בשבוע שקדם ליום העצמאות השישים וארבעה חזתה ישראל מחזה משפיל של ראשי השלטון. הם נהגו בדרך של ראשי קהל נחרדים בגולה בארופה הנבהלים להגן על קהלם מפני עלילת דם. וכל זאת בגלל תמונת קצין בצה"ל שהדף והכה נתין זר מבין מתפרעים שבאו להטריד את צה"ל וחסמו ציר תנועה. בכל מדינה אחרת הייתה תקרית מעין זאת מביאה לכל היותר לברור ולתחקיר. במדינתנו נחלצו נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל להתייצב אל מול מצלמות הטלוויזיה להכפיש את שם הקצין ולהדיחו מתפקידו.
התקוה של מנהיגינו למצוא חן בעיני דעת הקהל העולמית הייתה חסות תוחלת והביאה לתוצאה ההפוכה של נצחון לתעמולת האויב. שונאי ישראל התחזקו במסעם לשלול מישראל את זכות ההגנה העצמית המוקנית לכל מדינה, ובהטיית כל דיון נגדנו ובסלוף האמת. אויבינו הערבים יתחזקו בנסיונותיהם להתגרות בחילי צה"ל, ויהיו בטוחים כי החילים מנועים מלפעול נגדם ויתחזקו באמונתם בדברי הקראן כי היהודים קוללו וידיהם כפותות ואינם יכולים להלחם באויביהם. צה"ל נחלש כאשר משורותיו נגרע קצין מצטין שהועבר מתפקידו.
מפיצים את תמונת השקר של העם הפלשתיני ראשי המדינה נחרדו למראה תמונת הקצין, אך מאז ימי אוסלו שותפה הממשלה בישראל בהפצת תמונה אחרת הממוטטת את מעמדנו בדעת הקהל בעולם. זאת תמונת השקר של עם 'פלשתיני' עני אשר הישראלים גזלו ממנו את ארצו והוא זכאי למדינה משלו. העם בישראל מצפה מן הממשלה המיצגת אותו, להודיע לעולם כיצד הגיעו אותם 'פלשתינים' למצבם. על ממשלת ישראל להזכיר כי מנהיגי אש"ף תובעים את זכות השיבה לארץ ישראל לאחר שנכשלו בניסיון להשמיד את שכניהם היהודים.
מנהיגי הקבוץ הזה של התושבים הערבים בארץ ישראל היו שותפים פעילים בפשע מלחמה ביחד עם צבאות מדינות ערב שפלשו לארץ ישראל והודיעו כי באו להשמיד את היהודים בארץ ישראל. מנהיגי הערבים לא הוענשו על פשעי המלחמה שלהם. מנהיגי הערבים הם האשמים במלחמה ובתבוסה שבאה על בני עמם שנותקו מאדמתם ומישוביהם ויצאו לחיות במדינות ערב. הם שהמשיכו במצב המלחמה נגד ישראל עוד למעלה משישים שנה, עד היום.
שליטי מדינות ערב הם אשר התאכזרו לערבים מארץ ישראל ומנעו זכויות אזרח גם מילדיהם ומנכדיהם שנולדו וגדלו באותן מדינות. אולי חששו ממשלות ישראל מאז
הסכם אוסלו כי אם ישובו ויזכירו את מלחמת ההשמדה ב 1948 של אותם 'פלשתינים', לפני שהיו בידינו השטחים שכבשנו במלחמת ששלת הימים, ידחה מיד העם בישראל את רעיון העוועים כי עלינו לפייס ולרצות את הערבים וליצור עבורם מדינה נוספת בארץ ישראל.
לעם ישראל זכויות בעירק סוריה ושאר מדינות ערב אם מבקשים הערבים זכויות על חלק בארץ ישראל, לנו זכויות בעירק ובסוריה ובשאר מדינות ערב שהקימו בריטניה וצרפת וחבר הלאומים בשטחים של הקיסרות העותמנית מלפני מלחמת העולם הראשונה. קהילות ישראל שכנו שם מאות שנים מלפני הופעת האיסלאם שם. שליטי הערבים עקרו אותן ממקומן ברדיפה גזענית ורוקנו את מדינות ערב כמעט מכל היהודים שחיו שם.. אנו מצפים כי ממשלת ישראל תזכיר לעולם ובכל משא-ומתן מדיני, כי מחצית האזרחים בישראל מוצאם ממשפחות של פליטים מארצות ערב. לא היינו שותפים במלחמה, לא קמנו על שכנינו להרגם ולא עזרנו לצבא פולש. היינו תושבים נאמנים ומועילים וממשלות הערבים התעללו בנו, וגזלו את רכושנו ובתינו ואדמותינו.
