כוכבי הקומיקס "הנוקמים"

קומיקס "הנוקמים" קומיקס או בעברית עלילון, היא סוג של מצגת גרפית, שבה בעזרת ציורים ותמונות, של דמויות, המופיעים ברצף כרונולוגי, המתארים עלילה, רעיון. מרבית הקומיקס מלווים בהיבט היתולי. התיאור הציורי בו משתנה מתמונה לתמונה, שכולן יחד מצטרפות לכדי סיפור שיש בו התחלה, שיש בו אמצע וגם סוף עם "פאנץ" לסיומת. סיפורי "קומיקס" הופיעו, בהמשכים, בתחילה רק בעיתונות הכתובה בעיקר בעיתוני הנוער והיו בעלי תכנים קומיים. לאחרונה הקומיקס עבר גם לסרטים. בארה"ב זה עתה יצא לאקרנים סרט קומיקס מוצלח ביותר ושמו "הנוקמים". הגיבורים בו הם דמויות קומיקס מפורסמות והכוללים למשל את איש הברזל, את קפטן אמריקה והענק הירוק. כולם מתאחדים כדי להילחם בחבורת רשעים חדשה היוצאת נגדם. הופעתם של דיסקין, דגן, אשכנזי, אולמרט ושות', ממש באותה העת של יציאת הסרט, דווקא בניו-יורק, ובכפר סבא הזכירה סוג של הופעת קומיקס בפני עצמה מאוד דומה. וכמו בסרט הקומיקס "הנוקמים", הדוברים נראו הרשעים.

הופעת הקומיקס בניו-יורק וכפר סבא

בכנס עיתונאי בניו-יורק, דברי כוכבי הקומיקס הישראלי, היו בוטים, מרושעים. ברצף הכרונולוגי, תוכנם הייה סוג של חזרה על דברי דיסקין בכפר סבא. תוכן הדברים והטקסט שלהם, אשר נאמרו בהזדמנויות שונות, לאחרונה, כולם, באופן מדהים דומה. כל כך דומה, מן קורלציה מזהירה. האם הם מאותו דף הנחיות? האם הם יצאו מאותו בית מדרש של אותה מפלגה? כלומר, בגלל הצינון, האם כולם מחוברים לעתודה של מפלגה מסוימת? עוד דבר בולט העובר כחוט השני אצל כוכבי הקומיקס הישראלים הרשעים, מאוד שקוף בדבריהם, וזהו הטיעון הספציפי האומר "באירן ישנה הנהגה רציונאלית ובישראל ישנה הנהגה משיחית". ובלשון המעטה, זהו סוג של שימוש קלוקל והפוך ב-GPS מוסרי, המודד אמת-מוסר בזויה שהובילה במקרה הטוב לטיפשות מרושעת לשמה. אלא שזהו בדיוק, ההיפכה מסתברא, הטיעון שהאזרח מן השורה מבין שלא מדובר כאן בעניין מקצועי ביטחוני גרידא, אלא בעניין פוליטי, ציני, אישי נטו, שמקבל "ציון נמוך למדי" ואשר מתחפש לו "לעניין מקצועי". איך אמר פעם צ'רצ'יל בפרלמנט הבריטי "אל תמנעו אפילו לא מהטיפש הפוליטי התורן, את זכות דיבור, הוא כבר יכרה את הקבר הפוליטי שלו, לעצמו, בכוחותיו הוא, ללא צורך בסיוע".

