לעיתים קרובות, בוררות בינלאומית היא תהליך שבראשיתו, בזמן עריכת החוזה, מעורבים מעט מדי עורכי דין, ובסופו (בעת תהליך הבוררות), מעורבים יותר מדי עורכי דין. פעמים רבות מוכנס סעיף הבוררות לנוסח ההסכם רק בדקה התשעים של סגירת העסקה מבלי שמוקדשת לו תשומת לב מיוחדת מעבר לרצונם הכללי של הלקוחות שהחוזה ביניהם יהיה כפוף לבוררות. חוסר תשומת לב זה מביא לכך שלעתים, סעיפי הבוררות בהסכם מנוסחים בצורה מעורפלת וחסרת משמעות. כתוצאה מכך, בעת מבחן, כאשר נשקלת הגשת תביעה או פנייה להליכי בוררות ואכיפתם, עשוי להתעורר צורך בהליכי ליטיגציה יקרים ומיותרים על נושאים כמו סמכות שיפוט או נושאים פרוצדורליים אחרים.
מבחינה פרקטית אין סעיף בוררות "מושלם" שעונה על כל הצרכים של כל העסקות. סעיפי בוררות ויישוב סכסוכים חייבים להיתפר לפי מידה - בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, לרבות אופי הצדדים ותנאי העסקה הספציפית. סעיף בוררות טוב אינו צריך להיות ארוך או מסובך. כמו בנוגע לכל יתר סעיפי החוזה, מילת המפתח היא בהירות.
בעוד שקיימים לא מעט מקרים שבהם התייחסו בתי המשפט באופן ביקורתי לסעיפים שהפנו מחלוקות לבוררות במוסדות שלא זוהו נכונה או למוסדות לא קיימים, יש גם מקרים אחרים שבהם נפסק כי ניסוח לקוי כזה איננו שולל בדרך כלל את הפניה לבוררות כדרך שנבחרה על-ידי הצדדים ליישוב סכסוכים ביניהם. הגישה הרווחת כיום בבתי המשפט באנגליה היא לעודד בוררות, ואם ברור שהצדדים התכוונו ליישב את המחלוקות ביניהם באמצעות בוררות ולא באמצעות בתי המשפט במדינה, בתי המשפט יקפיאו בדרך כלל את הליכי בית המשפט לטובת בוררות.
השופט ימנה את המוסד הבורר הדומה ביותר ללשון החוזה. בדומה לכך, בכל שנה יש מספר מקרים שמובאים בפני בוררי ה-ICC וה-LCIA שבהם מפנים הצדדים את המחלוקת למוסד שגוי/לא קיים ולמרות זאת מחליטים הבוררים שהם בעלי סמכות השיפוט לדון במקרה.
יש, כמובן, גם נושאים אחרים שאותם יש לקחת בחשבון בעת ניסוח סעיף הבוררות. כמו למשל, מספר הבוררים, מקום מושב הבוררות או שפת הבוררות. זהות המוסד היא רק תחום אחד שבו ניסוח לקוי עלול לגרום לאי וודאות ולהוצאות מיותרות שניתן למנוע בקלות. כיום קל אף יותר להימנע מטעויות כאלה כיוון שכל מוסדות הבוררות מפרסמים את סעיפי הבוררות הסטנדרטיים שלהם באתרי האינטרנט שלהם.