מי אחראי למחדל הנורא

בשנים האחרונות הולכת ונשטפת מדינת ישראל במסתננים, בעיקר מסודן ומאריתריאה. עשרות אלפים גונבים את הגבול ממצרים - מאזור סיני שבו פועלות כנופיות טרור והברחה. רובם ככולם נאספים באופן מסודר על-ידי כוחות צה"ל ומשטרה, וזוכים להסעה באוטובוסים לפיזור בכמה ערים: אילת, תל אביב, ראשון לציון, אשדוד, אשקלון, פתח תקוה ועוד. תופעת המסתננים מעידה, במקביל, כי אורגני הממשל בישראל לקו במחדל נורא. דרושה עתה ועדת חקירה כדי לטפל בבעיה זו, וכדי שתצביע על האחראים הישירים לבעיה הקשה שנוצרה. בידי משרדי הממשלה אין אומדנים מדויקים באשר להיקף התופעה ומספרם של המסתננים השוהים בישראל. ההערכות הן כי מדובר בכ-80 אלף איש. הערכות מחמירות יותר מדברות על יותר מ-100 אלף מסתננים. השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', אמר בשבוע שעבר כי מדי שבוע מסתננים לישראל מגבול מצרים כ-700 סודנים ואריתריאים. משמעות הדבר: 36,400 מסתננים מדי שנה(!!!). כבר בשלב זה הפכו המסתתנים לבעיה קשה, שכן: אין אפשרות להעסיקם, אין אפשרות לקיימם בכבוד בישראל, ואין כמעט דרך להתגונן מפני נזקם.

השאלה עתה היא: מי האחראי למצב זה. התשובה לכך מורכבת:

• ממשלת מצרים אינה טורחת לקיים את הסכם השלום עם ישראל, ככתבו וכלשונו. עם או בלי עצימת עיניים - ממשלת מצרים מאפשרת זרימה כמעט חופשית של מסתננים, מסיני לישראל; עם או בלי כוונה - פוגעת מצרים בכלכלת ישראל ונוגסת בביטחונה הלאומי; ואילו ישראל הרשמית שותקת, ואינה מפנה אצבע מאשימה כלפי שלטונות מצרים;

• ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו היא האחראית העיקרית למחדל הנורא. שר הביטחון אהוד ברק לא טרח לפעול כדבעי לסגירת הגבול עם מצרים אלא לאחר פיגוע הטרור בגבול ישראל-מצרים; ושר הפנים אלי ישי התמקד יותר בחסימת שובו של אריה דרעי מאשר בפעילות לגירוש המסתננים הבלתי-חוקיים; נתניהו לא עשה את הדרוש על-מנת להעביר בממשלה את ההחלטות הנדרשות לחסימת כניסת מסתננים ולגירושם של השוהים בישראל, שלא כדין.

מיעוט מסוכן שהולך ומתעצם

בתקופת כהונתה של הממשלה בראשות נתניהו הגיעו לישראל מרבית המסתננים המצויים עתה בתחומה. זו עובדה שאין להכחישה. מה שהחל בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה - גם אולמרט לא השכיל לטפל בבעיה - הפך לשיטפון נורא, הנוגס קשות בכלכלת מדינת ישראל ומאיים על ביטחון התושבים. מה שהחל כהברחת נשים לצרכי זנות, בעיקר, הפך לנחיל-אדם המאיים על ישראל. שכן, המיעוט הולך ומתעצם, ומתנהל באלימות כלפי תושבי הקבע של המדינה. האירועים שהתרחשו בדרום תל אביב הם רק הפרומו למה שעתיד לבוא. המחדל הנורא עלול במקביל - אם לא יטופל במהירות ובכוח רב בדרך של גירוש מישראל - לעכב למשך שנים רבות נוספות התקדמות לפתרון הבעיה הפלשתינית. נזכור נא: כוחותיה של ישראל מוגבלים. בלא סיוע בינלאומי, בעיקר מארה"ב, ישראל מתקשה לקלוט עולים חדשים-יהודים. והנה, עתה נדרשת ישראל לקלוט עשרות אלפי מסתננים, שתועלתם למדינה בטלה בשישים. רק לשם הפרופורציות, נזכיר: אהוד ברק ואהוד אולמרט, כשכיהנו כראשי ממשלה, הסכימו לאפשר זכות שיבה לכמה אלפי פלשתינים. לא יותר. הפלשתינים דרשו עשרות אלפים. בשל כך, בין היתר, לא הושג הסכם שלום. הטעם העיקרי להתנגדות ברק ואולמרט, כמו גם של נתניהו: למנוע הצפת מדינת ישראל בלא-יהודים שאין להם נאמנות למדינת ישראל. והנה עתה, בתוך כמה שנים - נזכור נא שמדובר במיוחד בשלוש השנים שמכהנת ממשלת נתניהו-ברק - מוצפת ישראל בכ-80 אלף מסתננים, לפחות, שאין להם ולא כלום עם מדינת ישראל.

המחדל הנורא אינו מטופל גם עתה, כדבעי, למרות שנתניהו נהנה מקואליציה רחבה המונה יותר מ-90 חברי כנסת. במקום לעצור את זרימת המסתננים הנמשכת מסיני-מצרים ואף מתעצמת - אם צריך גם בכוח אש כמו כל מדינה מערבית, מכינים להם עתה מחנות קליטה וטיפול. הסיבה לכך: ארגוני השמאל המערימים קשיים, בעיקר משפטיים, כדי למנוע את גירושם של המסתננים. אותם ארגוני שמאל, הפועלים לדידם מטעמים הומניים, גורמים נזק עצום למדינת ישראל ולתושביה הקבועים.