בשני אירועים שנערכו לאחרונה בגליל העליון תפס
שמעון פרס, נשיא המדינה - מקום של כבוד:
- בהרצאה על "פרויקט הגרעין של מדינת ישראל" הוא "כיכב" כמי שהוציא לפועל את חזונו /יוזמתו של דוד בן-גוריון להקמת פרויקט הגרעין הישראלי ,כלקח מהשואה, כתעודת ביטוח למדינת ישראל.
- במפגש בנושא: "האם העורף הישראלי, כולל אזור הצפון, מוגנים" השתתפו נציגי עמותת "מגן לעורף" הנאבקים לשילוב מערכות לייזר בהגנת המדינה. בהקשר זה הוזכר שפרס, כמי שחתם ב-1996 עם הנשיא קלינטון על ההסכם לפיתוח משותף של מערכת ה"נאוטילוס" להגנה על קריית שמונה כנגד הקטיושות.
אנשי הגליל העליון וביניהם תושבי קריית שמונה למדו שמערכת ה"נאוטילוס" פותחה בארה"ב ע"י חברת נורטרופ - גרומן במימון שתי המדינות, על-פי ספציפיקציות של מערכת הביטחון תוך שיתוף פעולה עם חברות ישראליות. הם נדהמו לשמוע, שלאחר שערכה 46 ניסויים בהם יירטה במהירות האור כל מה שעף באויר - מפגזי מרגמה ותותח ועד רקטות וטילים - היא "נזרקה לפח" דווקא ע"י מערכת הביטחון הישראלית בעקבות "נסיגת" צה"ל מלבנון בשנת 2000.
מערכת ה"נאוטילוס" שפותחה, יוצרה ונוסתה בהצלחה מדהימה, ללא תקדים בתחום מערכות הנשק, לא הובאה לארץ אלא נארזה ונזנחה בשדה הניסויים של צבא ארה"ב בניו מקסיקו.
אף אחד מהנוכחים בפגישה לא הבין מדוע בחרה המערכת יותר מאוחר, בעקבות ירי הרקטות מרצועת עזה, לפתח את מערכת "כיפת ברזל", מבוססת הטילים, שלמרות האופוריה שמפגינה כיום מערכת הביטחון, אינה נותנת תשובה - לא מבצעית ולא כלכלית - לאיומים של עשרות אלפי הטילים והרקטות המכסים את כל שטחה של מדינת ישראל. איומים אותם פרטו
מתן וילנאי - השר להגנת העורף, ע. ידלין - ראש אמ"ן לשעבר ואחרים. כל זאת עדין מבלי לקחת בחשבון את האיום הגרעיני האירני.
היחיד שמסוגל להביא לשינוי בנוף הפוליטי והציבורי הנוכחי במדינתנו מצטייר הנשיא פרס כמעט כיחיד אשר מסוגל ,אולי, להביא לשינוי כיוון בהתנהלות המדינה בנושא כל כך קריטי לביטחונה:
- בהסכם עליו חתם עם קלינטון הוא היה "שושבין" עיקרי להשקת פרויקט ה"נאוטילוס".
- כמי שמקובל כמעט על כל חלקי העם, שללא שיקולים פוליטיים - אישיים דואג באמת למדינת ישראל והעם היהודי.
- כאדם הפתוח לחידושי הטכנולוגיה (ננו טכנולוגיה ועוד) מודע פרס לאפשרויות הגלומות במערכות מבוססות לייזר ובטכנולוגיה העתידית שבבסיסן, להגנת המדינה ולכלכלתה, עם פוטנציאל להפוך למובילה בעולם בתחום, כפי שעשתה בנושא המזלט"ים ובנושאים אחרים.
- כאדם עם חזון, שגייס בזמנו את המשאבים האנושיים, המדעיים והכלכליים של המדינה הצעירה, את עזרת העם היהודי ומדינות ידידותיות ,כמו צרפת, להקמת פרויקט הגרעין הישראלי.
- דווקא במעמדו בארץ ובעולם ובגילו ה"צעיר" מתאים פרס להתגייס, לדחוף ולקדם עם מרצו הבלתי נדלה, פרויקט כ"כ חשוב להגנת המדינה ולו כהשלמה לפרויקט הגרעין בו כמעט התחיל את צעדיו וכפוליסת ביטוח נוספת לעם היושב בציון.
- אני משוכנע, שראשי עמותת "מגן לעורף", במידה וייפגשו עם מר פרס, ייטיבו לפרט לו את מה, שאני מגדיר, כ"שערוריית המחדל" החמורה ביותר בתולדות המדינה, אליה, אני נחשפתי במקרה לפני מספר שנים ומאז מדירה את שנתי.
ד"ר עודד עמיחי - מדען ואיש רפא"ל לשעבר - מומחה בקנ"מ בינלאומי לנושא הלייזר.
יוסי ארזי - אל"מ (במיל.) טייס קרב וראש מחלקת מערכות בחיל האוויר לשעבר.
תא"ל (במיל.) צביקה שור - יועץ כספי לשעבר של הרמטכ"ל ושר הביטחון.
ד"ר נתן פרבר - בעברו מרצה בפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון ומדען ראשי של חטיבת הטילים של תע"ש.
לאחר שהחברים הנ"ל לא הותירו כמעט "אבן "שלא הרימו ואין חלון או דלת בהם לא נכנסו כדי להסביר את "פרשת המחדל", מסתמן כיום שפרס כיחיד שעשוי גם להבין וגם לפעול לשינוי כיוון בהתנהלות המדינה בנושא.
פרושו של דבר, קידום בדיקה מחודשת ואוביקטיבית, שבעקבותיה תובא לארץ מערכת ה"נאוטילוס" הזרוקה "כאבן שאין לה הופכין" בארה"ב וחזרה למסלול של פיתוח והצטיידות צה"ל במערכות "סקייגארד" (הדגם המבצעי).
אנשי הגליל העליון, שנכחו במפגש, השתכנעו שחומת האטימות של מערכת הביטחון וקשר השתיקה של אנשי הציבור, הפוליטיקאים ושל אנשי האקדמיה והשלטון המקומי, אינם מוצדקים.
בסיטואציה הנוכחית במדינה נפתח, לדעתי, חלון הזדמנויות לחידוש הפרויקט אולם זה יכול להיות, כמעט, אך ורק בהתערבותו של הנשיא שמעון פרס.
אם ילמד את הנושא ויפעיל את כל קשריו והשפעתו , יוסיף פרק נכבד, מקווה שלא אחרון, לביוגרפיה האישית שלו ולהיסטוריה של המדינה.