הופעת הקומיקס בחדר סגור

נאמר גם שאותו תוכן של דברים, נאמר כבר בעבר, על ידם, ישירות לדרג המדיני, בעת מילוי תפקידם, "מול הפנים, בתוך חדר סגור". האומנם? אלא שבמחשבה נוספת, אם אכן נאמרו בפורום שכזה, הרי שהקרדיט נתון דווקא לשומעי הדברים, קרי, לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון ברק מהנימוק הפשוט של למרות ששמעו את הדברים הבוטים הללו, כאמור אם נאמרו, הם אפשרו ונתנו לאומרים אותם, להמשיך בתפקידם ולא פיטרו אותם לאלתר. ומאידך, לאותם כוכבי הקומיקס, הרשעים, גם אז עמדה ההזדמנות להתפטר. הדלת להתפטרות הייתה פתוחה והם לא צעדו דרכה. מדוע? לפי הטיעונים "המשיחים" שלהם, אסור היה להם להמתין ולקבל הנחיות ואו הוראות שניתנו להם בזמן אמת מהדרג המדיני "המשיחי". שכן, על-פי דבריהם, המנהיגות "במשיחיות שלה" הניפה דגל שחור בעליל. ולדגל שחור בעליל כידוע צריך לסרב. אז מדוע לא הלכו הביתה בזמן אמת, ובחרו מאוחר יותר לנסוע לניו-יורק? מדוע לכאורה הפקירו את בטחון המדינה? או האם הם מבשלים "פרשת אשכנזי הרפז גאלנט" מספר 2? אשר על כן, האם הם מעלו בתפקידם? ברור הוא כי כאשר כל אחד מהם הייה בשטח, אמון על תפקידו, רק הוא הייה האחראי ישירות על חיי אנשים שתחת פיקודו, וגם על חיי אזרחי המדינה. לכן ההחלטה תמיד הייתה בידו, המפקד. המפקד הוא ראש השב"כ היוצא, ראש המוסד היוצא, או ראש הצבא היוצא. הם הפכו עצמם, בהבל פה של עצמם, לכוכבי קומיקס רשעים, ממילא היתוליים, בסרט "הנוקמים" הישראלי.

מחשבות כוכבי הקומיקס

ההשתלחויות היו מהלך ציני פוליטי שמבוסס על ההנחה ששומעיהם, כפי שדיסקין ושות' מגדירים את כלל הציבור בישראל, שהוא מורכב "ממטומטמים, או הדיוטות", זהו לדבריהם, ציבור שאיננו מתמצא בכל המגעים האמריקנים והישראלים בנושא הגרעיני האירני. אבל בה בעת הם מנסים להראות כי יש כאן לכאורה "טובים" שהם נשיא ארה"ב אובמה והאדמיניסטרציה שלו, כי הם מתנגדים לתקיפה על אירן, וישנם "הרשעים" והם כמובן נתניהו וברק אשר להוטים בעד התקיפה על אירן. הצגת הדברים על ידם בצורה זו, היא כל כך פשטנית, טריביאלית ללא עומק חשיבה וחלולה עד כדי להדהים. תוך כך, מתבהרת הסברה שדיסקין ושות' לכאורה מנסים לקבוע, באופן עקיף, וללא הצלחה, למרות הצינון, סדר יום בבחירות הקרובות בישראל.

