ברישא ייאמר, מדובר על סגנון. והסגנון הוא האדם, זה האומר אותם. מדובר כמובן גם על אוצר המילים. ההתבטאויות "מכר את נפשו לשטן" וגם הביטוי "זבל", שהשתמש בו פואד בן-אליעזר, מעל בימת הכנסת, יותר מכול, מייצגים את אומרם, את פואד. זהו סגנון התבטאות המעורר גועל נפש, או בלשון העם "טפו", להקיא מזה. לא ראוי ואיננו מהווה דוגמה לאף בן תרבות צעיר או מבוגר.
פואד בכנסת כמו בשוק בדבריו, פואד בכנסת התנהג כמו בתרבות השוק: כדי למכור מוצר, הסוחר המוכר, צועק, וצועק בהן מנטרות: "כל אבטיח מלמליאן". ואם קשה לו למכור את האבטיח או את המלפפון, מחוץ לעונת המלפפונים, יצעק חזק יותר. מאידך, עבור מוצר טוב גובה הצעקה, מטבע הדברים, יהיה נמוך יותר. אבל כשאין לסוחר מוצר ראוי, לא רק שגובה הצעקה צפוי להיות רב, גם תוכן הצעקה מקבל מאפיינים מגעילים. הכול כדי לצבור תשומת לב. השילוב של תוכן קלוקל עם גובה צעקה רב, מייצגים, לא רק מוצר שאיננו ראוי, אלא גם יכולת שכנוע נמוכה. כך היו דברי פואד בכנסת השבוע. וכשהוא משתמש בשפה בזויה, הוא מזמין נגדו תגובות באותה המטבע.
על מה יצא הקצף? ומה היה הרקע לדברים? "כולם" חשבו כי הולכים לבחירות. אפילו הייתה הצבעה בכנסת של קריאה ראשונה. בה בעת, ראשי מפלגות כמו לפיד של "יש עתיד", כמו מופז מקדימה, וכמו
שלי יחימוביץ מ"העבודה", זו אפילו בעצת ח"כ והשר לשעבר, עו"ד
משה שחל, הצהירו, אם במישרין או בעקיפין, כי במידה ונתניהו מהליכוד יזכה בבחירות, הם יצטרפו אליו ל
ממשלה אחרי הבחירות. חשב לעצמו, מנימוקיו ושיקוליו הוא,
שאול מופז, מדוע להמתין עד לאחרי הבחירות? מדוע לא לעשות זאת עכשיו? תוך כך, מדוע להקדים את הבחירות? קם ועשה מעשה. האם המעשה ראוי אם לאו, זהו דיון לגמרי אחר. אלא, שמעשהו של מופז הפתיע את פואד, כי זה הייה מחוץ לעונת המלפפונים וללא מלפפונים, דבר שלא היה במסגרת תוכנית העבודה הפוליטית של פואד בן-אליעזר ולא של מפלגתו. ואז, כש"השטן מרקד לו בין קרניו" של פואד, ומאידך, כשפואד התקרנף בדבריו בכנסת, יצא קצפו כאילו היה בשוק.
פואד: מי מכר את נפשו לשטן? "לצערי, מי שבונה על אבו-מאזן, לא יודע מה הוא סח". כך טען פואד בן-אליעזר. מדוע? לשם כך ראוי להזכיר ולהבהיר, השטן הוא כינוי גם לזה המסית והמשחית, זה הבא להורגך, צר ואויב. נהוג לחשוב שמעשה השטן אין גרוע ממנו. דוגמה לכך הוא מרדואן ברגותי, רוצח. בין יתר מעשיו, רצח של עשרות ילדים ואזרחים, אחראי ללינץ' שנעשה לחיילי צה"ל ברמאללה. ברגותי הוא סוג של שטן אמיתי, המהלך על שניים. אותו, פואד רוצה לשחרר מהכלא! טול קורה מבין עיניך פואד, אין ספק, אתה פואד, במעשה זה, מכרת את נפשך לשטן שכמותו, תרתי משמע. לכן, בהקשר זה, ראוי להזכיר לך פואד, לאור מעשיו של ברגותי, י"ש, את דברי הסופר הלאומי ביאליק: "נקמה כזו, נקמת ילד קטן, עוד לא ברא השטן".
מפלגת פואד בנתה את המדינה? האם דרכו הפוליטית של פואד, לאורך השנים, מוזרה מספיק, כדי להצדיק דברי בקורת זולה כפי שעשה השבוע בכנסת? אהרון אבוחצירה הקים תנועה בשם ה"תנועה למסורת ישראל" לימים, מפלגת תמ"י. תמ"י התמודדה בבחירות בשנת 1981 וזכתה בשלושה מנדטים. התנועה הייתה תנועה דתית לאומית מזרחית. ובתעמולת הבחירות שלה הדגישה את הקיפוח של המזרחים, ונתנה כדוגמה את הרדיפה, לטענתו של אבוחצירא על-ידי הממסד. בין הפעילים הבולטים במפלגת תמ"י בתחילת דרכה היה פואד, בנימין בן-אליעזר.
כנגד אותו אהרון אבוחצירא, המנהיג של פואד, הוגשה תביעה, שכללה עבירות מרמה, גניבה, הפרת אמונים ,קבלת דבר במרמה וקשירת קשר לביצוע פשע. באפריל 1982 המנהיג של פואד הורשע, ונדון לשלושה חודשי שירות, התפטר לאלתר מהממשלה, אך לא מהכנסת. לימים החליף פואד מנהיגים, ועבר למפלגתו של עזר ויצמן ושלמה עמר. תוך כדי ממשלת "הרוטציה" התמזגה מפלגת "יחד" עם המערך.
התחקיר העיתונאי של העיתונאי
יואב יצחק על העברות הכספים מהמיליונר סרוסי לויצמן הוביל לסערה ראויה במערכת הפוליטית ולבדיקה של הפרקליטות. זו, בשלב מסוים, סגרה את התיק באופן מוזר, בנימוק "התיישנות". ברם, הכתם נשאר ועוזר ויצמן נאלץ לפנות את תפקידו כנשיא, טרם סיום הקדנציה שלו. המנהיג הנוסף של פואד, ממפלגת "יחד", שלמה עמר, גם הוא הואשם בפלילים.
מהות הזבל אשר על כן, מתוך התבוננות על דרכו הפוליטית של פואד, האם אבוחצירא, ויצמן, ושלמה עמר היו האישים, שהסתבכו בפלילים, רחמנא לצלן, הם אלו "שבנו את המדינה", בצוותא עם פואד? האם הם גם אלו אשר הדריכו, האירו את דרכו הפוליטית של פואד עד כדי שיגיע "לבשלות" פוליטית שכזו, כשל התבטאויותיו השבוע בכנסת? אחרת, כדי שיוכל לטעון שהוא "מהמפלגה שבנתה המדינה", האם את ההתבטאויות "המופלאות" הללו של פואד, השבוע מהכנסת, יש לזקוף לזכותו של מאיר דרכו הפוליטית, מנהיג נוסף של פואד, אדם אחר,
יצחק רבין ז"ל?
"זבל" הוא ביטוי נוסף שבו השתמש "הסקולאר" המלומד ח"כ פואד השבוע בכנסת. בהגדרה, זבל הוא פסולת. ובהשאלה, זבל הוא כינוי לדבר קלוקל או מאוס שאיננו ראוי לשימוש. וזה בדיוק מתאים להופעתו של פואד השבוע בכנסת.
