שקרן אכזרי

הנאשם בפלילים אהוד אולמרט, כמו הבושה להוריה ציפי לבני, כמו שיאן הזיגזג שאול מופז, כמו עבריין המין המורשע חיים רמון - כולם שקרנים חצופים שסיבכו את ישראל מדינית, הרחיקו את השלום, ועזרו לחמאס לעלות לשלטון - כשתמכו וגיבו את המנהיג הכי רשע בתולדות הציונות, אריאל שרון. הם לא מודים בטעות האיומה, ובכל הזדמנות יספרו לנו שאין קשר בין התוצאה לעקירה. פתאום, כמו משמיים, מגיח ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, ומאשים את ראש הממשלה נתניהו בקיפאון המדיני. עט על הכוכב החדש, מי שלחש על אוזנו של מרשו שרון, עו"ד דב ויסגלס. תחת הכותרת, "יש עם מי לדבר" (ידיעות אחרונות, 3.5.12), קראנו כמה שורות מהמקלדת של ויסגלס, בהן הוא מסביר לנו את הסיבה הראשית למה שהוא כינה "ההתפוצצות של דיסקין". לדעתו, כך כתב, "מעדיפים הממשלה והעומד בראשה את היציבות הקואליציונית על פני הצורך החיוני בקידום הסדר מדיני עם הרשות". מיד אחרי זה הוא כותב: "על דברי ביקורת חמורים אלה, הן מפי דיסקין, והן מפי אחרים, מגיבים דוברים מטעם הממשלה בהסבר כי "אין פרטנר". מקצתם גורסים כי אבו-מאזן אינו רוצה בשלום, ומקצתם טוענים, כי הוא אינו מסוגל להביא שלום בשל חולשתו". וכדי לשכנע אותנו שאכן "יש פרטנר" הוא מזכיר לנו נשכחות. לא אטריח אתכם בציטוט המלא, אדגיש רק שהוא מסתמך על הבטחות שהשמיע אבו-מאזן ב"נאום עקבה" (יוני 2003) להפסיק את הטרור, והשקט הביטחוני מוכיח שאכן הוא, ביחד עם סלאם פיאד עמדו בהתחייבותם. את מאמרו הוא מסיים במילים: "כמעט אין מעשה טרור שיצאו מהשטחים הנתונים לשליטתם. ואם הם לא פרטנר, אינני יודע מי כן פרטנר. דיסקין מכיר דברים כאלה היטב. לא פלא שהתפוצץ"... ההינתקות הייתה באוגוסט 2005, והוא מדבר על יוני 2003. סליחה, זה לא אתם שהסברתם לנו שעקירת האלפים בלי הסכם, מתבצעת בגלל ש"אין עם מי לדבר", ו"אין לנו פרטנר"? זה לא הרודן המושחת שהסביר את הוויתור על חסכם עם אבו-מאזן בתיאור "מנהיג מרוט-נוצות". עקירת האלפים בלי הסכם הייתה פשע אכזרי. להצדיק אכזריות באמצעות שקרים - גם זה אכזרי. הלכתי לארכיון כדי לעזור לאותם צרכני תקשורת תמימים, שגנבי הדעת דוגמת דב ויסגלס ודיסקין, מתעמרים בתודעתם. שופופו...