מחשבות האזרח על כוכבי הקומיקס

עבור האזרח המצוי "הרשעים" בקומיקס הישראלי לא הפכו פתאום אויבים לישראל אבל בפרוש הפכו עצמם לטיפשים פוליטיים. ובצער ייאמר, גודל הטיפשות הפוליטית הזו שלהם הוא גודל הנזק לישראל. בדמוקרטיה זכותם להביע את דעתם. אבל האזרח מבין שהרשעים לא ידעו להגביל עצמם כדי להימנע מההפקרות ומהנזק. האזרח מבין שהם אפילו לא הפנימו את המינימום, זה הנאמר במקורותינו "גם אוויל כי יחריש, כחכם ייחשב". האזרח המצוי יודע וגם זוכר היטב, למרות זכויותיהם הרבות מהעבר, שאחרי כל אחד מהרשעים נמצאים כמובן "שלדים" בארון. והרי כמה דוגמאות: למשל את "מר דגן דובאי", ראה כל העולם בטלוויזיה. היש צורך להוסיף? את מר "דיסקין שליט" כל אחד מבין במה המדובר. אותו ראש שב"כ אשר במשך שנים לא ידע לספק שביב מידע על הנחטף שליט וסרב לעסקת השחרור. וכמובן מר "אשכנזי-הרפז". לו הייה הדבר מתרחש במדינה דמוקרטית אחרת, מזמן הייה נמצא מאחורי סורג ובריח, וזאת גם אם נתעלם מכישלונו הפיקודי והמבצעי בחטיפה בהר דב, ואחר כך, נתעלם מכישלונו המביש בקיום חקירה ראויה, להם הייה אחראי. ועוד ועוד... ובנוסף לכך, כוכב אחר בקומיקס הישראלי, "אוסקר" ממש, אהוד אולמרט שהייה ראש הממשלה היחיד בתולדות המדינה, שבקדנציה אחת, שלח את עם ישראל לשתי מלחמות. לא הייה כדבר הזה בתולדות המדינה!! איך טענה ח"כ זהבה גלאון "אתה לא יכול להגיד שאתה מנהל תהליך שלום ובשלוש שנים לצאת לשתי מלחמות. זה קשקוש! הצליחו לסמא את עיני הציבור" (מוסף הארץ לשבת 03/04/09 עמוד 17). באחת מהמלחמות האלה שלח אולמרט את צה"ל בצורה אימפולסיבית למלחמה, כשהצבא לא התאמן, ללא תוכנית פעולה ראויה, ללא ציוד ראוי, ולא מוכן, דבר שעלה בדמים יקרים. ועל שיקול הדעת של אולמרט כבר אמר וינוגראד בדוח המפורסם: "...מצאנו כי בהחלטות על היציאה למערכה ובתהליכי קבלתן, היו כשלים וכי האחראים לכשלים היו ראש הממשלה..." (דוח חלקי, עמוד 18 סעיף 45) ובדוח הסופי שלו טען וינוגראד שהיו אלו "כשלים חמורים" (דוח סופי, עמוד 64 סעיף 11). ועכשיו זו העת להמתין לתוצאות המשפט בהולילנד. סיפור קומיקס אחר, מללה-לנד, בו מככב האוסקר.

מה קרה כאן?

זה פאטטי שדווקא אולמרט הוא זה שמגן על יתר חברי "הקאסט" בקומיקס הישראלי, כשהוא קורא ומקריא כמעט את אותם הטקסטים של שאר הכוכבים. לכן, האזרח מן השורה שואל את עצמו איך זה שבעת האחרונה, במערכות הביטחונית, שעוסקת בביטחון לאומי, במוסד, במל"ל ובשב"כ, מערכות חשובות, לא נמצא בראשן, ולו בכיר אחד, שהייה מוכן, לאור אחריות הכישלון, להציע בשעתו התפטרות כפי שעשה האלוף (מיל) יוסי פלד אחרי "ליל הקלשונים"? או כמו אל"מ (מיל) אלי גבע בשעתו, שהייה מוכן לשלם את מלוא המחיר על עמדתו האמיצה, כנגד דעת מפקדיו, ולהתפטר מתפקידו בעת מילוי תפקידו? ובהדגשה, לא מדובר כאן על נקיטת עמדה אם צדקו אם לאו. אבל מדובר כאן על מצפון, על מוסר, על מקצועיות, על יושר ועל אמינות וכמובן על זמינות בזמן אמת.. לא אחר שפרש לפנסיה.. גבע כמו פלד הם אלו שמתחו את הגבול הברור בין מפקד "שרק ממלא פקודות" לבין מנהיג אמיתי, שמגלה אחריות ומונחה על-ידי המוסר הישראלי והמוסר של צה"ל, גם אם יש החושבים שטעו. כל ראשי הזרועות הללו שעסקינן לא למדו מפלד, ולא מגבע. לפיכך, הפכו עצמם לרשעים, כוכבים בקומיקס הישראלי "הנוקמים". את מה שקרה להם אחרי השרות הביטחוני ניתן לסכם גם במילות השיר הידוע "כשהליצן הפך למלך, והנביא הפך ליצן"...