חשוב לציין שמערכת החינוך בישראל מבוססת, עדיין, על תשתית ציבורית חזקה. מרבית שעות הלימוד הן במימון ציבורי ומרבית המורים מועסקים על-ידי משרד החינוך והמועצות המקומיות.
אך אי-אפשר להתעלם מזה ששלושה עשורים מתקיימת מגמה זוחלת שהולכת ומתחזקת - בשנה שנתיים האחרונות אף מתעצמת - מגמת ההפרטה ובמיוחד כניסת גורמים עסקיים בעלי אינטרסים מסחריים גלויים. התופעה של "כוחות השוק" החלה לפעול גם בין כתלי בית הספר הישראלי.
מציאות בלתי שוויונית בהתמודדות עם תופעת הגורמים המסחריים במערכת החינוך נראה היום
מבקר המדינה כמו הנער ההולנדי, שמנסה להכניס אצבע בחור שבסכר כדי לנסות לעצור בעוד מועד את סכנת השיטפון.
בצדק מעיר מבקר המדינה - "שוויון בחינוך מאפשר אחידות בהזדמנויות עבור התלמידים. במרוצת השנים מסתמנת תופעה הולכת וגוברת של גביית תשלומים נוספים תוך חריגה מהתשלומים המותרים וללא פיקוח נאות."
אינני מבקש להתמקד בממצא השערורייתי, שבוצעה גבייה מההורים בסכום של למעלה ממיליארד שקל מעל המותר. אותי מדאיגה מציאות בלתי שוויונית. במקום שגבו יותר כמו שוהם, כוכבים-רעות, עומר ולהבים קיבלו יותר ממה שקיבלו ברמלה, לוד ושכונה ד' בבאר -שבע.
ראוי מבקר המדינה למלוא ההערכה על התייחסותו לתופעה של מעורבות גורמים מסחריים במערכת החינוך. ראוי, שישראל תמחק מסדר היום החינוכי שלה את התופעה, עליה מצביע המבקר - "שמדי שנה פועלים גורמים חיצוניים המפעילים תוכניות חינוכיות.
36.5% מהגורמים החיצוניים הם גורמים מסחריים".
אינני מתייחס בשוויון נפש לנתון של 36.5% בממצאי המבקר. הנתון הזה אינו מצביע על תופעה שולית. זה כבר תופעה של גידול ממאיר סרטני, המאיים על קיומו של הגוף, על קיומה של מערכת חינוך שוויונית.
אני מבקש להוסיף גם למה שלא צוין בדוח. לדעתי, מן הראוי לחשוף את השמות של חברות מסחריות , שפעלו בעשור האחרון בבתי הספר. הן עשו זאת מתוך מניעים צרכניים מוצדקים מבחינתן. הכנסת תוכנית העשרה לתזונה בריאה, חינוך לאסטטיקה ולחינוך מיני היא בהחלט יוזמה מבורכת. אבל היא רחוקה מלהיות יוזמה מבורכת, כשחברת "פרולוג" , המייצגת חברות מזון , תרופות וקוסמטיקה היא שמפעילה את התוכנית הלימודים. מיותר לענות על השאלה באילו מקומות בארץ התנהלה העשרה זו. התשובה תוביל למניעים המסחריים של החברה.
מיטת סדום של פגיעה בערכי שוויון אני רואה בהערכה רבה את תחום העשרה לצרכנות חכמה. תחום שנראה לי בהחלט חיובי, אך רק חבל שהוא הופעל על-ידי רשת הריבוע הכחול. אני יכול להבין מפקח שיזם הוראת "מנהל עסקים" כמקצוע בחירה לבחינות הבגרות במספר בתי ספר . קשה לי לקבל, שגורמי מסחר נוטלים על עצמם הוצאה לפועל של תוכנית לימודים בין כתלי בית הספר.
אני מעריך מאוד את הציבור הדתי בחינוך הממלכתי, המבקש להעניק לילדיו חינוך דתי מוגבר . לשם כך קיימת אצלו נכונות לשלם. יש לקבל בהערכה רבה נכונות של ציבור לשאת בעלויות כספיות לנושאים ,שהם תמצית הוויתו הרוחנית והקיומית.
למרבה הצער, מגמה ערכית וחינוכית כה חשובה מוצאת עצמה תחומה במיטת סדום של פגיעה בערכי שוויון. לדברי המבקר נמצא "כי נגבה תשלום נוסף, העומד על עד כחמשת אלפים שקלים לתלמיד במסגרת לימודי קודש".
התוצאה העגומה העולה מהדוח, שנוצרת אפליה, כפי שמעיר בצדק מבקר המדינה, ש"ממגזר אוכלוסיה אחד ניתן לגבות כספים בשיעור גדול בהרבה ממגזר אחר ולהעניק לתלמידים שעות לימוד רבות יותר."
מצער, שקנה המידה לתוספת השעות הוא פונקציה של יכולת לשלם כסף. באזור מסוים אפשר היה להגיע לחמש יחידות לימוד בבחינת הבגרות ביהדות עם תוספת מכובדת של שעות העשרה ובמקום אחר ניתנה מנה קטנה עד קטנטונת.
מבקר המדינה מתייחס בחומרה לסעיף "שירותים מרצון", שנועדו להעשרה - "לתגבור מקצועות". הביקורת היא בעיקר, שלא נקבעה הגבלה על הסכום שנגבה מההורים. התוצאה היא שלמעשה כך נפרסת תשתית למציאות של אי שוויון. כי מכסת שעות תגבור במקצוע מסוים נקבעת על-פי סכומי הכספים שנגבו.
קשה להשלים עם שלל התוכניות החיצוניות, שקנו לעצמן חזקה במערכת השעות הבית ספרית. קיימת עמימות רבה בכללים באשר לזהות הגורם שלו מוקנית הסמכות לאשר תוכניות או הפעלות בית ספריות. כך קרה שחדרו חברות מסחריות לתחום של סיורים לימודיים.
להתנער מחוליי ההפרטה אני מאחל למערכת החינוך, שתתנער מחוליי הפרטה ומחדירת גורמים מסחריים, המכרסמים בחזון החינוך השוויוני.
אני מאחל למערכת החינוך שתסיר ממנה גם את חרפת העסקה של מורים המועסקים ללא תנאים סוציאליים. נגע העסקה שהולך ומתעצם במיוחד בשנים האחרונות.
