המסדר יעמוד נוח! המסדר יעבור לדום! המסדר ידגל את נשקו! דגל שק! לקבלת המפקד, שתיים - שלוש: הקשב! המפקד: המסדר (קדימה) ערוך ומוכן. לפקודתך!
זה נשמע לכם דמיוני אולי אך לאור "חוק הריתוק" שיו"ר קדימה וה"בשר החדש" שזה עתה הצטרף לשורות אוגדתו של הרא"ל בדימוס, שהם מקדמים, ישנה אפשרות סבירה שהח"כים מקדימה יצרכו כל בוקר לעמוד למסדר המפקד, אחרת ירותקו ל"בסיסם" או שמא יישלחו למזנון הכנסת למען ימלאו את פיהם אוכל ומים. מי הם הח"כים המושתנים הללו שמעיזים להמרות את פי המפקד העליון שלהם, איש שבע קרבות פוליטיים, עטור במיטב המדליות של יושר ויושרה, איש שיש לו מילה...ולאחריה עוד מילה הסותרת את הראשונה.
"חוק הריתוק" מגיע לאחר "חוק מופז" הקרוי כמובן על שם המפקד העליון שלבטח היה נגד החוק אך "נכנע" לו מטעמים מובנים (אפשרות להתפלג מקדימה בראשות לבני ולחבור לליכוד מחדש), ואף שלל אותו מכל וכל. מופז אפילו עלה לדוכן הנואמים בכנסת והבטיח שלא יתפלג כי "בית" לא עוזבים...פעמיים באותה שנה, אלא אם נקראת לך "הזדמנות נדל"ן" פוליטית שלא תחזור על עצמה. מילה אצלו זו מילה!
כל התפלגות היא טריפה שיש להוקיעה מלכתחילה, יש לקבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: פילוגים פוליטיים היו בישראל, מאז כינון המדינה ועד היום, וסביר להניח שעוד יהיו. פילוג פוליטי איננו מגונה
אלא בתנאי שהוא מתבצע תוך כדי קדנציה. הבחירות בישראל הן רשימתיות, הווה אומר שכל אזרח בוחר את המפלגה הראויה בעיניו. חברי הכנסת מייצגים את הציבור שבחר במפלגתם. מכאן שכל התפלגות היא מבחינת טריפה שיש להוקיעה. לא יתכן שח"כים יברחו עם המנדטים שלהם למפלגה אחרת. בעשותם כך, הם מרמים את ציבור הבוחרים שלהם. זהו מעשה בלתי מוסרי בעליל. בעניין זה אין הבדל בין פילוג של אחד מהח"כים או קבוצה. המעשה הוא אותו מעשה אופורטוניסטי.
אם רוצים להתפלג, קיימת דרך מוסרית אחת: בתום קדנציה ניתן להקים מפלגה חדשה ולרוץ לבחירות. לחלופין, אם ישנם ח"כים הסבורים שמפלגתם אינה מייצגת אותם, הן יכולים בנקל להתפטר. אם בכל זאת רוצים להישאר ו"להשפיע"(משמע להידבק לכיסא), אפשר להצביע לפי המצפון, רחמנא לצלן, ולא לפי הוראות הנהלת הסיעה. הרי אין כל דרך אפשרית לפטר חבר כנסת משום הצבעותיו. לכן, אפשר לנשוך שפתיים ולהצביע לפי העניין כאילו את/ה לא חלק מהמפלגה, ואז ישנה הצדקה מוסרית לטענה שהמפלגה סטתה מדרכה או מיני ביטויים אחרים השגורים בפיהם של הפוליטיקאים.
אין חדש תחת השמש כל הנאמר לעיל הוא מבחינת תיאוריה. הפרקטיקה כמובן שונה לחלוטין. חברי קדימה הבלתי מרוצים יכולים לבוא בטענות רק לעצמם ולאלה אשר בחרו במופז ליו"ר. את התוצאות לא ניתן לשנות אלא אם כן יהיה מהלך דרמטי בלתי נצפה כעת . ההיסטוריה הפוליטית הישראלית ידועה בתופעות של כלנתריזם, קרי מעבר ממפלגה למפלגה של ח"כים תוך כדי כהונתם. זו תופעה מכוערת ובזויה. לעומת אלה היו פילוגים אידיאולוגיים או חבירות בין מפלגות שונות, אך אלה נעשו, כאמור, לפני בחירות.
הפוליטיקה הישראלית מזמנת לנו הפתעות שונות ומשונות. הפעם, באמת אין כל חדש תחת השמש.
