לא עניינם הפרטי של המתנחלים

שאול מופז היה שר הביטחון שביצע לפני שבע שנים את הנסיגה מכל בסיסי צה"ל ומכל הישובים היהודיים ברצועת עזה. לפני שנה, שאלתי אותו אם הוא מתחרט על הנסיגה, והוא השיב: "לא". מינויו לתפקיד רם בממשלת ישראל יכול אפוא להכין את הקרקע לנסיגות נוספות, והשאלה המתבקשת היא כיצד יש להביא לסיכולן. במרס 2005 הופיע ח"כ יולי אדלשטיין, שהתנגד נמרצות לתוכניות הנסיגה של ממשלת ישראל, במתנ"ס גוש עציון בפני אולם מלא תושבים מן האזור, והזהיר מפני תוכנית הנסיגה שאישרה ממשלת ישראל ב-20 בפבואר 2005, שבנוסף להחרבתם של ארבעת הישובים בצפון השומרון ושל כל גוש קטיף, כללה גם חיסול קהילות יהודיות במזרח גוש עציון, בבנימין, בשומרון, בחברון ובבקעת הירדן. אך האזהרה החמורה בדבר הישובים הכלולים בתוכנית לא נתקבלה ברצינות הראויה, גם כאשר אדלשטיין הדגיש כי ממשלת ישראל החליטה לגרש עוד 80 אלף יהודים. ממשלת ישראל מעולם לא פרסמה לציבור או לכנסת את מפת הנסיגה שאישרה, אך זו מופיעה באתר של "מכון וושינגטון לענייני המזרח התיכון”. המכון קיבל את המפה ממחלקת המדינה של ממשלת ארצות-הברית, וזו בתורה קיבלה אותה מממשלת ישראל. מפה זו שמופיעה כאן מצביעה כי גבולות מדינת ישראל נקבעו בה לאורך תוואי גדר הביטחון המתוכנן.

לא ל"מרחק שדרות"

גם היום, כמו אז, מתנגדי הנסיגה עושים מעט מאוד למנוע מממשלת ישראל להפוך את המפה למציאות. יש לנקוט צעדים על-מנת למנוע את הישנות המהלכים הטרגיים להתישבות, שעלולים להוביל את כל שטחי מדינת-ישראל למצב חמור שלעומתו שלטון חמאס מבית "האחים המוסלמים" ברצועת עזה, ירי הטילים ממנה וההתדרדרות הביטחונית בסיני ייראו לנו כגן ילדים שלו ופורח.

• חשוב להזהיר את כלל הציבור היהודי בארץ ובעולם כי תוכנית הנסיגה המתוכננת של ממשלת ישראל מהווה איום ממשי על כל מדינת ישראל ולא רק על התושבים ביהודה ושומרון. כל ההפגנות של הימין היוצאות נגד הקפאות הבנייה ביו"ש, החרבת ישובים יהודיים, הריסת "התנחלויות בלתי חוקיות" וכולי אינן מעניינות את מרבית תושביה של מדינת ישראל. רבים מהם, אם לא רובם, מעולם לא ביקרו בישוב יהודי מעבר לקו הירוק, והם נוטים להתייחס ל"התנחלויות" כמעט כאל מדינה נפרדת הסמוכה לישראל, כמו אזורי הגבול בינינו ובין מצרים, ירדן, או סוריה. מרבית הישראלים מתקשים לקלוט עד כמה סמוכים מרבית הישובים היהודיים ביו"ש לריכוזי האוכלוסיה של לב מדינת ישראל. יש להחדיר לתודעת הציבור את משמעות המפות, המבהירות עד כמה קרובים הישובים שהממשלה מתכוננת "להוריד", לכל מקום במדינה. .

• במשך כל "תהליך אוסלו" אימצה מועצת יש"ע את העמדה המטעה כי תוכניות הנסיגה פוגעות אך ורק בתושבי יו"ש, וכך הפכה את עצמה כדוברת של כ-300 אלף יהודים בלבד, המהווים מיעוט קטן של 5 אחוזים מן האוכלוסיה היהודית של מדינת ישראל. גישה זו של מועצת יש"ע מחזקת את "שלום עכשיו", שמציג את עצמו כשופר של "דעת הרוב" המצדד כביכול בתוכניות הנסיגה, והניצב מן העבר השני של המתרס שבו נמצא אותו מיעוט של המתנחלים "אויבי השלום".

