לאחרונה כתבתי כאן על ההתעללות המינית של עוזר מאמן קבוצת הפוטבול במכללת "פן-סטייט", ג'רי סנדוסקי, בילדים שהיו תחת הדרכתם הישירה שלו, ושל המאמן המנוח ג'ו פטרנו. מי שחשפה בפועל את הסיפור, היא עיתונאית צעירה ומוכשרת בת 24, העונה לשם שרה גנים.
שרה גנים נולדה במדינת פלורידה. בתקופת התיכון היא כתבה במקומונים שונים כפרילאנס. כאשר עברה למדינת פנסילבניה כדי ללמוד תואר ראשון בעיתונות במכללת "פן-סטייט", היא עבדה במקביל בסוכנות החדשות "AP ובעיתון היומי "סנטר דיילי טיימס" אשר נמצא במכללת "פן-סטייט". עם סיום לימודיה בשנת 2008 הפכה להיות כתבת פלילית ודאגה להקיף את עצמה במעגל של מקורות.
חשיפת הפרשה באחד הלילות מדווח אחד המקורות על כך שילד התלונן בתחנת המשטרה נגד ג'רי סנדוסקי. מאחר שגנים הייתה בוגרת המכללה, ידעה למי לפנות על-מנת לאמת סיפור כואב זה. במשך שנתיים עבדה גנים על הסיפור, בעיר שבה מתייחסים לפוטבול כאל דת אזרחית המכניסה למכללה כ-73 מיליון דולר בשנה.
סנדוסקי נחשב כמעין "אל" במכללה (אפילו קראו גלידה על שמו), לכן לא היה זה פלא שרבים סירבו לשתף פעולה עם העיתונאית המוערכת. אחרי שהצליחה לאתר שניים מהקרבנות, גילתה גנים שסנדוסקי כבר חשוד בהתעללות מינית בקטינים, ולפי חוקי מדינת פנסילבניה, החקירה מתנהלת בחשאיות ובחדרי-חדרים.
לפני שנה וחצי דיווחה גנים בכתבה ענקית כי אחד מעוזריו של פטרנו דיווח לו כי ראה את סנדוסקי במקלחת עם ילד בן 10. בעקבות החשיפה הגדולה הואשמו גנים והעיתון בו הופיעה הכתבה בחשיפת שקרים מלוכלכים. הידיעה גם לא הופיעה באף כלי תקשורת ארצי.
גנים המשיכה לאסוף חומר, עד שבנובמבר 2011 אישר בית המשפט לפרסם שג'רי סנדוסקי נעצר והואשם בהתעללות ובעבירות מין חמורות כנגד שמונה ילדים. עם הגשת האישומים, לא היו יכולים כלי התקשורת המקומיים והארציים להתעלם מההישג העיתונאי המדהים של גנים.
מאמר שפורסם בעיתון "סנטר דיילי טיימס" תבע את פיטוריהם המיידיים של מאמן הפוטבול האגדי ג'ו פטרנו ושל נשיא המכללה גרהאם ספאנייר (אשר ידע על החשדות נגד סנדוסקי, אך לא דיווח למשטרה על כך). 24 שעות לאחר מכן פוטרו השניים בצירוף סגן נשיא המכללה וראש מערך ההסברה.
הזכייה בפוליצר גנים קיבלה על חשיפת הסיפור את פרס פוליצר, והפכה להיות אחת מהעיתונאיות הצעירות הזוכות בפרס חשוב זה. המגזין "ניוזוויק" צירף אותה לרשימת 150 הנשים שהרעידו את העולם. שרה גנים הוכיחה שלמרות הספדתו, עולם העיתונות חי וקיים, והוא לא רק בועט ונוגע, אלא חושף ומזעזע.
