פקידי פקידוסטן המשפטית לחמו לשינוי הנוהל הקיים ביו"ש, מימי חוסיין והעותומנים, ולפיו מי שמחזיק בקרקע עשר שנים, מבלי שאיש עירער על אחזקתו, רשאי להירשם כבעליה. הם דרשו להאריך את תקופת ההחזקה בקרקע. מי יודע - אולי כעבור עשרים-שלושים שנה יגיע איזשהו ערבי שיתבע עליה בעלות, ולמה לקפח, נעבעך, את זכויותיו? בהזדמנות אחרת בלמו פקידי פקידוסטן למשך חודשים ארוכים את הנחת קו הרכבת לירושלים בטענה כי התוואי חודר לאורך כמה מאות מטרים לשטחי יו"ש, והציעו ברוב נדיבותם שהמדינה תפצה את הפלשתינים בסלילת קו רכבת עבורם מעזה ליו"ש...
חלק מהבכירים הללו, מנצלים את מעמדם להצקה מתמדת למתיישבים, תחת מצג שווא של תום לב, ורק עם פרישתם נחשפת האג'נדה השמאלנית שלהם. כך למשל עו"ד טליה ששון, שעם פרישתה הצטרפה למרצ, והיא זו החתומה על 'דוח המאחזים' המופרך, הקובע למשל שכל יישוב ביו"ש שלא הסתיימו הליכי תכנונו, הוא בלתי חוקי.
פקידי פקידוסטן לא רק שאינם נשלחים אחר כבוד הביתה, אלא גם מצ'ופרים היטב. פקיד שסיבך בפרשת האולפנה (שבעטיו הועלתה הצעה הזויה, לנסר את יסודות בתי האולפנה ולהובילם לאתר החדש), אמור היה לסיים לפני שלושה חודשים את תפקידו. אבל במקום לחגוג את הליכתו, האריך שר המשפטים את כהונתו בחצי שנה. אם זה לא היה עצוב זה באמת היה מצחיק, להיווכח שמפלגה שמינתה את נאמן לשמש שר המשפטים, מפלגתו של ליברמן, המנופפת ללא הרף בדגל הלאומי, בתקווה לקושש קולות במחנה הלאומי, ממנה לתפקידים בכירים רגישים את האנשים הכי בלתי מתאימים - ע"ע השר נאמן וע"ע השר לביטחון פנים אהרונוביץ', שהציע לסדר עבודה לכל מסתנן (וברוח זו עוד יציע לדיירים, שלא לנעול דלתות בתיהם, כדי להקל על מלאכת הגנבים).
סיפור עיוועים ועדיין לא הגענו לסוף סיפור העיוועים הפקידוסטני. בעוד שלושה חודשים יתפנה תפקיד המפתח במשרד המשפטים, וכבר מציעים לאייש את תפקידו באיש הכי פחות מתאים. במקום לחפש מקצוען מוכשר מקרב 61 אלף (!) עורכי הדין הרשומים בישראל, מציע היועץ המשפטי וינשטיין למנות לתפקיד הבכיר את
שי ניצן, רודף
מתנחלים ידוע, האיש שגרר את הרב
דב ליאור לחקירת משטרה משפילה, ונחשב לאיש השנוא ביותר על המתיישבים (ח"כ
יעקב כץ הבטיח לפני שנה, כי בבוא היום יועמד האיש לדין על ניהול מסעות ציד נגד המתנחלים, ועל הצהרתו: אני שונא מתנחלים). ככה זה בפקידוסטן – ככל שאתה לעומתי יותר מול המערכת המעסיקה אותך, אתה מצ'ופר.
כוחה של המערכת הפקידותית בא לידי ביטוי גם במערכה לבלימת מבול המסתננים האיסלאמים מאפריקה. שגריר אריתריאה בישראל, טקסטה דה-באס מאריאם, טען כי מאז תחילת השיטפון הוא הפציר בבכירים ישראלים להחזיר את האריתראים הביתה, וכך לבלום את השיטפון. "ברגע שהם יגורשו, לא תהיה כל סיבה לאחרים להגיע", הסביר.
אבל הפקידים שעימם נפגש השגריר הגיבו בנחרת בוז. טובת עם ישראל והחשש שמא המסתננים המוסלמים עוד ידרשו כאן זכויות שישנו את המבנה הדמוגרפי של המדינה, ויהפכוה למדינת כל מסתנניה, עניינו אותם כקליפת השום. הם דאגו ל...דמוקרטיה המזויפת, הנושאת בתוכה מנגנון השמדה עצמית. "אני אישית", סיפר השגריר ללונדון וקירשנבאום בערוץ 10, "נפגשתי עם בכירים, ואמרתי: 'בואו נפתור את הבעיה, כל עוד הכמות קטנה ואפשר להשתלט עליה'. אמרו לי: 'לא, אנחנו מדינה מאוד דמוקרטית; אנחנו לא יכולים לשלוח אותם בחזרה. זו מדינה דמוקרטית. גם לנו הייתה היסטוריה כזו'. אף אחד לא הקשיב לי".