבינלאומית. ואכן, רוסיה צפויה ליטול חלק פעיל בשיחות "השישייה" הקרובות.
תקיפה באירן - איום על האינטרסים הרוסיים זאת, במישור הדיפלומטי. ואולם במקביל, ברוסיה נשמעים קולות, סמכותיים למדי יש לומר, הבטוחים שתקיפת אירן היא עניין מוגמר וצפויה בחודשים הקרובים. מאחורי תקיפה זו, גם אם תבוצע על-ידי ישראל, יש המזהים את כוונת ארצות הברית למלחמה מקיפה נגד אירן. הדבר מתפרש כאיום על האינטרסים הרוסיים, בשל תקיפתה של בת בריתה וחברה בציר מדיני בהובלה רוסית. יתרה מכך, מלחמה זו צפויה לגלוש אל מחוץ לגבולות אירן, בין היתר למרחב האינטרסים הגיאופוליטיים של רוסיה, ובפרט בקווקז, כאשר מדינות האזור "תישאבנה לתוכה".
מדינות אלה הן אזרביג'אן ו-גאורגיה, המהוות יחדיו מרכיב בציר אסטרטגי מערבי (ובהקשר זה נוהגים להזכיר גם את ישראל), החוסם, בעצם, את נתיבי הגישה הרוסיים דרומה, בין היתר לגבולה של אירן. מדרומן נמצאת ארמניה, המוצגת כחברה בציר רוסי - אירני, שם פרוסות גם יחידות צבא רוסיות. במכלול זה מוזכר התסריט, לפיו צפוי עימות בין מדינות קווקז אלה, בינן לבין עצמן, (ויש לכך די סיבות שנצברו בשנים האחרונות) ועל רוסיה יהיה להתערב ולפלס את דרכה דרומה, בשטחן, להגשת סיוע לבנות בריתה - ארמניה ואירן.
רוסיה מכינה את הפיקוח המרחבי הדרומי לעימות אפשרי מעבר לכך, מזה זמן ממושך נשמעים מסרים בעלי אופי מדאיג מפני זרם הפליטים הגדול, הצפוי, משום מה, לנוס צפונה מאירן המותקפת, לעבר שטחי מדינות קווקז ולבסוף לרוסיה גופא. גם אם טיעון זה נשמע מפוקפק משהו, הוא הפך לצידוק (הסברתי) מרכזי להערכות רוסית ביטחונית במרחב. הנושא הנדון לא נותר בממד תיאורטי בלבד, כאשר בחודשים האחרונים ברוסיה מתבצעות הכנות למלחמה המדוברת גם במישור המעשי.
בכלל זה גיבוש פתרונות מבצעיים ולוגיסטיים להכנת הפיקוח המרחבי הדרומי של רוסיה לעימות אפשרי, תוך ביצוע תרגילי מפקדות אסטרטגיים ותרגילי גייסות, לרבות בתחומי אב"כ. מתבצע תגבור כוחות הפרוסים מול זירת העימות, האמורה להקיף אזורים מעבר לקווקז, בכלל זה את אזורי הים הכספי, הים השחור והים התיכון.
אכן, כדאי להזכיר את המתיחות הרוסית - טורקית הנוכחית, כאשר טורקיה עלולה להפוך ליריב רוסי בפועל; וכן את פעילותו של הצי הרוסי באגן המזרחי של הים התיכון, אגב חיכוך עם הטורקים במימי קפריסין והפגנת נוכחות מתמדת מול חופי סוריה, בת בריתה של רוסיה באותו הציר (יהיה זה אך סביר לשייך למכלול המדובר את התנהלותה של רוסיה בשנה האחרונה בנושא הסורי).
כל האמור לעיל החל לאחרונה לגלוש לתקשורת, כאשר במקביל, נראה, שמתנהל משהו מסוג של דיון ציבורי סביב הסוגיה האירנית, בו נוטלים חלק בכירי המדינאים, אנשי צבא, ומומחים מהאקדמיה ברוסיה. כללית, ניתן להבחין בדיון ציבורי זה, בשני מחנות: מחנה של תומכי המלחמה, בפיהם סיסמאות אנטי מערביות וקריאה לפעולה אלימה לקידומם של האינטרסים הרוסיים האזוריים והגלובליים, תוך ניצול המצב גם לפתרון סוגיות גיאופוליטיות נלוות הן בקווקז והן במזרח התיכון.
יש הקוראים להסרת האיום מעל בת בריתם, אירן, על-ידי טרפוד הסנקציות, גיבוש קואליציה אנטי מערבית ואף איום בנשק אסטרטגי. אחדים מהם, אף מחזיקים בדעה חיובית לגבי הכוונה אירנית להשגת הנשק הגרעיני, כאמצעי להגברת יציבות אזורית, דווקא. מנגד, מזוהים גורמים, אקדמיים וציבוריים, היוצאים חוצץ נגד רעמי תופי המלחמה ברוסיה. בפיהם הטיעון, שברוסיה קיימים גורמים המעוניינים בפרוץ המלחמה באירן ובהתערבותה של רוסיה בתוכה. אלה מזהירים מפני השלכות הרסניות של גישה זו וקוראים להורדת פרופיל השאפתנות הבינלאומית, להתייצבות ברורה של רוסיה לצד הקהילה הבינלאומית ולפעולה משותפת להכלת תוכניתה הגרעינית של אירן, אם על-ידי ההידברות ואם על-ידי הפעלת לחצים בינלאומיים מתואמים.
לרוסיה אין עדיין עמדה מגובשת נוצר הרושם שברוסיה אין עדיין עמדה מגובשת ואחודה, לפחות כלפי חוץ, בעניין התנהלות אם תקיפה של אירן - אם וכאשר תתבצע. על פניו נראה שקיימת מחלוקת, המשקפת לבטים לצד שאיפות, כאחת. ואולם, גם ההכנות לתגובה צבאית לתקיפתה של אירן נראות "אמיתיות". בהקשר זה, לא מדובר ככל הנראה, בעניינה של רוסיה להתערבות צבאית ישירה בשטחה של אירן, אלא בפעולה על-פי אחד משני התסריטים הבאים, עם אפשרות לשילובם:
א. התסריט הראשון נועד להפגנת כוח, ייתכן על-ידי הנעת יחידות צבא לגבולה של אירן, ואולי גם ב"הצגת דגל" במרחבי הים הכספי, השחור והתיכון, זאת, אגב השמעת רטוריקה בוטה, על-מנת לזכות בנקודות זכות בינלאומיות (דיינו אם נזכיר את הצורך הרוסי לתקן את נזקי "האביב הערבי").
ב. בתסריט השני, ייתכן שמדובר בניצולה של התקיפה באירן, אם יתפתחו התנאים המתאימים לכך, לקידום האינטרסים הגיאופוליטיים הרוסיים במרחב הקווקז, תוך הנעת כוחות לעבר אזרביג'אן וגאורגיה, על-מנת לסייע לבני בריתם, לפתור בעיות הומניטריות (כמו זרם פליטים) ועוד הסברים כהנה וכהנה.
מכל מקום, נראה שברוסיה קיימת דילמה, אשר בהקשר אליה מתנהל עתה דיון טעון ובעל השלכות עבור כל הצדדים המעורבים.