• על תושבי יו"ש להפסיק להציג את עצמם כאילו אינם מעוניינים בעתידם של רמת אביב, שיינקין, חיפה, שדרות, או עיירות הפיתוח. לב תל אביב יקר לכולנו, כולל לתושבי יו"ש, כמו כל ישוב אחר בארץ ישראל.

• יש להדגיש בכל עת מהן ההשלכות הקטסטרופליות לנגב המערבי של הריסת גוש קטיף והעברתם של שטחי הישובים לידי מחבלים. צעדים אלו הביאו לכך שכל הנגב המערבי חי כיום בצל האיום היומיומי של התקפת קסאמים. בכל שיח יש לחזור ולציין כי את ההתקפות הללו מבצעים מחבלים המשתמשים באדמות שעליהן היה בעבר גוש קטיף, כבסיסי-שיגור הקסאמים לעבר ישובים יהודיים של מדינת ישראל בתוך הקו הירוק. חשוב להזמין את נפגעי הקסאמים משדרות ומן הנגב המערבי להשתתף ולהופיע בכל אירוע נגד תוכנית נסיגה של ממשלת ישראל.

• כחלק מן ההתנגדות לנסיגה, יש להזהיר את כלל התושבים של מדינת ישראל מפני האשליה שמדינות העולם יצדיקו פעולה צבאית ישראלית נגד מחבלים שישתלטו על אדמות שהיו פעם התנחלויות, גם אם אדמות אלו יהפכו להיות בסיסים לשיגור טילים נגד ישובים בתוך הקו הירוק של מדינת ישראל. הדוגמה של דוח גולדסטון מדברת בעד עצמה.

• קיים בסיס טוב להנחה כי חשוב מאוד לאזרחי ישראל - ובמיוחד, אבל לא רק, למגזר העסקי שלה ולרבבות הנופשים בחו"ל - כי נמל התעופה הבינלאומי היחיד בישראל, הנמצא במרחק של 7 ק"מ בלבד מן המדינה הפלשתינית המתוכננת, יהיה מקום בטוח. יש להדגיש כי תוכנית הנסיגה המתוכננת של ממשלת ישראל תכניס את שדה התעופה ל"מרחק שדרות". חיוני לערוך לגורמים המשפיעים ביותר בכלכלה הישראלית סיורים ביטחוניים באזורים הסמוכים לשדה התעופה, על-מנת שיראו במו-עיניהם איזה סיכון תהווה מדינה פלשתינית על שדה התעופה ועל הכלכלה הישראלית.

• אין להגביל את המסר רק לנתב"ג. יש להבהיר לציבור כי תוכנית הנסיגה מהווה איום על כל ריכוזי האוכלוסיה היהודית בתוך הקו הירוק.

• יש ליזום מסע ציבורי רחב על-מנת להחדיר לתודעה ציבורית כי אש"ף ממשיך להיות מחוייב למאבק המזוין נגד מדינת ישראל ולמימושה של זכות השיבה בכל מקום ש"נכבש" מאז 1948. יש לחשוף את הציבור לכך שאש"ף מגדיר כל קהילה יהודית בארץ כבלתי לגיטימית וכאזור "כבוש". יש להפיץ לכל תיבת דואר בישראל את המפות של הרשות הפלשתינית שבהן אין זכר למדינת ישראל ושבמקומה, על כל השטח שבין הירדן לים, נמצאת "פלשתין". חשוב להבהיר כי גם אם אש"ף יקבל את תוכנית הנסיגה שמציעה ממשלת ישראל, מדובר בהסכמה זמנית, טקטית בלבד, וכי אש"ף לעולם לא יוותר מרצון על כוונתו להקים את מדינתו במקומה של מדינת ישראל.

על המחנה הלאומי להבין שאין לסמוך על ניסים. הקב"ה לא יציל את המחנה הלאומי ברגע האחרון מנסיגות נוספות או מהריסות ישובים יהודיים. מי שמתפלל לביטול התוכנית, צריך באותה מידה לפעול כדי לשכנע את כלל הציבור בישראל להתנגד לה.