העיר היפהפייה, המגרה והנהנתנית שעל נהר הדנובה, יודעת לעשות מה שהיא תמיד עשתה. גם בתקופה שבה הייתה חלק מן הממלכה האוסטרו הונגרית, גם בין שתי המלחמות, וגם בעידן הקומוניסטי. לעטות חיוך, לנפח את החזה בגאווה לאומית וליהנות ממה שיש, ויש. אבל הפעם הונגריה נמצאת על הפנים, גם מדינית, כתוצאה מקו לאומני שנוקטת הממשלה, וגם כלכלית במסגרת השוק האירופי המשותף. בתוך פקעת הקורים הללו, מצויה קהילה יהודית, רשמית הגדולה ביותר במזרח אירופה. בפועל, מסגרת יהודית פעילה מצומצמת בחברה לאומנית קתולית, שאליה מנסות לדבר ישראל והציונות בהצלחה מעטה. ארבע ערים הדורות שוכנות לאורכם של נהרות במזרח אירופה ובמרכזה שמושכות אליהן מבקרים ותיירים. הן מהוות מעין מרובע קלאסי באירופה .וינה,בירת אוסטריה ובודפשט בירת הונגריה על גדות הדנובה. פראג, בירת צ'כיה לאורך הוולטאבה. מולדבה- בהונגרית, אשר שמה ידוע בין השאר מן הלחן המפורסם של סמטנה, שקֶטע ממנה הועתק,כידוע, בהמנון הלאומי שלנו- התקווה. וקרקוב בירתה העתיקה של פולין מכורתי ,על גדות הוויסלה. בעוד ששלוש הערים האחרות הן בעיני בחזקת מטרונות מזדקנות שהצליחו, בצד הקמטים הנראים, לשמר את היופי ואת ההדר- בודפשט היפה ,שגם היא שבעת שנים, שמרה על השובבות שלה. היא לא עיר הוואלסים והמוצרט קוכֶן. היא עיר הצא'רדאש והפפריקה.היא הייתה כזאת גם כשביקרתי בה לראשונה בשנת 1979 ובמעבר הגבול בין אוסטריה להונגריה היה נתיב של יותר מקילומטר שלאורכו גדרי תיל מחושמלים ומגדלי שמירה.בדרך אל המדינה הקומוניסטית שנואת נפשה של ההונגרים. בודפשט נראתה אז בעיני ההיפך המוחלט מכפי שסיפרו עליה. הבתים שידעו פעם פאר והדר נראו על סף התפוררות. ריח של טחב הכה בך מלמעלה, ריח של ביוב עלה מלמטה ובאמצע -הניחוח של בנזין לא מזוקק שפלטו האגזוזים מרכבים ישנים תוצרת ברה"מ. מן החצרות עלו ריחות של גבינה מסריחה משהו בין מרוואל הצרפתית לבין צ'דר האנגלית והמראה היה עלוב מאוד, מדכדך. אבל גם אז בשדרות אנדראשי טופפו להן הבנות, עוטות בחן ובאלגנטיות אוסף של גלימות וצעיפים ישנים וסמרטוטים צבעוניים מגוהצים, וכייף היה להסתכל בהן. ברחוב ואצ'י - ואצ'י אודצה- רחוב חנויות היוקרה, מה שהיה בחנות עבר לחלון הראווה הקטן, מסודר בחן. זאת בשעה שבחלונות הראווה הענקיים בשדרות ירוזולימסקה בוורשה עמדו ערוכים קופסות נייר עם קרקרים וביסקוויטים, אבודים בחלל הגדול. כאשר בפראג בקושי אכלו בשר, במסעדות בודה הגישו גולאש דשן, כבד אווזים, ו"נוקדלי" אלה הפתיתים ההונגריים שלעתים מפזרים ביניהם פצפוצי שומן אווזים- גריוואלעך ביידיש. קראו לזה הקומוניזם של גולאש. בודפשט היא בודפשט. עיר הדוניסטית בת קרוב לשני מיליון תושבים שאורכה עשרות קילומטרים והיא כוללת פרברים כפריים מובהקים. מאז עברה כמה וכמה מהפכים שבמהלכם ביקרתי בה כמה פעמים. הפעם החידוש, הפרכוס, השחזור והשימור מורגשים בחוץ. בודפשט היא עיר ירוקה מאוד ועכשיו בעונת האביב העיר משובצת ערוגות צבעוניות בעיצובים שונים של גיבסניות, גרברות,חרציות אדומות, חבצלות, ליליות, איריסים ועוד - חג לעין. ואין להעלות על הדעת ביקור שלי בבודפשט מבלי לבקר את ה"מקדש" הקולינרי של השוק המקורה הגדול, בפאתי ואצ'י. דומני שאין שוק בעולם שבו יש מספר כה רב של נתיבי סלאמי, מסוג הרץ או פיק או צ'ובאי או צ'רקס וכל המעדנים המעושנים בתהליך איטי בעץ דובדבן ,והניחות והארומה מורגשים, לפני האכילה במהלכה ואחריה. יש שמחקים את המרשם, אבל אין, פשוט אין, כמו המקור.. זאת נוסף על נתיבי היינות, הפאלינקה,הטוקאי, הכבדים במלוא כובדם או כממרח, ודוכנים עמוסים ירקות ופירות טריים,ותבלינים ובראשם הפפריקה ההונגרית המפורסמת במארזים שונים. זאת בודפשט.