הערבים גרשונו ובאנו לארץ ישראל וגם כאן מחשיב אותנו אובמה הנשיא האמריקני ל
מתנחלים זרים. עד שאהוד ברק חושש מה יאמר אובמה האמריקני אם ישראלים יורשו לגור בבית שקנו בחברון עליו להזכיר לו את הזכויות של ישראלים על בתים בבגדד שנשדדו מהם.
קצין נועז בצבא נדרש לסכן את חייו למען חייליו ולתקוף ולהרוג באויב בחמת זעם. במקום זאת שלחו הרמטכ"ל ואלוף הפקוד קצין קרבי וחיליו למשימה וציפו מהם שיהפכו לשק חבטות ויספגו מהלומות והפרעות של תומכי אש"ף ולא יגנו על עצמם. במקום שהרמטכ"ל ידיח מתפקידו קצין אמיץ בצה"ל, מוטב כי יבקש מן הממשלה לגרש את הזרים שבאו לפגוע בבטחוננו. ראשי השלטון לא היו צריכים לעמוד כנאשמים, היה עליהם להוקיע אל עמוד הקלון את הזר שבא להתגרות בצה"ל.
אותו זר, לו חשקה נפשו לעזור לערבים מדוכאים, היה יכול לנסע לכל אחת ממדינות ערב שעמיהן נאנקים תחת שעבוד שליטיהן. אם החליט לעזור לקרבנות טרור יכול לנסע לעירק. אם על-אף זאת בקש לבוא לעשות מעשים טובים רק בישראל, היה עליו להתנדב לאיתמר ולחברון אשר תושביהם היהודים נטבחו בידי המחבלים הערבים. אבל הוא בחר לבוא ולהפריע לצה"ל הנאבק לשמור על חיי האזרחים בישראל.
מגבירים את הפיתוי של שונאי ישראל אחרי שהביס צה"ל את צבאות הערבים במלחמה רגילה, נלחמים בנו המחבלים בלוחמה זעירה ומנצלים לרעה כל מחווה אנושית שאנו מעניקים להם. המחבלים נלחמים בנו בכל הדרכים, במעשי טבח בישובים ובכבישים, בהשלכת סלעים ובקבוקי בערה בירושלים ובבלעין, וגם במלחמה כלכלית. הם שודדים מכוניות והממשלה שלהם נותנם להם רשיונות ולוחיות זהוי לנהוג במכוניות הגנובות או לפרקן ולמכור חלקי חלוף.
ישראל נותנת לאוכלוסיה הערבית חפש להתפלל בהר הבית שכבשנו במלחמת מגן והם יוצאים להתפרע ולפגע במתפללים בכתל המערבי. גם במעשיהם ה'לא אלימים' הם מתאספים בהמוניהם בכונה להתיש את צה"ל ולהסיטו מאמונים ומשמירה על הגבולות. הם מנסים לחבל בחילינו, ואנו שומעים על 'פצועים קלים' בהתנגשויות. למערכת ההתשה הזאת הצטרף אותו זר ובחר להטריד את חילי צה"ל ולסכן את חייהם.
ממשלת ישראל מגבירה את הפיתוי של שונאים לבוא לישראל. הם יודעים כי כאן אין להם לחשוש לחייהם בנגוד לסכנה שיהיו נתונים בה אם יסעו לסוריה וממשלת ישראל מרשה לאותם מתפרעים זרים ליהנות ממנעמי החיים בישראל. הם מבלים בערי ישראל ומשתמשים בכל אמצעי הנוחות המודרניים למן טלפונים ועד מחשבים. ובכל זאת הם יוצרים בעולם תמונה מסולפת של ישראל כאלו אנו מדינה אכזרית ועל העולם לפעול נגדנו. למען האמת אין הזרים האלה פועלים לבדם - הם משתפים פעולה עם גופים בישראל האוהדים את מעשיהם נגד צה"ל ומצירים אותנו ככובשים ומדכאים.