המושג "ערך" משמעותו מערכת מושגים שמכתיבה פעולה של אדם שאינה נגזרת משיקולים הקשורים לטבע החיים אלא על-פי עקרונות שהם חיצוניים ומנוגדים לטבע החיים. כל פעולה שיש בה אבק תועלת כלשהי (כלכלית, ביולוגית לטובת האדם) אינה פעולה הנגזרת מ"ערכים". הדבר הכי בלתי טבעי שאדם בריא בנפשו עשוי לעשות הוא הנכונות למות שלא בתוך פעולת הצלה של בן משפחה מדרגה ראשונה. לפיכך, הערך המרכזי של צבא, ובמיוחד צבא של גיוס חובה ("צבא העם") הוא הנכונות של אדם לוותר על חייו הפרטיים למען הבטחת חיי חופש וריבונות של גוף מופשט הקרוי לאום. במילים יותר ישירות, נכונותו של אדם לוותר על חייו הפרטיים כדי שאנשים אחרים, שאינם בני משפחתו ואינם מוכרים לו יחיו בשלווה עד 120. כל השאר משני. זו הדרישה הקיצונית ביותר שיכולה אומה המיוצגת על-ידי מדינה לדרוש מאדם כלשהו.
כדי להגשים את ייעודו צבא צריך לפעול באלימות, בתקיפות, בנכונות להרוג את האויב, ולא לחמול עליו. בדיוק כפי שעשה שמואל הנביא אשר שיסף שבוי כבול. צבא צריך לעודד את אנשיו "לחתור למגע, לתקוף ולהסתער". אי-אפשר לקיים צבא שדורש מקציניו לספוג תקיפה ולא לחתור למגע ולתקוף בכל סוגי הקרב. צבא שמעמיד בראש מעייניו את התדמית ולא את הנצחון הוא צבא מנוון. צבא אשר מלמד את חייליו ששמירת חייהם היא המשימה הראשונה במעלה הוא צבא הבוגד בתפקידו ולא יוכל לנצח במלחמה. צבא אשר מרבה להג על מערכות ערכים משניות לערך ההקרבה הוא צבא שייכשל בשדה הקרב. צבא אשר שופט את קציניו ולוחמיו על-פי מערכות ערכים משניות ולא מגבה אותם בלחימה כמו בלחימה הוא, צבא אשר מנוון את המוטיבציה של אנשיו לקיום הערך העליון שלשמו הוקם.
המדינה תמצא עצמה ערומה ביום פקודה מדינה אשר נותנת עדיפות לתדמיות במקום לנצחון בשדה המערכה של השליטה בשטח תישאר מדינה וירטואלית. מדינה אשר קברניטיה מגנים את מי שמוכנים להקריב את חייהם לטובת אזרחיה בלי לתת להם גיבוי (אפילו אם טעו בשיקול דעת) ואשר מאפשרת לאויב להשפיל את קציניה היא מדינה שמאבדת את החיילים שיאמינו בערך העליון הנדרש מהם וביום פקודה לא ינהגו בתקיפות הנדרשת בשדה הקרב וידאגו לחייהם הפרטיים במקום לקיום הלאום.
מדינה שמטילה על חייל שיקול דעת ולא מגבה אותו אף עם טעה היא מדינה המסרסת את החייל. מדינה שראשיה מתנצלים על כך שקציניה נוהגים כחיילים במערכה היא מדינה שלא תוכל לדרוש מהם לקיים את הערך העליון של הצבא. זו מדינה שתמצא את עצמה ערומה ביום פקודה.
משהו כאן התהפך. סא"ל אייזנר הוא חייל בעל ערכים, הוא החייל שהפנים את הערך העליון שלשמו הוקם צה'ל. כל שרשרת הפיקוד מראש הממשלה ועד מפקד הפיקוד הם מפקדים וירטואליים, מתנצלים, שחקנים בבמה התקשורתית והוירטואלית, בוגרי עולם המושגים מבית מדרשו של שמעון נווה, עולם שבו אסור לנצח, עולם שמתאים לתנאי הגלות ולא עולם של תקומת ישראל. ברוך השם, העם ברובו הוא סא"ל אייזנר ולא שרשרת הפיקוד שמעליו.