בודה ופשט כמשל

כאשר אתה ניצב בלילה על הגדה של הדנובה , ליד גשר אליזבט, בפֶשט, ומסתכל מולך על בודה,מתגלה לפניך מראה קסמים פנוראמי שמורכב מן הארמון המלכותי, כנסית מתייאש הקדוש, המצודה ובתוכה מלון הילטון, אנדרטת החרות, מצודת הדייגים ועוד. כולם מוארים באור יקרות, מעין מחרוזת זוהרת על צווארה של בודה המתנשאת. במעלה הגבעה גרה הסולת והשמנת של בודפשט, בעצם של הונגריה כולה. מי שגר למעלה יש לו מן הסתם עוד איזו דירה גם למטה באזור המסחרי של העיר,ובוודאיי איזו וילה או בקתה כפרית משובחת ליד ימת באלאטון. בפֶשט החלק השוקק של העיר וליבה הכלכלי ,חברתי,אמנותי,תרבותי וקולינרי, ההיצע הוא אדיר. קונצרטים, מועדוני ג'ז, אופרות,אופרטות מסעדות עם להקות צועניות, מוזיאונים. הם כאמור מחייכים, חיוך מאוד מאולץ כי הרוב לא יכול ליהנות מן השפע שמוצע לו. כאן גרים אנשים אשר משכורתם החודשית הממוצעת היא כ 500 יורו, כלומר פחות מ-2500 שקלים לחודש. ולכך, כמו במקרים רבים בהיסטוריה יש לא רק השלכה חברתית כלכלית אלא גם מדינית. כאשר ברחוב ואצ'י האלגנטי הסוחרים עומדים בפתחי החנויות, והמוכר אומר לחברתי, שהוא נותן לה הנחה מכיוון שהיא הלקוחה הראשונה בשעה 11:30 זה אינדיקאטור למציאות הכלכלית. זאת כאשר למציאות הזאת נוסף אלמנט לאומני. בראשית מרץ השנה אישר האיחוד האירופי להחיל סנקציות על הונגריה בשל סעיפים בחוקה החדשה שיזמה הממשלה ההונגרית בראשותו של ויקטור אורבאן, סנקציות המאיימות על עצמאות מערכת המשפט והבנק המרכזי. ההערכה היא שראש הממשלה אורבן ייאלץ ללכת לקראת האיחוד האירופי והשוק המשותף באם הוא רוצה לזכות בחבילת חילוץ. במציאות אין לו ברירה אחרת. זאת למרות שגם תומכיו לא אוהבים, בלשון המעטה, את התלות שלהם בשוק המשותף. יש להדגיש כי בשעתם גורמים לאומניים לא ששו להצטרף לאיחוד האירופי ובשנת 2003 הכריז אישטוואן צ'ורקה מנהיג מפלגת הצדק ההונגרית הלאומנית( בנוכחות מנהיג הלאומנים הצרפתיים ז'אן מרי לה פן) כי. "האיחוד האירופי מעוניין בהצטרפותה של הונגריה, כיוון שבכוונתו להפוך את הונגריה למדינת-תחליף לישראל", שלדבריו, תשמש כמקלט ליהודים אם יגורשו מישראל לאחר מלחמה עם הערבים. הונגריה של היום היא אומנם חברה באיחוד האירופי אבל נבחרה בה מפלגה לאומנית ובמדינה שבה כשני שלישים מן האוכלוסיה הם קתולים - הסימביוזה הזאת לא משתבצת במסגרת מדיניות האיחוד האירופי, אגב, המטבע הדומיננטי הוא לא האירו אלא עדיין הפורינט.

