כמי שמשמש כיו"ר כחול לבן ובהתאחדות התעשיינים בצפון וכמנכ"ל מפעל קליל בכרמיאל המוביל את תעשיית האלומיניום בישראל ומעסיק כ-280 עובדים מאזור הצפון אני רואה בצער את העובדה שראשי המדינה וממשלת ישראל לא פועלים באופן מיידי לעצור את המגמה ההולכת וגדלה של מעבר מפעלי תעשיה ישראלית ופסי ייצור מישראל למזרח הרחוק.
בשנים האחרונות הולכת וגדלה התופעה שיזמים ישראלים בעלי תעשיות מפוארות בישראל מעבירים את כל או חלק מפעילותם לחו"ל וזו בשל ביורוקרטיה, עלויות ייצור ועבודה נמוכות יותר וחוסר התחשבות של הממשלה בטיפול בתעשיה הישראלית בייחוד באזור הפריפרייה.
להתייחס לתעשיה כאל לקוח הממשלה חייבת להתייחס לתעשיה הישראלית כאל לקוח ככל דבר ועניין ולגרום לו לרצות לייצר בישראל כדי לעצור מגמה זו, ואם לא תעשה זאת - תוך מספר שנים תעשיות שלמות יעלמו, כמו שנעלמה כמעט כליל תעשיית הטקסטיל הישראלית או תעשיית הלבידים.
תוצרת התעשיה הישראלית כחול-לבן הידועה באיכותה, זוכה להערכה רבה ברחבי העולם ולראייה:
התעשיה הישראלית מייצאת לחו"ל כ-40% מתוצרתה. לתוצרת התעשיה הישראלית יתרונות רבים ובהם: איכות המוצרים, התאמה לתקנים בינלאומיים , זמינות המוצרים לאספקה, עמידה בלוחות זמנים, שירות ואחריות.
זה עצוב מאד לראות שמשרד הביטחון החליט לרכוש נעליים צבאיות ממפעלים בחו"ל כאשר מפעל "בריל" מישראל מייצר נעליים צבאיות במשך עשרות שנים באיכות הגבוהה ביותר לשביעות רצון מוחלטת של צה"ל.
דרושה התערבות ממשלתית המבחן הכלכלי הוא הדדי. ולפיכך אם זול יותר לייבא מהמזרח, עלינו לסגור את מפעלי התעשיה בישראל ולהעבירם למזרח אסיה. אז, עלויות התפעול שלנו יהיו נמוכות משמעותית וככל הנראה נזכה במכרז לספק זאת למדינת ישראל. אך יש לזכור שדרך זו עשויה להוביל לסגירת מפעלי תעשיה הקיימים עשרות שנים.
עכשיו כשמרווח הנשימה של ממשלת ישראל התארך בכשנה ומחצה ראוי היה שראש הממשלה וממשלת ישראל יתערבו באופן אישי בעתיד התעשיה בישראל.
צעד ראשון חייב לטפל בהכשרת כוח אדם טכנולוגי - חלפו כעשרים שנה מאז גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר ששטף אתת מדינתינו בכוח אדם מעולה , מנוסה וחדור מוטיבציה. הגל הזה גרם כנראה לראשי המדינה לחשוב שניתן לצמצם בהשקעות בחינוך הטכנולוגי.
והנה כך אנו מוצאים עצמינו היום בפני שוקת שבורה - אין היום מערכת המכשירה את דור העתיד לתעשיה. אין בתי ספר מקצועיים ובודאי שגם תדמיתית הנושא לוקה בחסר.
במקביל חייבת הממשלה להתערב בכל נושא המכרזים הממשלתיים והציבוריים תוך נתינת עדיפות לתעשיה כחול לבן, בדומה למדינות מתוקנות בעולם הנוהגות כך כלפי התעשיה המקומית שלהן.
צעד שני שהממשלה צריכה לעשות הוא לצאת במסע הסברה בקרב כל מקבלי ההחלטות במשק לעידוד רכישת מוצרים מתוצרת תעשיה מקומית בכדי לתמוך בה ולהעצים אותה.
הרוכש מוצר כחול לבן תומך לא רק בתעשיה המקומית, אלא גם בחיזוק המשק באספקת מקומות עבודה ובעתיד הכלכלי טוב יותר לכולנו.
להעדיף תוצרת כחול-לבן וועדת כחול-לבן הפועלת במסגרת אגודת בית התעשיינים חיפה והתאחדות התעשיינים סניף צפון, שמה לה למטרה לקדם העדפת תוצרת ישראלית בקרב מנהלי רכש במפעלים, במוסדות ציבור ובקרב הציבור הרחב.
הוועדה פועלת במספר מישורים: הסברה, פעילות חינוכית משותפת עם התעשיידע (עמותת החינוך של התאחדות התעשיינים) ובתי ספר בצפון, טיפול בתלונות מפעלי הצפון כנגד אפליה לרעה ברכש ומכרזים, פגישות עם מנהלי רכש ועוד. המגמות העולמיות לצמצום הייבוא ולהגברת הרכש המקומי, ראוי שיאומצו גם על ידינו, כאן בישראל.
כך למשל, ועדי עובדים שיקפידו בחגים ובאירועים מיוחדים על רכישות מרוכזות של תוצרת מקומית כחול-לבן בהיקף של 100 מיליון שקלים יתרמו ליצירת 3,000 מקומות תעסוקה וצמצום האבטלה.
פורטל כחול-לבן לתוצרת מפעלי התעשיה בצפון הוקם ביוזמת ובמימון אגודת בית התעשיינים חיפה וסניף הצפון של התאחדות התעשיינים ותכנונו החל במהלך המיתון הכלכלי העולמי שפקד גם את המשק הישראלי.
מטרת הפורטל לאפשר כלי זמין לשימוש מנהלי הרכש ולכל מי שמתעניין בחיפושיו אחרי מוצר שאותו מייצרת התעשיה המקומית. אני מקווה כי לא ירחק היום ופורטל זה יורחב גם לאזורים אחרים בפריפריה בדרום, בירושלים ובמרכז הארץ.
אני מקווה שרכש כחול-לבן של התעשיה הישראלית יהיה באמת ההעדפה הראשונה של כולם ופורטל זה יכול לסייע להגיע לכל אותם יצרנים בצפון היכולים לספק את התוצרת כחול לבן באיכות ובזמינות.
