סבב השיחות הנוכחי בין אירן לבין המעצמות אינו מבשר את סיום המשבר. אירן, לכאורה, מתרצה, אך בפועל, אין חדש תחת השמש. מומחים סבורים שאירן מעוניינת להגיע להסדר מתוך חשש שמא החרב הכלכלית תתהפך על צווארה. מאידך, נשמעים קולות אחרים המגיעים מטהרן. יתכן וזו רטוריקה פוליטית בלבד שנועדה לצורכי פנים. לעזרתם של אותם מומחים המזהים בקיעים בעמדה האירנית מצטרפים כמה מומחים משני מכוני מחקר יוקרתיים מאוד, מכון ראנד ומכון וושינגטון למדיניות במזרח התיכון.
מאמרים ראשיים מעודדים את המשך הסנקציות על אירן, אך גם מומחים אלה אינם יכולים להצביע, בוודאות, על מגמה של רצון טוב באירן להגיע להסדר שיניח לא רק את דעתן של המעצמות אלא גם דעתה של ישראל . הבעיה המרכזית היא שאותם מומחים מתעלמים מעובדות המתגלות חדשות לבקרים, דוגמת הימצאות שאריות אורניום מועשר ברמה של 27%. לא הדיוטות טענו זאת אלא ראש שהסוכנות לאנרגיה אטומית, יוקיה אמנו, שביקר לאחרונה באירן והתפאר בהישגו ובהסכם שכביכול השיג עם צמרת אירן. יש להטיל ספק רב ברצון האירנים לקיים הסכמים, וודאי הסכם המחסל, למעשה, את גולת התקווה האירנית. משום מה, הגילוי הזה לא עורר תהודה תקשורתית רבתי, לכן שוב עברו כולם לסדר היום הרגיל.
לעבור את המשוכה הדיפלומטית בדרך ללגיטימציה לפעולה צבאית הסוגיה האירנית מתקרבת במהירות רבה מאוד אל צומת היסטורית רבת חשיבות: מוכנות המעצמות לממש את הסנקציות הכלכליות ולמצות סופית את הדיאלוג המדיני אם אירן תעמוד על סירובה לחסל את הפרויקט הגרעיני המסוכן שלה. אם המעצמות תגרורנה רגלים ולא תוכחנה שהן רציניות בכוונותיהן, כי אז נימצא בסכנה ממשית. נכון שישנם רבים הסבורים שאירן גרעינית לא תממש את איומה ותשלח טילים גרעיניים אל עבר ישראל או ארה"ב. הבעיה בהערכה זו שהיא טובה כמו כל הערכה אחרת, ואם יסתבר אחרת, מה אז נעשה?
חובה אינטלקטואלית קדושה שומה עלינו להודות בכישלון מתמשך של גורמי ההערכה המערביים באי ספור מקרים. האחרונה שבהערכות היא הימצאות אורניום מועשר בדרגה של 27% באירן כפי שציינו לעיל. מן הדיווחים של סוכנויות הביון וגורמים מדיניים רבי מעלה, ניתן להבין שהם הותעו מאוד מכך. השאלה המתבקשת היא, מדוע שלא תהיה הפתעה גם בנושא יצור הפצצה הגרעינית על-ידי אירן? מדוע יתכן כשל כה חמור בנושאים אחרים, דוגמת סיפור עירק, צפון קוריאה, מצרים, תימן, סוריה, ועוד רבות אחרות, ודווקא בנשוא אירן ההערכות תהיינה מדויקות לחלוטין? כל בר דעת מבין שיש כאן כשל לוגי מהותי.
ארה"ב זקוקה ללגיטימציה בינלאומית כדי לפעול באירן. המסע הדיפלומטי והסנקציות הן הכרח בל יגונה. לכולם ברור שחייבים לעבור את המשוכה הדיפלומטית כדי לקבל לגיטימציה לפעולה צבאית, אם וכאשר הדיפלומטיה תיכשל. אך אל יטעו הבריות: קלאוזביץ לימד את כולם ש"המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות". לדאבון הלב, אנו קרובים יותר מאי -פעם למימוש עיקרון זה.
לאיומי סרק אין כל משמעות המדינות הישראלית ביחס לאירן נתגלתה כיעילה מאוד. האיומים החוזרים ונשנים, הן של ראש הממשלה והן של שר הביטחון, קיבעו בתודעת המעצמות את הסכנה הקשורה באירן גרעינית. יש להודות שמדיניות ישראלית זו הצליחה מאוד, אך לכל איום יש גם סוף: או שהוא משיג את מטרתו או שיש לממשו. לאיומי סרק אין כל משמעות.
בגלל העיתוי הקריטי בו אנו נמצאים, וכדי לדרבן את המעצמות לפעולה יותר אינטנסיבית, על ישראל לעבור שלשב הבא, שלעניות דעתנו, הכרחי למען יבין העולם שישראל לא תשלים עם אירן גרעינית.
ישראל חייבת להבהיר לעולם כולו שכישלון הדיפלומטיה ואי נקיטת צעדים צבאיים רציניים ביותר מצד המעצמות, לא תותיר בידה ברירה אלא לנסות ולפעול לסיכול הפרויקט האירני כאופציה אחרונה. במצב נתון זה, וכפעולה של לית ברירה, ישראל חייבת לומר לעולם: היה ותיכפה עלינו לפעול צבאית, למען הגנה על אזרחי ישראל, יעשה הכל מצדה להצלחת המשימה, תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותה,
כולל נשק קונבנציונאלי ובלתי קונבנציונאלי(אם יש כזה). מניעת פצצת גרעין אירנית מצדיקה שימוש בכל אמצעי, יהיה זה אפילו
"נשק יום הדין".