הקהילה היהודית מתבוללת ברובה

בספטמבר 2010 פורסם דוח על הקהילה היהודית בהונגריה מאז נפילת הקומוניזם על-ידי המכון למחקרים יהודיים. ה- JPR - JEWISH POLICY RESEARCH הוא מכון מחקר שבסיסו בלונדון. את המחקר ערכו שני אנשי אקדמיה שמוצאם מהונגריה: אנדראש קובאץ' ואלֶטָה פוראש-בירו. לפי הדוח אומדן האוכלוסיה היהודית בהונגריה נע בין 80,000 ל-150,000. אם מרחיבים את ההגדרה שבה כלולים צאצאים של סבים שלפחות אחד מהם יהודי- המספר מגיע ל-180,000 בתום מלחמת העולם השנייה (כלומר לאחר השואה שבה נספו קרוב ל-600,000 יהודים במהלך 4 חדשים - צ.ג). אשר למצב הכלכלי, החוקרים קובעים כי הרוב שייך למעמד הבינוני ומעלה כאשר 46% מקרבם הם בעלי תואר אקדמי, כ-20% יותר מאשר באוכלוסיה כולה. 90% מיהודי הונגריה חיים בבודפשט רבא. יש לקהילה מוסדות סעד ותמיכה גם במסגרת הקהילה וגם עזרה ממוסדות יהודיים בינלאומיים כמו למשל קרן לאודר, הסוכנות היהודית, יבנה וכיו"ב. את המחקר במלואו שכולל רקע היסטורי ופרוט של הפעילות בעבר ובהווה ניתן, כאמור למצוא באתר המכון JPR. אולם קיימים נתונים מוצקים ולפיהם יהדות הונגריה בין שתי מלחמות העולם הייתה מתבוללת ברובה. אביא כאן קטע מפי ההיסטוריון ד"ר גיא מרון שנשא דברים ביום עיון במלאת 60 שנה לרצח יהודי הונגריה שנערך ב"בית לוחמי הגטאות" ב-22 ביוני 2004 . בין שתי מלחמות העולם "מתוך תשע מאות אלף יהודים, רק פחות ממחציתם נשארו בהונגריה... היהודים ממשיכים להיות נאמנים לתרבות ,ללאומיות, לשפה ולאידיאולוגיות הליברליות, בעוד הציונות היא מיעוט קטן..." ממה שאני התרשמתי בביקורי בהונגריה גם לאחר נפילת הקומוניזם, המצב מבחינת הזהות היהודית לא השתנה.בארצות שונות יהודים יזהו עצמם כיהודים אם אתה תציג עצמך כישראלי. בהונגריה ברוב המקרים זה לא יקרה..בהקשר זה מן הראוי לצטט מאותו דוח של המכון היהודי למחקר שהוזכר.וככה נכתב בו: "להיות פרו ישראלי כיום זה לא באופנה. הדור (היהודי) הצעיר לא יכול להיות שותף לסולידריות הזאת, מכיוון שהרוח שנושבת היא אנטי ישראלית." יחד עם זאת מציינים החוקרים כי מה שחשוב ונטייה זאת גוברת במידה רבה היא התפקיד של ישראל בתחומי התרבות ומכאן המאמצים ליצור קשר במסגרת היבט זה בין הקהילה לבין ישראל." אם נביא דוגמה מן הקהילה היהודית האדירה ביותר ובעלת הזיקה הרבה ביותר לישראל, הקהילה היהודית בארה"ב, שלפי הסקרים האחרונים לקראת מערכת הבחירות לנשיאות, לא ישראל עומדת בראש מעייניה, אלא עניני פנים וכלכלה,על אחת כמה וכמה קהילה שברירית כמו זאת בהונגריה. דוגמה קטנה מתוך הכרות אישית.יש לי ידידה שחיה בפרברי בודפשט בבית מאובזר היטב. היא בראשית שנות הששים.יהודייה שנישאה לנוצרי ונפרדו. הבת שנולדה להם היא כמובן יהודייה.היא נישאה לנוצרי ונולדו להם שני בנים. שניהם נימולו. הם יהודים. אבל אין להם זיקה לקהילה היהודית. אם כבר, הבת סיפרה לי שהיא סיימה באוניברסיטה תאר ראשון ביודאיקה. ואפילו השתעשעה ברעיון לבוא לארץ. "אז מה אני אעשה עם לימודי היהדות שלי, וגם כאשר אני לא דוברת את השפה". אינני חושב שישראל מצאה פתרון, או אף השתדלה למצוא, לסוגיה כזאת. אני משוכנע שיש רבים כמוה. אולם גם בקרב המזוהים כיהודים החלק האורתודוקסי או השמרני היה מיעוט. לקהילה הייתה זיקה חזקה לתנועה הרפורמית או כפי שהיא ידועה התנועה הנאולוגית.ואין זה מקרה שבית הכנסת המפואר השני בהדר שלו בעולם, הוא בית הכנסת ברחוב דוהן בבודפשט. הראשון מסוגו הוא " היכל עמנואל" בשדרה החמישית בניו-יורק. והוא של התנועה הרפורמית האמריקנית.אולם אם אורח לרגע מבקש לתהות על מצב הקהילה היהודית בהונגריה, די לו בהתייצבות בשערי בית הכנסת ביום שישי בשעה שבע בערב. האולם המפואר הגדול סגור. הוא משמש מוזיאון בעיקר למבקרים ולתיירים. באולם הקטן קשה לעתים לארגן מניין גם בימי שישי. כשבאנו למקום מצאנו כמה יהודים בודדים יוצאים מן השער האחורי ומכאן ואילך ההיכל המפואר והריק נשאר בידי השומרים. אלה דואגים שאיש לא ייכנס, גם לא מבקרים מישראל., שמבקשים רק להציץ ,רק להציץ ולא יותר.ללמדך שיהדות הונגריה שייכת להיסטוריה.

הונגריה וישראל

אין ספק שהשואה מהווה איזה נדבך ביחסים בין הונגריה לישראל, אף שביסודו הוא שלילי. הונגריה עד שנת 1944 הייתה, בתוקף היותה נשלטת למעשה על-ידי הנאצים, חלק מן הציר הנאצי פשיסטי.ואנשי תנועת צלב הברזל שיתפו פעולה עם הנאצים גם ברדיפת היהודים וגם בחיסולם . גם העובדה שבין העולים לישראל היו אישים שהיו ידועים בהונגריה ואשר תרמו לתרבותה, היא נדבך מסוים ביחסים אלה. הממסד הנוכחי הלאומני הוא בדרך כלל פרו ישראלי . אבל כאן טמון הפרדוקס. הציבור אומנם בחר בממשל לאומני, אבל בכול הנוגע ליחסי הציבור לישראל, דימוי זה אינו חיובי. הוא מזדהה יותר עם אותן תנועות שמאלניות, פרו ערביות. מאשר עם המדינה היהודית וזה מוצא גם ביטוי בתקשורת שאינה מראה תמיכה בישראל.. ביטוי עקיף מצאתי בניסיון שלי למצוא שותף בערוצי הטלוויזיה בהונגריה לסרט שאנו מכינים על פרופסור אנדרה היידו חתן פרס ישראל למוזיקה שנחשב לאחד המלחינים היהודיים הגדולים בני זמננו. הוא שימש מרצה באוניברסיטת בר-אילן ומרצה אורח באוניברסיטאות אחרות בארץ ובעולם. הוא נולד וגדל בבודפשט בבית יהודי אמיד ומתבולל. הנסיבות והקמת מדינת ישראל הביאו אותו להיהפך ליהודי דתי, ואף חרדי בסגנון אירופי ,שכן האיש הוא ליבראלי מובהק. הוא נשא לאישה צעירה מבית קתולי שהתגיירה ולהם שישה בנים, מהם חילוניים ומהם דתיים ואחד חרד. היידו הוא אדם צבעוני מאוד בהופעותיו ובשפת המוזיקה שלו. העובדה שהוא חקר את תולדות המוזיקה הצוענית קידמה את שמו בהונגריה ובמקומות אחרים. את התארים האקדמיים הוא השיג בסורבון המפורסם. אין ספק שהיידו הוא אישיות צבעונית וטלויזיונית במלוא מובן המילה שמתבטאת הן בחייו האישיים והן בהישיגיו האקדמיים והמוסיקליים. הניסיונות שלי להגיע לנספחת התרבות של הונגריה בישראל, אסתר לאניי ( שלפי דעת כמה אישים ממוצא הונגרי היא יהודייה) כשלו מסיבה כזאת או אחרת. תמיד טכנית. אגב כאשר פניתי בנושא ללשכת שרת התרבות לימור לבנת נמסר לי שאין עדיין הסכם תרבות בין הונגריה לישראל, דבר תמוה לעצמו.זה לא אומר שאין יחסי תרבות. יש. למשל במפגש הראשון שמארגן המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, שיוקדש ל"המילה הכתובה" ( על ספרות יוצאי הונגריה) הנואם הראשי יהיה שגריר הונגריה בישראל זולטן סגדג'ורג'י.. הכנס ייערך ב-13 במאי בבית ציוני אמריקה בתל אביב. גם הניסיונות שלנו ליצור קשר עם הטלוויזיה ההונגרית כשלו תמיד מסיבות שזה לא משתבץ להם בלוח השידורים. זאת בשעה שהטלוויזיה ההונגרית משדרת תוכניות תעודה אומנות ודרמה מטלוויזיות רבות בעולם. אני כמעט משוכנע שאילו מדובר היה באישיות יהודית בינלאומית ממוצא פולני, היינו מוצאים שותפים בפולין או למצער משבצת שידור. גם פולין מוכת אנטישמיות בלי יהודים כמעט. אבל חשוב לה לשמר בצורה כלשהי את המורשת היהודית העשירה בת אלף שנה. זאת לא רק מסיבות מדיניות אלא היסטוריות צרופות, בהיות היהודים מסד לאומי בתחומי הספרות,האמנות, התרבות של פולין. בהונגריה, עד כמה שאני מודע לכך, אין מדיניות ממסדית כזאת, ודווקא בה עדיין מצויה ,כאמור, קהילה יהודית מכובדת. זאת הייתה הסיבה שהחלטנו להיפגש עם מנהלת מרכז תרבות ישראל בבודפשט ד"ר וורד גליקמן..המרכז הוקם ביוזמת הסוכנות היהודית ואנשי רוח מקומיים וממוקם בבנין ע"ש מלה זיסר על שם אימו של המשקיע והנדבן מוטי זיסר שתרם כספים לרכישת המבנה על-ידי הסוכנות היהודית. בשמו ההונגרי MALA ZISSER EPULET . הוא מצוי בלב העיר ובו משוכנים עוד מוסדות יהודיים כמו הסוכנות היהודית,תנועות נוער ציוניות ועוד. הוא הוקם בספטמבר 2010 כדי לתת מענה לא רק ליהודים שמגלים עניין בישראל ובתרבותה אלא גם ללא יהודים. המרכז מנסה להביא אליו כמעט כול סוגי התרבות האמנות, המורשת והמדיה. אני מביא דוגמה לתוכניות לחדשים אפריל-מאי 2012 : יחסי ישראל הונגריה סדר ליל שני,ערב יום הזיכרון לשואה, מזיכרון לתקומה,התיאטרון בישראל, טעימות ישראליות- חגיגות יום העצמאות, ערב ל"ג בעומר,פסטיבל סרטי תעודה ישראלים, קולנוע תיקון ליל שבועות. זאת נוסף על תערוכות של ציור ,פיסול, צילום ועוד. מכאן שזה סל מגוון מאוד. העניין הוא בביקוש. לוורד ברור כי הגישה הן ליהודים ובעיקר לצעירים שבהם והן לציבור הלא יהודי היא דרך התרבות , האמנות, הערכים האוניברסאליים. כל תעמולה מכוונת לא רק שלא מקרבת את הציבור אלא מרחיקה אותו. טבעי שמי שמופקדת על המרכז הזה לא תצביע על הנושאים המדיניים. אבל לא נראה שיש הרבה תומכים בקרב הציבור ההונגרי למדיניות של ממשלת ישראל. לעומת זאת תרבות, אמנות, היבטים שונים של חברה ואפילו אלמנטים קולינריים מדברים אל הציבור הזה. הוא אומנם בזהותו לאומי הונגרי אבל בהשקפת עולמו הוא ליברלי וטוב לו להזדהות עם הגורמים הליברליים באיחוד האירופי שהונגריה חברה בו. זה אמור גם לגבי נושא השואה.הציבור הזה בעיקר הדור הצעיר , מודע לנושא השואה אבל הוא רוצה ללמוד יותר על לקחי השואה האוניברסאליים. הוא יודע מה זאת השואה, שכן רוב הקהילה שלו הושמדה בשואה. אבל התקומה מדברת אליו יותר. ומבחינה זאת המרכז בבודפשט עשוי לשמש אותנו כצינור להעברת מסר התקומה באמצעים חזותיים כמו ההפקות של עמותת "עופות החול" אשר עוסקת בתרומה הייחודית של ניצולי השואה למדינה( ובעקיפין גם לעולם) והתרומה הקולקטיבית שלהם בתחומי הספרות, האמנות, המוזיקה וכיו"ב. אפשר ונמצא שפה משותפת עם אותם צבורים שבאים למרכז בבודפשט..הפרדוקס יהיה אם נמצא תקומה לתקומה דווקא בבודפשט כאשר הממסד הישראלי, שהלאום , הציונות והעם בגרונו,לא עשה מאומה בתחום הזה.